בכתבה שפרסמנו ביולי האחרון, התייחסנו לפקק האדיר בשינוע העולמי, וכיצד הוא מעלה את יוקר המחיה: "מחסור של ממש במיכלי סחורות סטנדרטיים הביא גם הוא לזינוק במחירי השינוע: מדד Freightos, המודד את עלויות השינוע בכל העולם, רשם עלייה של 325% מינואר 2020. חברות הסחר מנסות להתאים את עצמן, אך התפרצויות קורונה מחודשות בנמלים אסטרטגיים בסין ובטאיוואן לא בדיוק עוזרות להחזיר את הסחר העולמי למסלולו".
מאז, מדד מחירי השינוע עלה אפילו יותר. מינואר 2020 ועד היום, מדד שינוע הסחורות העולמי זינק ב-776%. מקום במכולת 40 רגל סטנדרטית מסין לאזור הים התיכון (כולל ישראל) עלה פחות מ-6,000 דולר בתחילת 2021. היום, מסע באותה המכולה יעלה לסוחר כ-13,000 דולר.
אבל הפקק הגדול באמת מתרחש בקו האספקה מסין לחוף המערבי - מסע כזה כבר יעלה מעל 20,000 דולר, לעומת 4,200 דולר לפני תשעה חודשים בלבד. המשמעות היא שמרכיב השינוע של כל המוצרים יעלה, ואנחנו עלולים לראות עליות מחירים נוספות - או מחסורים במוצרים מסוימים.
בעקבות הקורונה, העדפות הצרכנים בארה"ב השתנו מאוד: הם הוציאו הרבה פחות על שירותים, כמו בילויים, בידור ומסעדות, והוציאו הרבה יותר על ציוד לבית, ריהוט ורכבים. אלו מוצרים שמיוצרים ברובם במזרח, והם כבדים ויקר לשנע אותם. זה יצר פקק אדיר, עם מחסור ממשי במכולות ובספינות מכולות.
כמעט שאין יצוא בחזרה מהחוף המערבי של ארה"ב למזרח אסיה, מה שאומר שמקום בדרך חזרה עולה 930 דולר בלבד - הנחה של 95%. במקרים מסוימים, עדיף לשלוח מכולות ריקות כדי לקצר בזמנים. 65 ספינות ממתינות בעת כתיבת שורות אלו מחוץ לנמל לוס אנג'לס בארה"ב, שיא של כל הזמנים.
נזק של 16 מיליון דולר בכל יום ליצוא מישראל
גם בישראל יש פקקים דומים, ולעיתים אף חמורים יותר: דו"ח הכלכלנית הראשית באוצר מדווח על נזק של 16 מיליון דולר בכל יום ליצוא, ועוד נזק של 10 מיליון דולר ביום ליבוא. תפוקת הנמלים היומית ירדה ב-40%, ואיגוד לשכות המסחר אף מאיימים בתביעה נגד הנמלים על חוסר היכולת שלהם להאיץ את קצב ההעמסה והפריקה בעזרת עובדים זמניים - כנראה מחשש מהוועד החזק בנמל, שלא מעוניין בתחרות מצד עובדים חדשים בשכר פחות גבוה.
חברות הספנות, לעומת זאת, מרוויחות מהזינוק בביקוש לשירותיהן: הכנסותיה של חברת צים כמעט שילשו את עצמן ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה, והחברה גרפה רווחים של 886 מיליון דולר. חברת המחקר מקינזי מדווחת שהמחירים הגבוהים שולחים את כל החברות להסיט משאבים לעבר הפקקים, כולל חכירה של כל ספינה כשירה. יש גם שיא חסר תקדים של הזמנת ספינות משא חדשות, אך מכיוון שבניית ספינת מכולות היא תהליך של 18 חודשים - לא נראה את התוצאות של זה בקרוב.
עליות המחירים כאן כדי להישאר?
גם שבבי המחשב ממשיכים להיות במחסור, כאשר צרכנים כבדים כמו חברות רכב נאלצות לקצץ בייצור. ענקית השבבים הטייוואנית TSMC, השולטת בכמחצית מהשוק העולמי, הכריזה על עלייה של 20% במחיריה. עליות המחירים צפויות להתגלגל לכל מוצר אלקטרוני שמשתמש בשבבי מחשב - מטלפונים ועד רכבים.
עליית המחירים הכללית מתונה יחסית: בישראל, מדד המחירים לצרכן עלה מינואר 2021 ב-2%, ובארה"ב - ב-4.1% - אך עליית המחירים יוצאת דופן על רקע האינפלציה האפסית של העשור האחרון.
השאלה הגדולה היא מה יקרה בהמשך - האם הבנק המרכזי האמריקאי צודק שאלו עליות מחירים זמניות בלבד, שייפתרו כאשר הסחר העולמי ישוב לסדרו, או שהן כאן כדי להישאר, מגובות בהדפסת הכסף הניכרת בארה"ב? יאנה רמס, שותפה במכון המחקר מקינזי מסבירה שבעקבות התמרוץ הממשלתי והפחתת הצריכה בסגרים, החסכונות של משקי הבית הוכפלו. הם ימשיכו לקנות עוד מוצרים, יעלו את הביקוש - וכך ההתייקרויות עלולות להמשיך בעתיד הנראה לעין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
