שוויון מגדרי עשוי לגרום לצמיחה משמעותית בכלכלה המקומית

נושא אי-השוויון המגדרי ופערי השכר בין נשים וגברים הוא נושא בעל חשיבות גדולה עבור הציבור בארץ ובעולם, מדובר בסוגיה מהותית שעשויה להשפיע על הגדלת הפריון וצמיחת המשק. בסופו של דבר מדובר באינטרס לאומי, שילוב נשים בכלכלה המקומית יסייע להגדיל את ההכנסה של משקי הבית וכך לצמצם את העוני ואת התלות במשרדי הממשלה השונים.

כיום, תמונת המצב של נשים בעולם התעסוקה היא תמונה עגומה למדי, נשים בעלות תואר ראשון מרוויחות כ-43% פחות מגברים במעמד זהה, נשים בעלות תואר שני מרוויחות כ-38% פחות מגברים במעמד זהה ונשים בעלות תואר שלישי מרוויחות כ-11% פחות מגברים במעמד זהה, וזאת למרות שנשים משיגות תוצאות טובות יותר באקדמיה, כ-20.6% מהנשים בעלות זכאות לתואר אקדמי, לעומת 16.7% מהגברים. חשוב לומר, אי השוויון המגדרי הוא לא רק נושא מוסרי וחברתי הוא אתגר כלכלי אמיתי, נשים מהוות כמחצית מאוכלוסיית העולם בגילאי תעסוקה, גם לאחר עשרות שנים של חזון וקדמה הפערים בין נשים לגברים גדולים מאוד, מספיק להסתכל על מדד ת"א 125 בבורסה הישראלית, מתוך כלל החברות במדד רק שלוש חברות מעסיקות בתפקיד מנכ"ל אישה ושיעור הנשים בדירקטוריונים הוא כ-24% בלבד.

המדינה, ואנחנו כחברה, חייבת לעבור תהליך של שינוי ולקדם את הנושא, המדינה צריכה לשמש דוגמה ולדרוש שוויון בתעסוקה במגזר הציבורי. כיום מכלל הרשויות המקומיות והמועצות רק ב-4% עומדת בראש אישה. בכנסת הנוכחית מכהנות כ-35 נשים, שהן 29% מכלל חברי הכנסת. הפתרון נמצא על השולחן, מדברים על זה רבות אך אולי הגיע הזמן כעת עם תשע שרות בממשלה הנוכחית להוביל חקיקה אמתית שתדרוש מחברות שוויון בין המינים במקום העבודה באמצעות שקיפות בשכר, לקדם את נושא מדרגות השכר על ידי ותק בארגון, שנות לימוד, וסוג התפקיד. כמו כן, לדרוש מארגונים המגייסים עובדים להשתמש בראיונות מובנים, כאשר כל המועמדים נשאלים אותן שאלות בסדר ובפורמט שנקבעו מראש, דירוג התגובות באמצעות קריטריונים סטנדרטיים יפחית את ההטיה המגדרית בדלת הכניסה לכל חברה או ארגון.

דרך נוספת וחשובה לשפר ולחזק את מעמד הנשים במקום העבודה היא באמצעות חונכות, כלומר לאפשר לנשים להדריך גברים במקום העבודה, דרך זו יכולה לתת ערך רב ולהועיל לשני הצדדים על ידי כך שתאפשר לכל אנשי הארגון ללמוד על סגנונות עבודה שונים ועל סוגי מנהיגויות אחרות. כמו כן, בדרך זו ניתן לייצר אמפטיה, הבנה והערכה במקום העבודה בין נשים לגברים. בנוסף לכך, כל חברה או ארגון צריכים לדעת למצוא את האיזון והגמישות הכל-כך חשובים בין החיים הפרטים של העובד לבין חיי העבודה והקריירה, במקרים רבים מקומות עבודה תובעניים עלולים להרחיק מראש אימהות כבר בשלב הראשוני, הטכנולוגיה מאפשרת לנו במגזרים מסוימים להיות גמישים יותר לעבודה מרחוק, רצוי להתחיל לאמץ את הטכנולוגיה ולאמץ גישות ניהוליות אחרות כדי לצמצם את הפער המגדרי. לסיכום אני יכולה לומר שלממשלות ולתאגידים יש תפקיד חשוב ומרכזי בצמצום הפער, אך הם אינם יכולים לפעול לבדם.

כל אחד ואחת מאיתנו צריך לאמץ גישה שונה ואחריות כלפי נושא שפוגש את כל משקי הבית בישראל, לפעמים זו עשויה להיות הרעייה או החברה, ובמקרים אחרים האימא. כאשת עסקים, כיזמית וכמעסיקה של עשרות עובדים אני יכולה לומר באופן חד וברור, אצלי השוויון נמצא בארגון, והוא שווה צמיחה כלכלית ואושר מוסרי רב. לא צריך פתרונות קסם או גזירות כלכליות כדי לצמצם את החוב הלאומי - צריך שוויון מגדרי, והוא שווה מיליארדים בתוצר המקומי שלנו.

הכותבת היא מנכ"לית iCapital ויזמית בתחום ההשקעות, הפיננסים והטכנולוגיה