אם לממשלות הקצרות שלנו היה קצת יותר סבלנות לתהליכים ארוכי-טווח כנראה שהיינו נראים אחרת כחברה, כנראה שהפריון שלנו היה גבוה יותר ואולי גם הכלכלה שלנו הייתה טובה יותר. אבל הפוליטיקאים שלנו מעדיפים הבטחות פומפוזיות בטווח הקצר. הכרזה על קיזוז קצבת המעונות לחרדים זה ואוו. מפסיקים לעשוק את הבוחר החילוני בכספי המיסים. קל. מספק. ומשרת בעיקר את הפוליטיקאים. לעומת זאת, רעיונות ארוכי-טווח למען החברה הישראלית תמיד נשארים מאחור, לא מרגישים את זה ישר בכיס, אי-אפשר לגזור סרטים מהר, ואי-אפשר להציג את הקבלות האלה בפריימריז. הקמת מסגרות ממ"חים (ממלכתי חרדי) או השקעה בתוכניות מעטפת והכשרה לחרדים זה חשוב, אבל את התוצאות המדינה תראה רק בעוד למעלה מעשור, לא מרגישים את זה ישר בכיס. בעולם גידול הילדים אפשר לטעון שבמקום להתמודד עם המניע לבכי פשוט דוחפים לנו מוצץ או סוכריה עד שהבייביסיטר תגיע, שהיא כבר תתמודד עם זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
