המגזר העסקי לליברמן: לפתוח במבצע נרחב של הכשרות מקצועיות

130 אלף משרות פנויות, 60 אלף מתוכן דורשות הכשרה מקצועית אך רק כ-10,000 עובדים עוברים הכשרה נכון להיום. זוהי תמונת המצב שמציגה נשיאות המגזר העסקי במכתב ששיגרה לשר האוצר אביגדור ליברמן הערב (א'), במסגרתו הוצגה עמדתה בדבר הפסקת תשלומי החל"ת לבני 45 ומעלה, וכן נתונים בדבר צורכי הכשרה ומשרות פנויות במשק לאור ביטול החל"ת.

בפנייה צוין כי "המדינה נדרשת לפתוח במבצע נרחב של הכשרות מקצועיות עם דמי קיום למשתתפים, הרבה מעבר לקיים כעת, ובמיקוד באוכלוסיות המתקשות בהשתלבות בעבודה (בין השאר - בני 45 ומעלה). דווקא במצב בו מתבטלים תשלומי החל"ת, פתיחת מסלולי הכשרה יחד עם מענק דמי קיום למי שיבחר להשתתף בתוכניות הכשרה - יהפכו לאטרקטיביים ואפקטיביים, בשונה מהתקופה בה שולמו דמי החל"ת".

על פי דוח הלמ"ס, ביחס לחודש יולי 2021, שיעור המשרות הפנויות עמד על 4.98%. מספר המשרות הפנויות בחודש יולי עמד על כ-135 אלף משרות פנויות, לעומת כ-130 בחודש יוני 2021.

לטענת הנשיאות, התומכת בהחלטה על ביטול החל"ת והחלת מודל גמיש רק עבור ענף התיירות, "מדיניות התמיכה (בשוק העבודה) צריכה להתייחס להתפתחות היחס בין מספר המשרות הפנויות לבין מספר המובטלים. בהינתן עודף משרות פנויות במשק ואפשרויות תעסוקה זמינות, על המדינה להגביר את התמריצים לחיפוש עבודה ולהשתלבות בהכשרות מקצועיות".

בפנייה לשר האוצר, כותב יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי כי "מנגנון החל"ת נועד לגשר על תקופה בה המדינה חייבה אנשים ריחוק חברתי וסגרים ובשל כך - הייתה ירידה אקוטית במספר המשרות הפנויות. נכון להיום, נראית תופעה מדאיגה: למרות שמספר המשרות הפנויות עומד על כ-135 אלף משרות (זהו שיא של כל הזמנים) לאחר פתיחת המשק, רמת האבטלה יורדת בקצב איטי".

לטענתו, "אי-איושן של משרות אלו, בין השאר, בשל התמשכות תשלומי החל"ת והעדר הכשרות מקצועיות בהיקף הנדרש - גורם לעסקים להתקשות לעמוד בביקושים, ולמשק - לעבוד מתחת לכושר הייצור הפוטנציאלי שלו. אי עמידה בביקושים בשל מחסור בעובדים, בעיקר בהקשר של סביבת תחרותית בין לאומית - פוגעת בכושר התחרות של העסקים הישראליים, וצפויה לגרום להפסדי הכנסות ולקוחות לא רק בטווח המיידי, אלא גם בטווח הארוך".

הפרדוקס בענף המלונאות

אמיתי טוען כי אתגר איוש עובדים בעלי כישורים ההולמים לצרכי המעסיקים הפך לחריף יותר לאחר משבר הקורונה. "מצד אחד - במהלך המשבר, חברות רבות אימצו טכנולוגיות ושיטות עבודה חדשות, אשר יצרו צרכים ודרישות עדכניות לכישורי עובדים, ומצד שני - בהעדר תהליכי הכשרה נאותים במהלך משבר הקורונה - לא נוצר כל שינוי בכישורי העובדים".

על פי נתוני מנהלת המעסיקים המשותפת לזרוע התעסוקה ולמעסיקים עולה כי קיימת דרישה מיידית לקיום הכשרות לכ-60,000 אנשים לצורך השתלבות בתעסוקה. על פי נתוני הנשיאות כאמור, כיום, באופן מצטבר ובכל מסלולי ההכשרה יחד - רק כ-10,000 אנשים עוברים הכשרה.

