הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה

בעולם כולו, וגם בישראל, הולכים ומצטברים הממצאים המלמדים שהפגיעה הכלכלית של הקורונה קשה יותר בקרב האוכלוסיות החלשות. אלה סופגות מכה כפולה. ראשית, הכנסתן השוטפת של רבים בקרבן קטנה בגלל האבטלה שנכפתה עליהם. שנית, יכולתן לשמור על מעט ההון שבידיהן נפגעה. פגיעה זו אינה מוגבלת להון הפיננסי, למשל "שבירת" תוכנית חיסכון כדי לשרוד את המשבר, או בהון פיזי, למשל מכירת עסק שנקלע לקשיים. סגר, אבטלה ובידוד מכרסמים גם בהון החברתי, ברשתות התמיכה במשפחה, בקהילה ובמקום העבודה. הם מביאים לאובדן של הון תרבותי ומעכבים רכישת השכלה, הכשרה מקצועית וניסיון, במיוחד אצל מי שאינם יכולים ללמוד במרשתת ולעבוד מהבית. הנתונים מלמדים שגם ההון הבריאותי נפגע והנמנים עם האוכלוסיות החלשות מתחסנים פחות וחולים יותר.

פגיעת המגפה חמורה משום שהון, להבדיל מקצבה כספית המחליפה שכר בעת אבטלה וחל"ת, אינו רק מענה למחסור זמני. הון, על כל סוגיו, נותן לאדם גם תחושה של יציבות ויכולת להתמודד עם משברים. יתרה מכך, כאשר האפשרות לצבור הון פתוחה, האדם נכון להשקיע, לרכוש השכלה, ניסיון וקשרים, לתכנן ולחסוך משום שהוא מאמין שהפרות של מאמציו יעמדו לו לעת צרה. אך כאשר מעט ההון שנצבר הולך ונשחק והסיכויים לצבור הון מחדש מצטמצמים, משפחות רבות עלולות להיקלע לתלות בחסדי אחרים, לחוסר וודאות ולשבריריות. הפגיעה בהן עלולה להיות ממושכת ולבוא לידי ביטוי בקשיים משפחתיים, נפשיים וקוגניטיביים. זאת ועוד, אף שמוקדם עדיין להעריך את השפעת הקורונה על פערים חברתיים, סביר להניח שלאור הפגיעה שלה בהון של החלשים יותר, והגאות הכלכלית שחווים אחרים באותה עת, רמת אי השוויון בהכנסה ובהון, תחריף.

אנו בעיצומו של הגל הרביעי של המגפה אך בקרוב תידרש הממשלה לשוב ולבחון דרכים להחזרת המשק לפעילות מלאה. פגיעת המגפה בהון של הקבוצות החלשות מלמדת שבמסגרת דיוני התקציב בכנסת, הממשלה וחברי הכנסת צריכים לגבש, לצד מדיניות כלכלית, גם מדיניות חברתית ליציאה מהמשבר. מדיניות זו צריכה להישען על שני עקרונות: ראשית, הממשלה צריכה לקדם אמנה חברתית אחרת שעיקרה הבטחה לחיים בכבוד לכל מי שאחרי המגפה, יעשה את הדרוש על מנת לצבור את סוגי ההון שיבטיחו את שרידותו ושרידות בני משפחתו במשבר הבא. עליה בהקשר זה גם לקחת בחשבון שרבים זקוקים עתה לתמיכה, לוודאות וליציבות ולהימנע משינויים בלתי פוסקים ומהחלטות המתקבלות ללא התראה ודיון ממצים. שנית, על הממשלה לאמץ מדיניות פרוגרסיבית ולסייע יותר למי שההון, ולא רק ההכנסה השוטפת, שבידיהם נשחק יותר. דווקא עתה עליה ליזום צעדים אקטיביים שיבטיחו את נגישותן המלאה, למעשה ולא רק להלכה, של הקבוצות החלשת לחינוך ולהשכלה, להכשרה מקצועית, לאוריינות דיגיטלית ולמידע מקוון, לשירותי בריאות, לתוכניות לעידוד החיסכון ולאשראי למטרות שונות.

עיון בהצעת התקציב ובחוק ההסדרים אינו מלמד שכך נוהגת הממשלה. נדמה שהיא מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה ומהגידול הצפוי באי השוויון ושמה את כל יהבה על חזרה לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה שלפני המשבר. הרפורמות הרבות שהממשלה מקדמת אינן מבשרות על רצון לשנות את האמנה החברתית בינה לאזרחים החיים כאן. על רקע הפילוג הפוליטי החריף ועל הימשכותה של מגפת הרפורמה, הממשלה עלולה לגלות שהחזרה לשגרה כאילו דבר לא קרה אינה אפשרית. כאשר קבוצות באוכלוסייה נותרות מאחור ונקלעות למצבים של שבריריות, תלות וניכור, הדרך לתסיסה חברתית קצרה. נדמה שכבר ראינו סימן לכך בחודש מאי האחרון.

הכותב מלמד מדיניות ציבורית והוא עמית מחקר במכון למדיניות חברתית של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ארה"ב