אחרי קרוב לעשור של שלטון המרכז-ימין בנורבגיה, בחרו תושבי המדינה הסקנדינבית העשירה במפלגות מרכז-שמאל להוביל אותה, על רקע הבטחות להשקעות בתחומים אקולוגיים ולצמצום האי-שוויון במדינה. נורבגיה היא אחת מיצואניות הגז והנפט הגדולות בעולם, והגדולה ביותר במערב אירופה, וחייבת למשאבים הטבעיים הללו את שגשוגה הכלכלי.
המועמד המוביל להרכיב את ממשלה, יונאס גאר סטורה העומד בראש מפלגת העבודה הנורבגית, תומך בקידום אנרגיות מתחדשות על חשבון תעשיית הגז והנפט, אך סבור כי אסור למדינה להכריז על תאריך יעד שעד אליו תיפסק הפקתם.
דרישה כי נורבגיה תשים קץ לתעשיית הדלקים הפוסיליים שלה הייתה חלק מדרישות מפלגת "הירוקים" במדינה. מפלגת העבודה קיבלה כ-25% מהקולות, וגוש המרכז-שמאל זכה ב-100 מושבים בפרלמנט הנורבגי, לעומת 68 לגוש המרכז-ימין, לפי תחזיות עדכניות והערכות המתבססות על ספירת רוב הקולות.
ראשת הממשלה הנורבגית, ארנה סולברג, הודתה בהפסד אתמול (ב') אחרי שמפלגתה עמדה בראש המדינה בשמונה השנים האחרונות. הודעתה סללה את הדרך לגיבושה של קואליציה או לממשלת מיעוט.
סטורה הבטיח לנקוט פעולות לטובת צמצום פליטת גזי חממה בנורבגיה כחלק מהמאבק בהתחממות הגלובלית וכן לצמצם את האי-שוויון במדינה. לרשות המדינה עומדת קרן העושר הנורבגית, המנהלת יותר מ-1.3 טריליון דולר.
מקור העושר שלה הוא כספי הנפט והגז שהמדינה מפיקה במים הכלכליים שלה, ושנועדו להבטיח את עתידם הכלכלי של תושביה. עם זאת, הממשלה מוגבלת לנצל רק חלק מהתשואה השנתית על הקרן לטובת התקציב הלאומי. הקרן הרוויחה כ-111 מיליארד דולר מהשקעות בשוקי ההון במחצית הראשונה של 2021.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.