המשבר בענף התעופה: החברות לוחצות על האוצר להקל בתנאי הסיוע

ענף התעופה נכנס לעונה הרדומה של החורף עם פסימיות יתרה. מול האזהרות מפיטורים בלתי נמנעים אחרי סוכות - מקווים שבאוצר ישנו את כיון הסיוע בדמות הלוואת בלון לכיוון של מענק. אלא שסערת ישרוטל תמנע מרעיון כזה לצאת אל הפועל, אז איך יוצאים מהפלונטר?

חגי תשרי היו אמורים להעלות את גרף ההכנסות, אבל העוצר היחסי לעונה נמשך עוד מחודש אוגוסט, ששיקף ירידה של 30% בתנועת הנוסעים  לעומת חודש יולי. בימים כתיקונם המצב הפוך. אבל הימים אינם כתיקונם. גם היום, האצבע של העוסקים בענף מופנית לרגע שבו הפציר ראש הממשלה נפתלי בנט מהציבור לא לטוס ולמדיניות ש"גמרה" את עונת הקיץ כשהיא קבעה בידוד למרבית החוזרים מחו"ל, מחוסנים או לא. מאז ה-3.9 המחוסנים במנה שלישית והמחוסנים בשתי מנות בטווח של עד חצי שנה - פטורים מבידוד בשובם ממרבית מדינות העולם אבל עדיין, תנועת הנוסעים לא ממש צומחת והיא נשארת על כ-30 אלף נוסעים (הלוך ושוב) מדי יום.

גלגל ההצלה שמציע משרד האוצר לשלוש חברות התעופה הישראליות בדמות הלוואת בלון גורר לתסכול. "באוצר מנסים לייצר כותרות על חשבוננו שהם שומרים על קופת המדינה", אומר לגלובס רמי לוי, שבבעלותו חברת ישראייר. ללוי בטן מלאה. האוצר דורש כי בתמורה לסיוע בעלי השליטה יזרימו הון ביחס של 1:1. הסכומים שעל הפרק: 50 מיליון דולר לאל על ו-7 מיליון דולר לישראייר ולארקיע. 

 רמי לוי / צילום: תמר מצפי

"באוצר רוצים לראות את בעל הבית מכניס יד לכיס, ועל זה הפוקוס", אומר לוי. "אבל אני לא צריך שהאוצר יגיד לי לעשות את זה, אני אכניס יד לכיס לקניית מטוסים, לבניית בתי מלון ולהוביל לחברה שתוכל להוות מקור תעסוקה. ברגע שהמדינה, עם כל ההבנה למצב, היא שסגרה לנו את הפעילות זה סיפור אחר. אני לא צריך הלוואה מהמדינה כדי להכניס את היד לכיס, את זה אני עושה כבעל עסק. המדינה שכחה שהסקטור הפרטי והמסים שהוא משלם מחזיק את הכלכלה. במקום לחזק את העסקים מחלישים אותנו".

הלוואה במקום פיצוי

הציפיה של לוי, כמו גם של בעלי חברות התעופה האחרות, היא לפיצוי/מענק. עם פרסום מתווה האוצר אמר גדי טפר מנכ"ל ארקיע "החברה מחפשת מענק. הלוואה שניתנת צריך להחזיר ואנחנו לא במצב ללקיחת הלוואות נוספות".

אלא שמבחינת המדינה, פיצוי או כל מילה אחרת שתשקף הזרמה נקייה של כסף - לא עומדת על הפרק. ויש לזה קשר לסערת הדיבידנד במרכזו עמדה ישרוטל, אליה גם נדרש שר האוצר אביגדור ליברמן. נזכיר כי הרשת פרסמה בדוחות לרבעון כי תחלק דיבידנד של 25 מיליון שקל לאחר הרבעון המוצלח שהציגה. שנה קודם לכן קיבלה ישרוטל סיוע של 36 מיליון שקל מהמדינה, וחלוקת הרווחים הובילה לזעם ציבורי. חלוקת הדיבידנד בוטלה, אולם הרעיון ממשיך להדהד, גם במסדרונות האוצר. פיצוי/מענק לחברות התעופה לא על הפרק. האוצר רוצה לראות הזרמה מכיוון הבעלים על כל סיוע שיינתן ויש לזה קשר לדעת הקהל.

לוי מגיב לסערת הדיבדינד "אני לא יודע מה נעשה שם אבל אני יודע שהמדינה תמכה בהם במטרה שיוכלו לשרוד ואני יודע שחלוקת דיבידנד מתגמלת גם הציבור משום שהקרנות הפנסיה של כולנו מחזיקות במניות וכשהן מתוגמלות משלם המסים מרוויח גם וגם המדינה מרוויחה מזה בעקיפין".

החזר בספק

ההלוואה שהאוצר מציע המירה למניות בתום שלוש שנים. אם בתום התקופה ההלוואה לא תוחזר, המדינה תחזיק במניות של חברות התעופה - עד לרף של 24% כדי שלא להלאימן. כיום המדינה מחזיקה בבעלות של 15% מאל על לאחר השתתפותה בהנפקה שבוצעה לפני שנה במסגרתה גם הוחלפה השליטה באל על.

