ויתור על סמכויות הרשות לרגולציה יורגש בכל כיס בישראל

הרפורמה ברגולציה תפסה את הכותרות לאחרונה, ככל שהתקדם המועד להעברת חוק ההסדרים בקריאה ראשונה. מדובר ברפורמה המתבקשת והחשובה ביותר המהווה את הבשורה המרכזית לעסקים בישראל בחוק ההסדרים הקרוב. עם זאת, שורת משרדי ממשלה בגיבוי ארגוני סביבה ויועצים משפטיים פתחו בקמפיין "געוואלד" נגדה כפי שלא נראה במחוזותינו זמן רב.

אבל על מה בעצם השבר הגדול?

למרבית הציבור המילה ״רגולציה״, או אסדרה בעברית תקינה, לא אומרת הרבה, ולכן קל לצאת בכותרות אפוקליפטיות על הרס הסביבה ורמיסת האינטרס הציבורי מבלי להתייחס לתמונה הרחבה ולמשמעות האמיתית של הרפורמה. מנגד, לבעל עסק בישראל, קטן כגדול, הרגולציה היא מרכיב מרכזי (מדי) בסדר היום והחסם המשמעותי ביותר בפיתוח העסקים. לטיב, איכות ומיקוד הרגולציה השפעה ישירה ומשמעותית על היכולת לנהל ולפתח עסקים ועל רמת התחרותיות של המשק כולו. רק לאחרונה קבע מבקר המדינה כי עלות הרגולציה העודפת בישראל היא 58 מיליארד שקל בשנה, כלכלני האוצר אף טוענים כי טיוב הרגולציה יכול להביא לחיסכון של 70 מיליארד שקל, כך או כך מדובר במיליארדי שקלים שצריכים ויכולים לבוא לידי ביטוי בהורדת ביוקר המחיה, בהעלאת השכר ואיכות החיים, בהגדלת התוצר ובפיתוח משק תחרותי יותר.

נטל מכביד

ישראל נמצאת היום במקום ה-69 במדד נטל הרגולציה הבינ״ל ובמקום ה-35 במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי - למדדים הללו השפעה ניכרת על מידת התחרותיות של המשק ועל היכולת למשוך השקעות לישראל, במיוחד כעת בשעת משבר כלכלי ותעסוקתי עולמי ותחרות אינטנסיבית בין מדינות על משיכת השקעות ויצירת מקומות עבודה בתחומן.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים ל׳טיוב הרגולציה׳, אולם על אף המאמצים אנו דורכים במקום ואף הולכים אחורה בתחומים מסוימים. משרדי הממשלה ורגולטורים רבים עושים את מלאכתם "נאמנה" ומקפידים, כל אחד בתחומו, על קידום רגולציה ברף הגבוה והמחמיר ביותר. זאת, לא מתוך כוונה רעה אלא מתוך דאגה כנה של רגולטורים לתחומים אשר תחת אחריותם. יחד עם זאת, מה שאותם רגולטורים לא רואים ולא לוקחים בחשבון זה את השפעת הרגולציה בתחומם על המשק ואת חייה לצד כללים נוספים הנקבעים על ידי רגולטורים אחרים. למעשה עצמאות הרגולטורים מביאה לריכוז סמכויות נרחבות בידם אשר אינן מאוזנות כאשר המשרדים לא נושאים גם באחריות להשפעות הרגולציה.

גורם מתכלל

בעולם הרגולטורי כמו בעולם האמיתי יש צורך קיומי במינוי גורם מתכלל, אשר תפקידו לראות את התמונה המלאה ולקדם את מדיניות הממשלה תוך שכלול כלל השיקולים הנדרשים לטובת המשק ואזרחי ישראל, ובהתאם לכך לנהל את הסיכונים ולאזן בין צורכי הרגולטורים תוך קידום רגולציה חכמה והוליסטית המאפשרת מצד אחד הקפדה על ערכים מוגדרים ומצד שני מושכת המשק הישראלי מעלה ולא מטה. המטרה אינה "למנוע רגולציה", אלא לקבל החלטות שייצרו רגולציה חכמה יותר ועל סמך מידע מקצועי, מהימן ורב תחומי. נראה כי מתנגדי רשות הרגולציה, כלל לא קראו את החוק עליו היא מבוססת. לרשות אין מטרה של מניעת רגולציה נדרשת, אלא יהיה עליה לוודא כי הרגולציה נקבעה לאחר שנפרש מידע מקצועי רחב, בטרם הוחלט שהמדינה תתערב בשוק מסוים. כך גם לגבי רגולציה קיימת: ראוי לבחון האם הרגולציה עמדה ביעדיה, האם היא לא מטילה נטל כבד מדי, והאם בדיעבד יש דרך נכונה יותר ליישום המטרות.

בדיוק מהסיבות הללו בחרו 31 מתוך 38 מדינות החברות ב-OECD להקים גופים דומים אשר תפקידם הוא גם לפקח על איכות והליכי גיבוש הרגולציה במדינות וגם להתוות את הדרך במטרה להשיג את יעדי המדיניות שקבעה כל מדינה ומדינה. המשך המצב הקיים יותיר את מדינת ישראל מאחור ויביא אותנו לאובדן היתרונות התחרותיים שנותרו למדינת ישראל - מה שיתבטא בדחיקת המשקיעים והעסקים הקיימים להעתיק את פעילותם למדינות תחרותיות יותר, ובירידה באיכות החיים והעמקת המשבר התעסוקתי והחברתי. מנגד, יישום מלא ונכון של הרפורמה יורגש בכל כיס ויביא לשיפור משמעותי בנטל הרגולטורי ולקידום מדינת ישראל בתחרות הבינ"ל הגוברת.

הכותב הוא סמנכ״ל רגולציה בהתאחדות התעשיינים