לעצור את הקריסה הבאה: הכלים כבר בידיים שלנו

פרנציסקוס מאזיסי, מייסד המסדר הפרנציסקני באיטליה, אמר: "התחל לעשות מה שצריך, המשך לעשות מה שאפשר, ולפתע תעשה את הבלתי אפשרי". נדמה שזו צריכה להיות תוכנית הפעולה שעל המדינה להוביל כעת מול אלפי הבניינים שבסכנת קריסה. ראשית לאפשר לעשות מתוך הכלים הקיימים, שנית לפתח כלים נוספים, שלישית לייצר מנגנוני פיקוח ומעקב לעתיד לבוא. כל עיכוב יש בו כדי לסכן חיים של מאות אלפים.

בשנת 2005 החליטה ממשלת ישראל על תמ"א 38, תוכנית מתאר ארצית שייעודה הוא חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה. כשלעצמה התוכנית לא הוגדרה כהצלחה, כיוון שלא מומשה מספיק בערי הפריפריה ונוצלה ביתר שאת דווקא בערי המרכז, מה שהביא לעומסים על תשתיות ולאתגרים בפני השלטון המקומי עד כדי פעולות שהביאו לסיום התוכנית.

את הדאגה הגדולה מכך שדווקא בפריפריה לא נעשה שימוש מספיק בתמ"א 38 ניתן למצוא בדוח שהוגש לכנסת ב-2008, ובו נכתב כי "אזורי הפריפריה הם ברובם אזורים שבהם קיימת הסתברות גדולה יחסית להתרחשות רעידות אדמה. באזורים אלה מתגוררת בדרך-כלל אוכלוסייה דלת-אמצעים, אשר לא תוכל לממן את החיזוק בכוחות עצמה. אמצעי העידוד לחיזוק מבנים, המוצעים בתמ"א, הכוללים תוספת זכויות בנייה - אין בהם כדי לממן במלואו את החיזוק הנדרש, בשל הביקוש הנמוך ליחידות דיור וערכי הקרקע הנמוכים". בנוסף, מבקר המדינה כתב בדוח ב-2010 כי המדינה שהתחייבה לתקצב תמ"א 38 בפריפריה לא עשתה כן.

בשנת 2017 התאחדות הקבלנים בישראל כתבה דוח לפיו אלפי מבנים בישראל נמצאים בסכנת קריסה. באותם המבנים מתגוררים לא פחות מ-300 אלף איש. גם בעקבות הדוח הזה לא נעשה דבר. אלא שעתה, עם קריסתו של הבניין בחולון, תשומת-הלב של האזרחים ושל המערכות למבנים בסיכון גוברת, ונדמה שניקרת לפיננו הזדמנות לתיקון.

לא נכון להסתפק בקריאות, לא נכון להסתפק במכתבים חייבים לעשות. לכן נכון לקחת את תמ"א 38 ולעשות לו הסבה מחיזוק מבנים מחשש רעידות אדמה - לחיזוק מבנים שאותם תגדיר הרשות המקומית כמסוכנים.

תמ"א 38 לימד את המערכת שברגע שיש אפשרות למשל לבניית קומה או שתיים נוספות, יש גם הכנסה לקבלן המבצע את החיזוקים. אם בעבר נדרשה הסכמה של מרבית הדיירים, הרי שעתה יש לקבוע בתקנת שעה כי מרגע שקבעה הרשות כי מבנה מסוים נמצא בסכנה, יוגשו שתי תוכניות לדיירים, והם יקיימו הצבעה את מי מהן לבצע. הקבלן המבצע יקטוף את הרווחים מתוך הדירות החדשות שייבנו.

את ההסבה של תמ"א 38 אפשר לבצע מהיום למחר, כהוראת שעה. כל דיחוי עלול לעלות בחיי אדם. בהחלטה זו נאמץ את הקביעה "התחל לעשות מה שצריך", ומה שצריך כעת זה למפות ולהתחיל לעבוד.

במקביל יש לבנות מנגנוני פיקוח ומעקב בתוך השלטון המקומי, לתת להם את הסמכויות ואת התקציבים, על-מנת שבעוד 3 שנים הרשויות יוכלו לממש את הנדרש: ביקור במבנים, מענה לפניות תושבים, בדיקה של הקרקע ועוד.

הקמת מנגנון כזה הוא כבר בגדר "האפשר", רק שלאפשר הזה צריך להפנות משאבים שאינם בנמצא כעת, ולכן ייקח להם זמן. יש להסב את תמ"א 38 ולהפוך הכלים של התוכנית לכלים בידי השלטון המקומי, כך שהוא יהיה זה שיחליט יחד עם מהנדס העירייה היכן יש לבצע הוא המענה הטוב ביותר, המהיר ביותר והנכון ביותר לעת הזו.

תיקון החוק, הקצאת משאבים, הכשרה מתאימה ומתן סמכויות למנגנון עתידי הם הצעד הנכון ביותר מרגע שנסיים לטפל במבנים המסוכנים הקיימים. שילוב המהלכים יביא אותנו אל נקודת ה"לעשות את הבלתי אפשרי", יביא לכדי מינימום את בעיית המבנים המסוכנים ובכך יציל חיים של מאות אלפים.

הכותב הוא ראש מועצה מקומית אפרת ומנטור לראשי ערים מטעם השלטון המקומי