הנשיאות מפרטת בפנייתה לשר האוצר נתונים מפורטים על שוק העבודה לפי ענפים, ובין היתר צוין בפנייה כי בענף המלונאות, שהעסיק 42 אלף עובדים בשנת 2019, הוצאו לחל"ת כ-37 אלף עובדים ו"נדנדת" הסגרים בהמשך גרמה לנזק רב בתחום עד שנוצר פרדוקס - קיימת תפוסה גבוהה במלונות הנופש ואילו במלונות התיירות הנכנסת, המצב ממשיך להיות גרוע עד חזרת התיירים. המחסור בעובדים קיים ברוב המלונות ובמקצועות החדרנות, הניקיון, המלצרות הטבחות ועוד, הוא ניכר הן במלונות הנופש והן במלונות התיירות.

מסקירה שביצעה הנשיאות בתקופה האחרונה בקרב המלונות, עולה שעל מנת להחזיר את מצבת כוח האדם למצב בו הייתה טרם המשבר, יהיה צורך בגיוס של כ-14,450 עובדים בכל המקצועות, המהווים כ-35% ממצבת העובדים הכללית ומתוכם כ-5,780 עובדים למקצועות החדרנות והניקיון.

כ-40% מהעובדים החסרים הינם חדרנים, עובדי ניקיון שטחים ציבוריים וניקיון מטבחים.

"המחסור כיום ניכר ברוב המקצועות כגון: מלצרות, קבלה, אחזקה ואפילו בטחון, אך לגבי מקצועות אלו שהינם הרוב, ימשיכו המלונות לעשות כל מאמץ בגיוס עובדים ישראלים, כולל תשלומי שכר גבוהים יותר ותמריצים הנהוגים בקרב רוב המלונות", נכתב בפניית הנשיאות וכן צוין כי "הבעיה החמורה מכל, היא חוסר היכולת לגייס עובדי חדרנות, ניקיון ושטחים ציבוריים. עובדים אלה מהווים כ-28% מכלל עובדי בית מלון (בממוצע). חשוב להבין שעבודת חדרנות וניקיון במלונות, היא עבודה קשה ושוחקת מאד ולצערנו הישראלים אינם מעוניינים לעבוד בה וכך היה גם בעבר".

לעניין החל"ת, צוין כי כל עוד ישנן המגבלות על תיירות נכנסת - וישנם מלונות שעיקר פעילותן נשענת על תיירות נכנסת - הבעיה צפויה להחריף לאחר חגי תשרי, במלונות התיירות הנכנסת כגון: בירושלים, תל אביב, הרצליה, נתניה, חיפה, עכו, נצרת ועוד. חלק ממלונות אלה יכולים לנסות לעבוד רק בסופי שבוע תוך שהם מתבססים על תיירות פנים, מכיוון שהצפי הוא שבאמצע השבוע הם יהיו ריקים. עבורם מבקשים בנשיאות כבר מפרוץ מגפת הקורונה לאשר מודל של חל"ת גמיש.

לגבי ענף האבטחה מציינים בנשיאות כי נכון להיום עומד הענף על מחסור של כ-4,000 מאבטחים. עם סיום תקופת החל"ת לא זוהתה חזרה של עובדי אבטחה לתפקידם הקודם. "עובדים בגילאים 23 עד 40 העדיפו כנראה לייצר לעצמם תקופת המתנה נוספת על מנת לבחון אפשרויות תעסוקה אחרות, שיש בהם לכאורה תנאיי העסקה ושכר משופרים יותר", נכתב בעמדת הנשיאות.

