מתגרשים? מתי ואיך תשלמו היטל השבחה על הדירה

אילו מסים יש לשלם כשמעבירים זכויות בדירה במסגרת גירושים?

במסגרת הסכם גירושים כולל ו"אגב גירושים", אם אחד מבני הזוג מעביר או קונה ממשנהו את זכויות האחר בדירת המגורים המשותפת אין מדובר בעסקת מכר ולא באירוע מס, ולכן אין חיוב בדיווח או תשלום מס שבח.

על פי סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין, העברת זכויות בנכס מקרקעין בישראל הנעשית בהתאם לפסק דין הניתן אגב הליכי גירושים, לא מהווה "עסקה במקרקעין", ובלבד שההעברה נעשית בין בני זוג או לטובת ילדיהם. די בפסק דין של בית משפט לענייני משפחה המאשר הסכם יחסי ממון של חלוקת הרכוש בין בני זוג "אגב הליכי גירושים".

העברה אגב גירושים תקפה גם לידועים בציבור ולבני זוג מאותו מין, כל עוד בין הצדדים קיים הסכם פרידה או גירושים שקיבל תוקף של פסק דין. ונדגיש ההעברה יכולה להיות בתמורה או שלא בתמורה, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הגירושים.

מה לגבי היטל השבחה? האם העברת זכויות אגב גירושים פוטרת גם מתשלום היטל השבחה לרשות המקומית שבו נמצא הנכס?

לאחרונה פסקה ועדת הערר כי העברת זכויות אגב הליך גירושים חייבת בהיטל השבחה - אך במקביל ביקרה את המצב החקיקתי וקראה לתיקונו.

מדובר בשני עררים שנשמעו במאוחד שבהם עלתה שאלה דומה - האם העברת זכויות אגב הליך גירושים היא מימוש זכויות לפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, המחייב בתשלום היטל השבחה?

ועדת הערר כתבה שיש קשיים בהכרעה בעניין, למשל נוכח העובדה כי על פי רוב לא מדובר בנקודת הזמן שבו הרווח שצמח מההשבחה קיבל ביטוי מוחשי כלכלי. נוסף לכך הדגישה ועדת הערר כי "...גם מבחינת ההרמוניה החקיקתית של דיני המס קיים קושי לחייב בהיטל השבחה בסיטואציה דנן", וזאת בהשוואה לחוק מיסוי מקרקעין. "ולבסוף מהבחינה האנושית חיוב בהיטל השבחה בעת מימוש במסגרת גירושים הוא קשה עד מאוד. בני זוג המצויים בהליכי גירושים, מעבר לקושי האנושי הכרוך בכך, מתמודדים עם קשיים כלכליים הנלווים לפירוק התא המשפחתי לשניים. דווקא בנקודה כלכלית זו הם מתבקשים לשלם עבור השבחה של המקרקעין בבעלותם, למרות שההשבחה לא מומשה בפועל וגם לא קיבלו עבורה תשלום".

האם ניתן לטעון שהעברת זכויות בדירה במסגרת הליך גירושים היא הליך כפוי שפטור מהיטל השבחה?

בהחלטה אחרת של אותה ועדת ערר העוררים טענו כי העברת זכויות בהסכם גירושים הייתה העברה מכוח דין שאינה נחשבת למימוש זכויות לפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.

ועדת הערר דחתה את הערר לאחר שלא קיבלה את הטענות לעניין היעדר מימוש בענייננו, לנוכח הגדרת מימוש זכויות במקרקעין בס’1 לתוספת השלישית המחריגה מהמונח "מימוש זכויות במקרקעין", "העברה מכוח דין" או "העברה ללא תמורה מאדם לקרובו".

"ראשית, אין מדובר בהעברה מכוח דין. העוררת ערכה הסכם גירושים עם בעלה דאז שבו הוסכם ביניהם על העברת הדדיות של זכויות בנכסים משותפים מסוימים כך שיהיו בבעלות בלעדית של אחד מהם. ממילא... אין מדובר בהעברה כפויה מכוח דין - כפי שפורש מונח זה בפסיקת בית המשפט העליון".

"גם אין מדובר בהעברה ללא תמורה המוחרגת אף היא מהגדרת מימוש לפי התוספת השלישית".

ובהמשך, הוסיפה ועדת הערר כי "לפי האמור בערר העוררת קיבלה במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג לפי חוק יחסי ממון דירת מגורים ברחובות וסכום כספי נכבד נוסף, והגרוש קיבל, בין היתר, את זכויותיה במקרקעין הנדונים. ממילא מדובר בחלוקת רכוש משותף בין בני הזוג בהסכם אגב גירושים, שאין לומר עליו שהוא מעביר נכסים משותפים לבעלות של אחד הצדדים ‘ללא תמורה’".

מה קורה בפועל?

בפועל ועד שהמחוקק יתכבד וישנה את החוק ו/או יעמיד בשורה אחת את תשלום היטל ההשבחה יחד עם הפטור ממס שבח, הנהוג והמקובל הוא שבן הזוג המעביר את זכיותיו לבן הזוג האחר (נניח מחצית הזכויות) חייב במועד ההעברה לשלם את חלקו היחסי (במקרה זה מחצית) בתשלום היטל ההשבחה - אם יש כזה - ואילו בן הזוג האחר שמקבל את הזכויות אגב גירושים יכול לדחות את תשלום חלקו בהיטל ההשבחה ובלבד שהוא חותם על הצהרה שבה התחייבות לשלם את חלקו בהיטל ההשבחה אם וכאשר ימכור את המקרקעין.

ערר (י־ם) 8016/20; רחל כהן נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בית שמש

הכותב מומחה בדיני אישות, משפחה, צוואות וירושות