האם זו הסיבה שבאוצר מגלים הבנה להפרה של אל על להתחייבות שלה לבצע הנפקה לגיוס הון בהיקף של 105 מיליון דולר? בחודש מרץ סיכמה המדינה עם אל על את הדיל הבא: הזרמת 210 מיליון דולר כמקדמה לכרטיסי טיסה למערך האבטחה ובתמורה אל על תבצע הנפקה לגיוס 105 מיליון דולר עד ל-31.7. מתוך הסכום הזה סוכם כי בעלי החברה, קנת' רוזנברג יזרים 43 מיליון דולר. אלא שבחודש מרץ שררה אופטימיות שהתפוגגה ככל שנקפו הימים, וגיוס הון בשעה שהענף ממשיך לדשדש, הוא מהלך שנועד לכישלון. ההנפקה לא בוצעה. לאוצר יש אפשרות לדרוש את בחזרה את המקדמה ששולמה, לנוכח הפרת ההסכם, אלא שבינתיים מגלים שם סבלנות, גם מתוך הבנה שלאל על אין מאיפה להחזיר את הסכום ממילא. 

 קני רוזנברג / צילום: יח''צ אל על

אם אל על תרצה לקבל את מתווה האוצר, על בעליה להזרים ראשית 43 מיליון דולר - גם אם אל תבוצע הנפקה. לאחר מכן יידרש להזרים 50 מיליון דולר - בהתאם לסכום שהחברה תקבל. השקעה מיידית של 93 מיליון דולר, סכום לא סכום מבוטל למי שהשקיע עד כה בחברה 160 מיליון דולר. לא מן הנמנע שההזרמה תיעשה דרך הכנסת משקיע לאל על. באוצר רוצים לראות את הכסף מגיע ולא רק מכיוונם - ולא ממש משנה מהכיס של מי הוא יצא.

מכירת מטוסים

אם אל על תקבל את המתווה הנוכחי, היא תידרש למכור מטוסים, ולאור התזמון האומלל בענף לנוכח המטוסים המשומשים שמוצעים למכירה בכל העולם, הציפייה היא שזה יקרה מצי הדרימליינר שלה המונה 15 מטוסים מתוך הנחה שלדגם הזה יימצא ביקוש בשווקים שכבר מתאוששים - ארה"ב וסין. באוצר דורשים שאל על תתאים את ממדיה לביקושי השוק. גם מנכ"ל אל על מכיר בצורך הזה והוא הדגיש זאת בראיון שהעניק לאחרונה לגלובס: "נתאים את פונקציות הייצור לפונקציית הביקוש ונתאים את התשתיות".

ההתאמה הזו עשויה כאמור לכלול גם פיטורים. בעניין זה אמר יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי לגלובס כי "המשא-ומתן מתקיים בשלב זה מול חברות התעופה ללא מעורבות שלנו. אנחנו ממתינים לממשלה שתקבל החלטות ומביאים בחשבון שבענף התעופה דבר אינו ודאי. המצב יכול להתייצב ופיטורים לא יהיו על הפרק".

שפן נוסף ששלף האוצר מן הכובע בכל הנוגע הוא מועדון הנוסע המתמיד שאל על נדרשת למכור חלק ניכר ממנו. המועדון, שמספריו חסויים הוערך בעבר בשווי של כ-500-600 מיליון שקל והוא מונה 2.4 מיליון חברים כשהוא מניב לאל על רווחיות של כ-25 מיליון דולר בשנה. 350 אלף מבין חברי המועדון מחזיקים בכרטיס אשראי פליי קארד המניב מחזור עסקאות של כ-30 מיליארד שקל בשנה מהם אל על מקבלת תמלוגים. בשעה שאל על ניהלה שיח מול הבנקים להלוואה, הועלה רעיון של שיעבוד המועדון כנגדה. כעת הוא על הפרק כאלמנט פיננסי בעל ערך כשהוא עשוי לפעול כישות כלכלית נפרדת שישקיעו בה חברות אשראי, שחקנים בינלאומיים ואולי אף בעלי אל על בעצמו.

המשא-ומתן נמשך

בהצעת המתווה של האוצר לארקיע וישראייר לא נקבו בתנאי התייעלות. ישראייר קיבלה מקדמה של 16 מיליון דולר ובעליה יזרימו בתמורה 8 מיליון דולר עד לסוף אוקטובר. ארקיע לא קיבלה מקדמה לאור מחלוקת משפטית מול המדינה הנוגעת לשדה דב.

סיפור ישרוטל הוביל למסר ברור שנמצא על שולחן המשא-ומתן: העזרה שמדינה מסכימה לתת היא לחברות ולא לבעלי המניות. המדינה רוצה לראות אותם תומכים בחברות שבבעלותן, גם כמסר של אמון. האוצר רואה בהלוואת הבלון כמענק, החברות רואות בה כנטל. "כשנותנים לנו לעבוד, אנחנו מוכיחים שאנחנו יכולים לעשות את זה", אמר שורק לגלובס. המנטרה על-פיה על המדינה לפצות את החברות לנוכח המדיניות שבלמה את פעילותן - לא ממש עוברת באוצר. גם אם מישהו סבר לרגע שנכון לתת מענק לחברות התעופה, סאגת ישרוטל סתמה את הגולל, באוצר מתמקדים במשימה שקיבלו עוד מהממשלה הקודמת והיא לדאוג לכך שחברות התעופה ישרדו את המשבר, מסר שעשוי להעניק לחברות ובראשן לאל על ביטחון מסוים.

איך יוצאים מהפלונטר? "אנחנו ממשיכים בהידברות", אומר רמי לוי "כשקנינו את החברה הבנו שאנחנו רצים במרתון, הראייה היא לטווח ארוך ואנחנו יודעים שהמצב שיש עכשיו עוד ישתנה".

ההערכות הן שהחברות יקבלו את הצעת האוצר. מטרת ההידברות שברקע היא לשפר את התנאים ולרכך את ההתייעלות הנדרשת. הזמן לא פועל לטובת החברות שניצבות בפני (עוד) תקופה מאתגרת: עונת החורף הרדומה ממילא בפתח וגם אליה הן נכנסות בלי אופק לתיירים ובלי אופק להתאוששות - לפחות עד לחג הפסח.