נתקלתם במחסור בחלב בסופר? זו הסיבה

מחסור בחלב בכל רשתות השיווק חייב צמצום רכישות ל-2-3 קרטונים לאדם במקרה הטוב, ולמדפים ריקים במקרה הרע. ממה המחסור נגרם? למועצת החלב יש תשובה ברורה: "בשל מופע החגים הגוזרים מיעוט בימי עבודה וכנגזרת בימי ייצור במהלך חודש ספטמבר". כלומר, בשל העובדה שישנם רק 9-10 ימי עבודה בחודש ספטמבר, היצרנים כמו תנובה וטרה לא הספיקו לעבד מספיק חלב גולמי למוצרים, מה שהביא למחסור.

יש בעיות בהסבר הזה. קודם כל, מחסורים בחלב הם עניין חוזר בתקופה זו של השנה - גם כשחגי תשרי מסתדרים בצורה נוחה יותר. בנוסף, חלב ניגר, כלומר חלב בצורתו הנוזלית, עובר תהליך של פסטור-על. במסגרת תהליך זה החלב מחומם לכ-130 מעלות צלזיוס למשך 2 שניות, מה שמחסל כמעט את כל החיידקים ששוכנים בתוכו. תהליך זה מאפשר לחלב להישאר טרי בתנאי קירור למשך 30 יום לפחות, וברוב המקרים אף הרבה מעבר לכך. אם הם היו רוצים - יצרני החלב היו יכולים לאגור מראש חלב ניגר כבר בחודש אוגוסט, וכך להגיע לתקופת החגים מוכנים עם רזרבות ולהימנע ממחסור. למה הם לא עשו כך?

בעיני שלמה בן אליהו, שכיהן כמנכ"ל משרד החקלאות בין 2015 ל-2020, ההסבר אחר לגמרי: "התירוץ של מחסור בימי עבודה בחודש תשרי אינו מספק. נתון זה היה ידוע מראש, וניתן להיערך לקראתו על-ידי ייצור חלב לשתייה מראש".

בעיניו, "המחסור בחלב נוצר בגלל השיטה שקובעת את מכסת החלב שכל חקלאי רשאי לייצר. הגבלת הייצור היא הגורם למחסור".

בישראל קיימת שיטה כמעט ייחודית של תכנון ריכוזי במשק החלב: משרד החקלאות מחלק "מכסות ייצור" לרפתנים, שאסור להם על-פי חוק לייצר מעבר לה. מטרת התכנון הריכוזי הוא להפחית את ייצור החלב כדי להעלות את המחירים, ממש כפי שמתנהג קרטל קאלסי בתיאוריה הכלכלית. גם ענף הלול והביצים מתנהל בשיטה הזאת, ואכן - מחיר החלב והביצים בישראל גבוה ב-79% מממוצע ה-OECD. בשל הפחתת הייצור המכוונת, יצור החלב הגולמי לא עומד בביקוש - והתוצאה לפנינו.

עם זאת, הסבר זה מעלה שאלה נוספת - מדוע המחסור התרחש דווקא בחלב הניגר, ולא במוצרי חלב אחרים? בעיני שלמה בן אליהו, זו השלכה נוספת של התכנון הריכוזי: "מבחינת המחלבות, מוצדק לנתב את החלב הגולמי למוצרים שמחירם נקבע על-פי היצע וביקוש, ושהרווח בהם הוא גבוה. הם יעדיפו לייצר מהחלב הגולמי מוצרי חלב רווחיים, ולא מוצרי חלב שנמצאים בפיקוח מחירים כחלב לשתייה וגבינה רכה". כך, במקום שהמחיר יעלה בכמה שקלים בזמן עודף-ביקוש, אנחנו חווים מחסור טוטאלי במוצרי החלב המפוקחים.

עם זאת, בתנובה מעידים שהם לא מנתבים את הייצור מחלב מפוקח למוצרים אחרים, ומקפידים לייצר את המוצרים המפוקחים בכל יכולת הייצור. לדבריהם, המחסור נובע בדיוק ממיעוט ימי העבודה בספטמבר. תנובה מדגישים שהם דווקא כן נערכו מראש וייצרו ככל הניתן בחודש אוגוסט, כך שנוצר מחסור של 15% בלבד ולא חמור מכך כפי שהיה יכול להיות.

אם כך, נראה כי המחסור בחלב לא נובע מתנאים חיצוניים, אלא הוא מעשה אדם לחלוטין. התכנון הריכוזי והפחתת הייצור יוצרים פער בין הביקוש להיצע, שמתבטא ביום-יום במחירים גבוהים דרמטית מהמקובל בעולם. כשהפער גדול במיוחד, כמו בתקופת החגים, המחיר המפוקח מביא את היצרנים להעדיף כל מוצר אחר על חשבון החלב הניגר - והתוצאה היא מדפים ריקים בסניפים רבים של רשתות השיווק.

גם יבוא חלב, הן בצורתו הגולמית והן כאבקת חלב - אסור בפועל בישראל. מוטל עליו מכס של 212%, במטרה להפוך את היבוא ללא משתלם.

יצוין כי באיחוד האירופי היה מקובל התכנון הריכוזי עד שנת 2015, אך הוא בוטל במטרה להוזיל את המחיר לצרכן ולמנוע מחסורים. ואכן, היום מדד מחירי החלב והביצים בישראל גבוה פי שתיים מזה של האיחוד האירופי. נראה כי דווקא השוק החופשי מצליח לספק יותר ביטחון תזונתי לתושבי אירופה, בכל ימות השנה.