בתזמון אומלל למדי, אל על תידרש לפצות 49 נוסעים בסכום כולל של כ-250 אלף שקל במסגרת פסיקה בתביעה שהוגשה נגד החברה בשנת 2016.
הסיפור החל כשמטוס אל על המריא בחודש יוני 2015 מנתב"ג לניו יורק כשעל סיפונו 342 נוסעים ואנשי צוות. חמש שעות לאחר ההמראה בשעות הבוקר, התגלתה תקלה באחד ממנועי המטוס מדגם בואינג 747. קברניט המטוס החליט להשיב את המטוס לישראל לשם טיפול ותיקון התקלה בנתב"ג, וזאת במקום לבצע נחיתה בלונדון כפי שעודכנו הנוסעים במהלך הטיסה.
התוצאה הייתה שהנוסעים נחתו בישראל בשעות הלילה, הועברו לטיסות חלופיות לניו יורק והגיעו ליעדם בעיכוב של 24 שעות מהמועד המקורי.
49 נוסעים הגישו תביעה באמצעות עורך הדין אשר רוטבאום. הנוסעים תבעו סכום של 7,000 שקל לנוסע על בסיס חוק שירותי התעופה, הקובע פיצוי בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה יחד עם פיצוי לדוגמה עבור כל נוסע לאור התנהלות החברה.
נציין כי מבחינת החוק נחיתה בעיכוב של 8 שעות ומעלה מהמועד המקורי משולה לטיסה שבוטלה. השופטת אושרית הובר-היימן פסקה פיצוי של 5,100 שקל לכל נוסע, המורכב מ-3,100 שקל כפיצוי על-פי חוק ושירותי תעופה עוד 2,000 שקל כפיצוי לדוגמה. עוד קבעה שכר-טרחה של 30 אלף שקל לבא-כוחם של התובעים.
טענת התובעים היא נגד ההחלטה לטוס חזרה לתל אביב עם המטוס התקול - ולא לבצע את התיקון בלונדון, כפי שעדכן הקברניט במהלך הטיסה, ומשם למצוא טיסות חלופיות לניו יורק.
הנוסעים טענו כי במסגרת החוק מגיע להם פיצוי סטטוטורי העומד על 3,100 שקל לנוסע. עוד הם תבעו פיצוי לדוגמה, משום שתביעתם לקבל את הפיצוי המגיע להם לטענתם על-פי חוק "נדחתה שלא כדין, מה שאילץ אותם להיגרר להליך משפט יקר וממושך".
לפי טענתם, לאחר שהם פנו לאל על בסמוך למקרה, הוצע להם פיצוי בדמות של זיכוי בשווי של 200 דולר. מול הטענה של אל על כי השיקול לחזור לישראל עם המטוס התקול נבע משיקולי בטיחות, טענו הנוסעים כי ההחלטה נבעה מ"שיקולים כלכליים צרים", ועל כן כאמור דרשו לקבל פיצוי נוסף לכל נוסע.
אל על טענה כי דין המקרה האמור אינו כדין "טיסה שבוטלה", ועל כן חוק שירותי התעופה אינו תקף עבורו. עוד טענה החברה כי אם חלות הוראות החוק על המקרה, הרי שמדובר בתקלה שלא בשליטתה, בהיותה תקלה טכנית חריגה ובלתי צפויה.
כאן נזכיר כי החוק פוטר את חברות התעופה מחובת הפיצוי ללקוחות במקרה שהעיכוב או ביטול הטיסה נבעו מתקלה שאינה בשליטת החברה, דוגמת מזג אוויר קיצוני או שביתה. את טענת הנוסעים כי החזרה לישראל נבעה משיקולים כלכליים, אל על שללה.
השופטת מיקדה את המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם המקרה המתואר מוגדר כטיסה שבוטלה. בדיון שנערך ב-2017 קבעה השוםטת כי לאור הנסיבות יש לראות בטיסה האמורה ככזו שבוטלה. בשלב הבא היא דנה האם אכן מגיע לנוסעים לקבל פיצוי של 3,100 שקל כפי שקובע החוק - או שמא ביטול הטיסה נופל על משבצת "חריג" הפוטר את אל על מתשלום הפיצוי.
חובת ההוכחה לטענה כי יש להחריג את המקרה - מוטלת על כתפי חברת התעופה. לצורך כך זומנו להעיד נוסעים שהיו על הטיסה ואנשי הצוות של אל על שטיפלו במקרה.
השופטת לא התרשמה כי אכן מדובר בתקלה שתפטור את החברה ממתן הפיצוי. לדבריה, "הלכה למעשה לא הובאה על-ידה (של אל על - מ.ר.ח) כל ראיה לשאלת טיב התקלה, שכיחותה, חריגותה והיעדר היכולת לצפות אותה... הנתבעת, מסיבות השמורות עמה, החליטה להסתפק באמירה קצרה וכוללנית כי התקלה הייתה חריגה וחייבה החלפת מנוע. הא ותו לא".
השופטת מתחה ביקורת על אל על שלא סיפקה הסבר מניח את הדעת לטענותיה. "לא רק שהנתבעת לא השכילה להמציא ראיות באשר לשאלות חריגות התקלה והיעדר יכולתה לצפות אותה, הרי גם שלא הוכיחה כי לא ניתן היה למנוע את ביטולה של הטיסה, דהיינו דחיית הטיסה לפרק זמן העולה על 8 שעות", נכתב בהחלטה.
ביקורת נוספת נמתחה על אל על הייתה על כך שהחברה "לא הציגה ולו ראיה קונקרטית בודדת אשר יהא בה בכדי ללמוד אודות הנתונים שעמדו לטענתה בבסיס ההחלטה שלא להנחית את המטוס בשדה תעופה אירופי" - כך קבעה השופטת לאור העדויות שהושמעו בפניה. "הסתפקות ברמת הוכחה כה נמוכה ללא דרישה להוכיח היעדרן של אלטרנטיבות סבירות תרוקן מתוכן את החוק אשר הנו חוק צרכני מובהק".
לאחר שפסקה כי לנוסעים מגיע לקבל את הפיצוי במסגרת חוק התעופה, כלומר 3,100 שקל לכל נוסע, דנה השופטת בדרישתם לקבל פיצוי לדוגמה לאור התנהלות החברה. הפיצוי המרבי על-פי חוק עומד על 10,350 שקל - מטרתה הפיצוי הזה הוא לייצר את אפקט ההרתעה ולעודד את הצרכנים לממש את זכותם המשפטית.
נטל ההוכחה לזכות לפיצוי מוטל על הנוסעים. את חלק מטענות התובעים השופטת דחתה, לרבות טענותיהם כי שיקולי אל על היו כלכליים בלבד בהחלטה לשוב לנתב"ג, אולם הפוקוס הושם על סירובה של אל על לפצות את הנוסעים עם פנייתם בסמוך לאירוע.
מכאן קבעה השופטת כי כל נוסע יקבל גם 2,000 שקל כפיצוי לדוגמה, כשהיא שקללה גם את רמת הלחץ בו שהו הנוסעים מרגע שהתבשרו כי המטוס שבו הם שהו משך יותר מ-10 שעות (הלוך ושוב לישראל) היה תקול. "ניתן רק לשער בנפשנו את רמת הלחץ והחרדה שבה היו הנוסעים נתונים משך כל אותן שעות שבהן טסו באמצעות מטוס שתקלה התגלתה באחד ממנועיו", כתבה.
(ת"א 1040-02-16).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
