"שתי הבנות שלי גרות כבר שנים בבניין שקרס, אחת בקומה הראשונה ואחת בקומה השלישית. עד לשבת האחרונה לא הייתה שום התרעה על כך שהבניין מסוכן והכול היה בסדר", סיפר בהתרגשות דוד זיסהולץ, לשעבר מנהל אגף התשתיות בעיריית חולון, פחות מיממה לאחר ששתי בנותיו איבדו את בתיהן בקריסת הבניין ברחוב סרלין בחולון.
בשיחה עם גלובס שיחזר זיסהולץ מפי בנותיו, אחת מהן סיון אלגריסי, ומפי דיירי בניין נוספים את השתלשלות האירועים.
"בשבת הגיע נציג מאגף הנדסה, שקבע שהמבנה מסוכן לאחר שהדיירים הזעיקו אותו עקב קולות שנשמעו בבניין. זמן קצר לאחר מכן הגיעו אנשי משטרה וכיבוי אש אשר פינו את בניינים מספר 36 ו-38 וגידרו את השטח, אך במשך השבת חלק מהדיירים הצליחו להיכנס ‘בטפטוף’ לדירות, בליווי שוטר, ולהוציא חפצים חשובים. ביום ראשון, בסביבות השעה 15:00-14:00 נשמעו חריקות והבניין קרס כולו, כשלבניין מספר 38 נשארה רק החזית וגם חלק מבניין 36 קרס", הוא הוסיף.
לדבריו, חלק מהדיירים ובעלי הדירות כבר פנו לחברות הביטוח כדי להפעיל את פוליסת ביטוח הדירה אותה רכשו, אך הם נענו בסירוב, בטענה כי לא עדכנו את חברות הביטוח על כך שהמבנה מסוכן, כפי שנקבע בחוק חוזה ביטוח. בכיר לשעבר באחת מחברות הביטוח אישר לגלובס כי לפחות על פניו טענה כזו אכן יכולה לדחות את בקשת הפיצוי. "מישהו יכול לומר שלא מדובר בשינוי מהותי של הסיכון שנטלה עליה חברת הביטוח בעת כריתת החוזה?", הוא ציין.
חלפו רק 30 שעות מההכרזה על הסיכון
עם זאת, אין ספק שמדובר בפרק זמן קצר מאוד מרגע הודעת כוחות כיבוי האש והעירייה על מסוכנות הבניין, לבין רגע קריסתו בפועל, פרק זמן של כ-30 שעות. חוק חוזה ביטוח לא מגדיר את פרק הזמן להודעה על שינוי בסיכון מצד המבוטחים, אך הוא מגדיר את חלקה של חברת הביטוח, ודווקא הגדרה זו יכולה לשלול את דחיית התביעה.
סיון אלגריסי, דיירת בקומה ג' / צילום: תמונה פרטית
"תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח הודעה על שינוי מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת, לפי המוקדם יותר, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, רשאי המבטח לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח", נכתב בחוק, כלומר לא מן הנמנע שקרות מקרה הביטוח יש בו כדי לבטל את הטענה, בעיקר כאשר כבר מיום שבת, כלומר שעות רבות לפני הקריסה, דווח על מסוכנת הבניין ועל כך שהוא פונה.
מלבד הטיעון שהעלו בחברות הביטוח לגבי החמרת הסיכון שעליו נודע לדיירים, עלו בענף הביטוח עוד לפחות שתי סיבות שיכולות למנוע מהן לשלם פיצוי. במסגרת פוליסות הביטוח מציינות חברות הביטוח רשימה של חריגים אשר יפטרו אותן מהחובה הביטוחית. חריגים אלו, בחלק מחברות הביטוח, מוציאים מחוץ לסיבות לקרות האירוע הביטוחי המחייב בתשלום תהליכים ארוכי טווח כמו בלאי של המבנה ואף תזוזה או גלישה של הקרקע אשר גרמו לנזק למבנים. סיבות אלה דורשות כמובן הוכחה מצד החברה כי אכן הן שגרמו לקריסת הבניין.
פוליסת הביטוח לא כוללת קריסה
נכון להיום, פחות ממחצית מהדירות בישראל מבוטחות בביטוח מבנה. אלה שכן מבוטחות, מבוטחות בפוליסת דירה תקנית, וכל חברת ביטוח יכולה להוסיף או להחריג כיסויים וסיכונים, כפוף לאישור רשות שוק ההון ובהתאם לבקשת המבוטח עבור חלק מהכיסויים. לגלובס נודע כי מבין דיירי הבניים שנהרסו מעטים מאוד היו מבוטחים.
