החשבון הגיע: הממשלה השמרנית בבריטניה תעלה מסים כדי לממן את נזקי הקורונה

ממשלת בריטניה הפכה בימים האחרונים לאחת הכלכלות הראשונות באירופה המציגות תוכנית קונקרטית להעלאת מסים, במטרה לצמצם את גירעונות העתק, שנוצרו בשנתיים האחרונות כתוצאה מההתמודדות עם מגפת הקורונה.

הפרלמנט הבריטי אישר תוכנית העלאת מסים שצפויה להניב למדינה לפחות כ־12 מיליארד ליש"ט בשנה. התוכנית כוללת הגדלת ההפרשות לביטוח לאומי במדינה ב־1.25%, כדי לממן את הוצאות מערכת הבריאות הלאומית הבריטית (NHS).

ברחבי היבשת, מדינות השעו באופן זמני את ההגבלות על עומק ומשך הגירעון בשנתיים האחרונות כדי למנוע את התפשטות מגפת הקורונה, ולנסות ולבלום את ההשלכות הכלכליות של ההתמודדות איתה. על ידי העמקה מכוונת של הגירעונות מומנו הלאמות של חברות תעופה; ניתנו תמיכות במיליארדים כערבויות לתאגידים גדולים; הוצאות עתק על בריאות אושרו במהירות לא אופיינית על ידי הממשלות; וכן ניתן סיוע ישיר ועקיף למגזרים כמו תיירות ואירוח.

יחס החוב תוצר זינק

בבריטניה, יחס החוב־תוצר זינק מרמה של 84% לפני כשנתיים ל־100% כיום. זהו השיעור הממוצע כיום גם בגוש האירו, ושבע מדינות אירופיות אף מחזיקות ביחס גבוה יותר (ביוון היחס עומד על 200%). למעשה, מלבד לוקסמבורג העשירה, אף מדינה בגוש לא עומדת כעת בדרישות אמנת מסטריכט לגבי החוב הציבורי של חברות גוש האירו: חריגה של פחות מ־3% באופן שנתי מהתמ"ג ושיעור של פחות מ־60% ביחס החוב־תוצר.

ההחלטה הבריטית מסמנת נקודת מפנה במדיניות ההתמודדות הכלכלית עם הקורונה, שבה הממשלה אינה פונה להעמקה נוספת של הגירעון, אלא מגייסת את הכסף הנדרש על ידי העלאת מסים. היא מתיישבת עם ההכרזה המוקדמת של שר האוצר הבריטי רישי סונאק לגבי כוונתו להעלות באופן הדרגתי את מס החברות בבריטניה בשנים הקרובות מ־19% ל־23% בשנת 2023.

"זו תהיה טעות מצדי לומר שאנחנו יכולים לממן את השיקום (של מערכת ה־NHS, א"א), מבלי לקבל החלטות קשות, אך אחראיות לגבי המימון של התהליך", אמר ג'ונסון לפרלמנט בשבוע שעבר, לפני אישור הרפורמה. "זה יהיה צעד חסר־אחריות להתמודד עם עלויות גבוהות כתוצאה מהעמקת הגירעון והלוואות נוספות", הוסיף. ג'ונסון נימק בכך את העובדה כי המס החדש מנוגד למצע המפלגה בבחירות האחרונות שהתחייב לא להעלות מסים.

בפועל, העלאת דמי הביטוח הלאומי, שצפויה להיכנס לתוקף החל מהשנה הבאה, תופנה בשנים הראשונות לסיוע למערכת הבריאות הלאומית, ולאחר מכן יופנו כספים אפשריים גם למערכת הסיעוד הפועלת מטעמה. המס החדש יופיע כמס נפרד בפירוט הניכויים במשכורות, תחת הכותרת "Health and Social Care Levy", ויחול גם על הכנסות מדיבידנדים.

64% מהציבור תומך במהלך

ה"לייבור" מהאופוזיציה התנגדו בפרלמנט להצעת החוק, בנימוק שמדובר ב"מעט מדי ומאוחר מדי". במקום זאת, מנהיג ה"לייבור", קיר סטארמר דרש להטיל "מס עושר" על שכבת העשירים ביותר במדינה. לשכת הסחר הבריטית גם התנגדה למס, כמו גם גורמים רבים במפלגה השמרנית ובעיתונות המזוהה עם המפלגה. סקר שפורסם בתקשורת הבריטית, עם זאת, הראה כי כ־64% מהציבור תומכים באופן תיאורטי בהגדלת המסים לטובת מימון ה־NHS.

מבחינה פנים־בריטית, ההחלטה ממחישה את השינוי שעוברת המפלגה השמרנית תחת הנהגתו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון. ממשלתו העניקה רשת ביטחון תעסוקתית לעובדים ("המודל הגרמני") ואף לעצמאים לראשונה בהיסטוריה הבריטית. היא גם אסרה על פינוי דיירים שלא שילמו את שכר הדירה שלהם ונקטה צעדים נוספים, שמאפיינים את השמאל הכלכלי. כעת, בניגוד לתדמית שהמפלגה הרוויחה בעשורים של דחיפה להורדת מסים, היא מעלה את המיסוי ומביאה את נטל המס בבריטניה לרמה של 35.5%, הגבוה ביותר במדינה מאז שנות ה־50. עם זאת, רמה זו נשארת נמוכה יחסית בהשוואה לנעשה מעבר לתעלה.

חלק מהפרשנים מסבירים את הצעדים הכלכליים כנובעים לא רק ממשבר הקורונה, אלא מהעובדה שהשמרנים הצליחו לראשונה בבחירות האחרונות "להבקיע" את חומת התמיכה בלייבור בצפון ומרכז אנגליה, על רקע התמיכה של התושבים באזור ב"ברקזיט". כעת, לפי הסברה, מנסה המפלגה תחת הנהגת ג'ונסון לשמר את התמיכה של מצביעי המרכז־שמאל לשעבר.

"זה דבר עצום שאנחנו עושים כמפלגה", אמר מקורב לשר האוצר רישי סונאק, המוביל את המדיניות בשנתיים האחרונות, לעיתון הבריטי FT, שהגדיר את הצעד כ"קו פרשת מים" בעבורה.