לטענתם, "המחסור של אלפי עובדים מעמיד את חברות האבטחה בפני יכולת מוגבלת לספק את שרותי האבטחה כפי שהתחייבו בחוזי ההתקשרות עם מזמיני השירותים, וחושף אותן להטלת קנסות כתגובה על אי עמידה בתקני האבטחה המוגדרים. 'הפיתוי' של מענק בדמות עבודה מועדפת לא קיים, ובכך אין לחברות האבטחה תמריץ מעודד לחזרה לעבודה ואו לגיוס מועמדים חדשים. ענף האבטחה, שלא כמו ענפי המלונאות, הבניין, המלאכה והתעשייה, אינו יכול להיעזר בעובדים זרים, ומתבסס בעיקרו על בוגרי שרות בצה"ל".

לטענת הנשיאות, ההגבלה אשר מטילה זרוע העבודה במשרד הכלכלה על מימון הכשרות של מאבטחים עקב הגדרתם השגויה בעליל "כמקצוע מסוכן",מהווה גורם כלכלי מכביד נוסף על חברות האבטחה בתקופה זו בה המחסור בכוח אדם הינו בנתיב הקריטי של פעילותן. הסרת החסם הזה יכול לסייע בקליטה של מועמדים חדשים לתוך מערך ההכשרות שתוביל גם להשמה.

מנתונים נוספים שנאספו על ידי התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה קיים מחסור של כ-4,500 עובדים בתחום המלאכה והתעשייה, בהם כ- 2,565 עובדי ייצור (מפעילי מכונות, מסגרים, נגרים, חרטים, כרסמים, רתכים, מבלטנים וכדו'), כ-450 הנדסאים/טכנאים, כ-630 מהנדסים/אנשי מחשבים וכ-855 מנהלה/לוגיסטיקה.

גם בענף היופי והטיפוח קיים עדיין מחסור בעובדים, ומנתוני התאחדות המלאכה עודה כי קיים מחזור של כ-2000 מעצבי שיער וכ-160 קוסמטיקאיות.

בעמדת הנשיאות צוין כי "עוד לפני משבר הקורונה סבלה התעשייה הקטנה - שמעסיקה עד 20 עובדים ואשר מהווה כ-89% מכלל התעשייה הישראלית - בדומה לתעשייה בכללותה ממחסור בכוח אדם מקצועי במשך שנים וזאת על רקע ירידה דרסטית במספר בתי הספר המקצועיים, כמו גם ירידה במספר בוגרי מערכת החינוך בעלי הכשרה טכנולוגית בשנים האחרונות".

כיום המכסה עומדת על 5000 בכל הארץ ועוד 2700 באזור התעשייה עטרות ולפי סקר של הלמ"ס (2019) רק 14% מההקצאות של מכסות העובדים הפלס' בתעשייה מגיעים למפעלים שמעסיקים עד 20 עובדים. "כיוון שהמציאות מוכיחה כי עובדים ישראלים לא ממהרים לשוב לתעסוקה ולמרות שיש בתעשייה מקומות עם שכר התחלתי של כ-13,000 שקל, למשל בתפקיד של מפעיל מכונה בענף עיבוד שבבי; אנו מבקשים כי ינתן הסיוע של הגדלת מכסות להעסקת עובדים פלסטינים תוך כדי שיוגדר כי חלק מהמכסה יופנה ספציפית למפעלים שמעסיקים עד 20 עובדים".

מחסור של עשרות אלפי עובדים בענף הבנייה

באשר לענף הבנייה והתשתיות צוין בעמדת הנשיאות כי כיום יש בענף מחסור של עשרות אלפי עובדים וחלקם במקצועות שמתאימים לעובדים ישראלים מעל גיל 45 למשל: מנהלי עבודה, עוזרי מנהלי בטיחות, מפעילי צמ"ה, נהגים ועוד.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מציין כי "עד כה כשלו ניסיונות המדינה להניע עובדים ישראלים נוספים להשתלב בתוך המשרות הפנויות שבענף וזאת למרות העובדה שברוב המקצועות השכר המוצע למשרות הוא גבוה מהממוצע במשק, אנו מעריכים כי לטובת האצת העניין יש לנקוט בצעדים הבאים: ביטול תשלום החל"ת לבני 45 ומעלה; מימון הכשרות והסבות מקצועיות לבני 45 ומעלה; עידוד מעסיקים לקליטת עובדים מעל גיל 45 (ניתן לתת מענה באמצעות קרן מעגלים)".