שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הגיעו היום (א') בצהריים לדיון הראשון בוועדת הכלכלה המכינה את הרפורמה ביבוא בחוק ההסדרים לקריאה שנייה ושלישית.
שר האוצר ליברמן התייחס בפתח דבריו ללחצים שהופעלו נגד הרפורמה ואמר: "זה דיון מאוד קריטי למשק הישראלי ולכלכלת ישראל. לא רצו להרים את הכפפה הזו מקודם. מדובר פה בשוק ענק של למעלה מ-50 מיליארד שקל, הכולל את המוצרים המחייבים תקן ישראלי. מכשירי חשמל, מזון, תמרוקים. ברור שכשמדובר בסכומים כאלה יש הרבה אינטרסים".
עוד הוסיף שר האוצר כי "לצערי עליית המחירים הכי גבוהה בחודש האחרון הייתה בפירות ובירקות, יותר מאשר בדיור. זה חלק מהבעיה. מה שקשור לרפורמת היבוא - אנחנו בסך-הכול מבקשים ללכת בעקבות גדולים מאתנו, לא להמציא את הגלגל. אם יש מוצר שכבר עבר תקינה ומקובל בגרמניה, בצרפת ובאנגליה, אז מבחינתי דיינו. אני סומך על האיחוד האירופי עם התקינה המחמירה, לא צריך לעשות את כל הויה דולורוזה פעמיים".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, פתח את הדיון ברפורמה והתייחס לקרטלים שמונעים משחקנים חדשים להתחרות על לב הצרכן. "לפעמים כשיבואנים חדשים מנסים להיכנס לשוק, הם מגלים שאי-אפשר לחדור לעולם הזה, חלק בגלל תקינה ישראלית מול תקינה אירופית. נוכל להישען על מדינות עם מאות מיליוני תושבים, והגופים הרגולטורים יצטרכו להתאים את עניין התקינה. בסוף אני רואה מול העיניים אזרח ישראלי שהולך לקנות מכשיר חשמלי, והוא ילך לקנות את המוצר ב-30% עד 50% הוזלה. זה יתרום ליוקר המחיה, לתחרות אמתית ולראשונה באופן אמיץ לשים את האצבע על עולמות שיש בהם קרטל".
"חיסכון מיידי של מיליארדים"
לדברי ליברמן, "הרפורמות יביאו לחיסכון מיידי של יותר מ-10% - 5-6 מיליארד שקל. כשאנחנו מדברים על איך להוריד את יוקר המחיה ועלייה בפריון, אין ברירה, והרפורמה הזו היא חשובה. אני יודע שיש עשייה לא קטנה של לוביסטים ואינטרסנטים. אם אנחנו רוצים לפעול לטובת עם ישראל, אין ברירה. אין פה ויכוח אידאולוגי או פוליטי".
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי אמרה כי הרפורמה תשפיע על כל אזרח במדינה ותביא לצמצום פערים משמעותי, שיאפשר לכל אזרח לחיות באיכות חיים לא פחות מכל מדינה אחרת ב-OECD. לדבריה, "הרפורמה שמובאת היום מגיעה מתוך התבוננות שאומרת - אין פה עניין לפגוע בתעשייה הישראלית, אנחנו רוצים להבטיח שהם לא ייפגעו, אבל האם זה אומר שבגלל זה לא נפתח את ישראל ליבוא רחב ולהסרת חסמים? בואו נעבור למודל הצהרתי שהיבואן יגדיר, ואחר-כך נגביר את האכיפה והבקרה".
"שאלו האם אנחנו מוכנים לקחת סיכון שחלילה מישהו ייפגע. נהפוך הוא - אנחנו חושבים שבגלל הרגולציה והבירוקרטיה והחסמים שנערמו לאורך השנים, הלכה והצטברה עוד ועוד שכבה, ואין שום סיבה לא לפעול באופן אקטיבי כדי לרדד את זה. יהיה פה שיפור באיכות, בכמות ובמחיר שכל אזרח משלם. ננגיש לו את מה שמגיע לו".
לדבריה, "יש אלטרנטיבות גם היום, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמדיניות מה אנחנו רוצים לקדם. תהיה רפורמה מאוד מאתגרת במקצועיות, ונעשה תהליכי בקרה ופיקוח, מתוך רצון שהתועלת תושג תוך זמן קצר. אני מתייחסת לרפורמת היבוא כרפורמה מובילה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