עו"ד אתי גרינברג, יועצת ביטוח, המתמחה בייעוץ ביטוח לפרויקטים של בנייה והתחדשות עירונית, טוענת כי שאלת ההכרזה על המבנה כמסוכן כלל לא רלוונטית לכיסוי הביטוחי. "הפוליסה התקנית קובעת רשימה סגורה של סיכונים המבוטחים בפוליסה, למשל כיסוי לנזקים שנגרמו כתוצאה מאש, רעידת אדמה, נזקי טבע, או פגיעת כלי רכב, אך ברשימה הזו אין כיסוי לנזק שנגרם כתוצאה מהתמוטטות או קריסה של מבנה", הסבירה עו"ד גרינברג.
"דווקא המקרה הזה עורר את המודעות לקיומו של כשל בפוליסות התקניות, שהיום כמעט כל אזרח שני מחזיק בהן. הציבור לא מודע לעובדה שהן לא מכסות סיכון שעלול להיות נפוץ מאוד בעיקר ביחס לבניינים שנבנו לפני 50 שנה או יותר. זו לאקונה מאוד חמורה בפוליסה התיקנית הגורמת לחשיפה בקנה מידה עצום והיא צריכה לעורר קול זעקה על מנת שהרגולטור, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, תתקן את הפוליסות התקניות", היא אמרה.
למרות זאת, גורמים בענף טוענים שייתכן שמדובר כאן בפרשנות לפוליסה, וכי מכיוון שהפוליסה כוללת סיכונים כמו התפוצצות או רעידת אדמה, חקירת הקריסה עשויה לגלות שילוב של נסיבות שהוביל לאירוע.
ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הרגולטור המפקח על חברות הביטוח, כבר נמצאים בקשר עם חברות הביטוח, והמסר של הרשות לחברות הוא לסייע למבוטחים שנותרו ללא קורת גג, גם אם התשלום הוא לפנים משורת הדין, ולאחר מכן לבחון את נושא האחריות לאירוע. מדיניות זוליוותה גם את השריפות האחרונות באזור ירושלים. פתרון נוסף שיכול לסייע לדיירים הוא ביטוח של ועד הבית.
העירייה הבטיחה לקדם במבנה פינוי בינוי
יום לאחר קריסת הבניינים, הגיעו לאזור נציגי ראש העיר, מוטי ששון, וציינו בפני התושבים כי בכוונתם לקדם פרויקט פינוי בינוי מהיר כדי לאפשר להם לקבל דירה חדשה שתחליף את זו שנהרסה ובנוסף יעניקו מענק של 5,000 שקל לכל משפחה שפונתה. בעיריית חולון ציינו כי הם "מבינים את הכאב העצום והאובדן של הדיירים. לנגד עינינו עמד קודם כל הרצון שלא לסכן חיים. חשוב שהדיירים יידעו שבטווח הארוך הם לא יישארו ללא דירה", הוסיפו בעירייה.
הם ציינו עוד כי ראש העיר הנחה כבר ביום ראשון את מינהל ההנדסה ואת החברה הכלכלית לפיתוח חולון ללוות את הדיירים לבחירת נציגות מטעמם כדי לקדם תוכנית בניין עיר שתאפשר פינוי בינוי מהיר בהתאם למדיניות העירונית, וכי מינהלת ההתחדשות העירונית תעמוד כבר היום (שני) בקשר עם הדיירים לקידום התהליך, בהתאם לשיתוף הפעולה של התושבים.
לדברי עו"ד גרינברג, פינוי-בינוי זו אכן הדרך היחידה לתת מזור לדיירים שאיבדו את ביתם. "להבנתי הדיירים בבניין שקרס לא היו אפילו בדרך להליך של ההתחדשות העירונית ולכן אין להם כיסוי ביטוחי והם לא יקבלו פיצוי. יש להיכנס להליך מהיר של פינוי-בינוי ולדאוג למצוא יזם בתקווה שתהיה לו כדאיות כלכלית שיוכל להחזיר לדיירים מבנה עם דירות חדשות. במקביל צריך לראות גם כמה מהר הרשות תוכל לאפשר ליזם שייבחר את הקמת הפרויקט", היא אמרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.