הפתרון לאלימות במגרשים: השקעה ארוכת-טווח בחינוך, בהסברה ובתרבות

הפריצה האלימה של האוהד למגרש במשחק הכדורגל בין מכבי פתח תקווה והפועל תל אביב לפני כשבוע גרמה לסערה בעולם הספורט. הוא תקף שני שחקנים של הפועל תל אביב, ואחד מהם אף הורחק לאחר שניסה להגן על עצמו.

זו לא הפעם הראשונה בה שחקנים מותקפים על-ידי אוהדים. בכל פעם שאירוע כזה קורה, מיד עולה הקריאה להחזרת השוטרים למגרשים. דווקא עכשיו צריכים להבין שהמשטרה לא יכולה למנוע אירועים כאלה, לא רק בארץ אלא גם ברחבי העולם.

לפני קצת יותר משנתיים ביקשו ממני להגיע ליחידה למניעת אלימות בספורט במשטרה בנוגע לסוגיית חולצות ACAB שהחלו ללבוש באותה תקופה אוהדי כדורגל במגרשים ובאופן כללי לייעץ כיצד לצמצם את אלימות האוהדים במגרשים. חולצות ה-ACAB הן העתק של חולצות שלובשים אוהדים בדרום אמריקה וגם של סרט שיצא בשנת 2012, והן קיצור של המונח "All Cops Are Bastards" ("כל השוטרים הם נבלים"). שוטרי היחידה לקחו את האמירה באופן אישי ככל הנראה והזהירו את האוהדים כי בכוונתם לעצור כל אוהד שילבש חולצה כזו.

בואו נבין את ההקשר: בשונה מכל מקום אחר בישראל בו אנשים נעצרים על פשעים שביצעו בפועל, אצטדיוני כדורגל הם המקום היחידי בארץ שבו למשטרה מותר לעצור אוהדים בגלל חשד אפשרי סביר שיתסיסו לאלימות בעתיד. החולצות האלה נתפסו בעיני היחידה כאיום לאלימות, ולכן נתנו לכאורה למשטרה את הזכות לעצור את האוהדים שלובשים אותן.

כזכור, בשנת 2008 חוקקה הכנסת את חוק וילן תירוש למניעת אלימות במגרשי כדורגל. החוק אמור היה להתבסס על חוק ועדת טיילור שחוקק באנגליה -1990 והפחית את האלימות במגרשי הכדורגל בממלכה ב-99.99%. כמו החוק האנגלי, גם זה הישראלי הוציא מהמגרשים בפועל את המשטרה. התוצאות לא איחרו לבוא: מאז הוצאת המשטרה מהמגרשים ולפי הנתונים שהמשטרה עצמה מפרסמת, אירועי הפרעה לסדר הציבורי, עבירות נגד גוף ועבירות נגד מוסר ירדו במאות אחוזים.

גם ועדת צור שמונתה בשנת 2012 על-ידי שרת הספורט באותם ימים לימור לבנת, קבעה כי מאז הוצאת המשטרה מהמגרשים, האלימות במגרשים ירדה באופן משמעותי, והמליצה להשאיר את המשטרה מחוץ ליציעים, ובמקביל לעודד תרבות ספורט באמצעות עידוד נשים וילדים להגיע ליציעים, להגדיל פעילויות תרבויות במהלך המשחקים וכן הלאה.

אולם מסיבה לא ברורה החליטו בשנת 2016 שרת הספורט מירי רגב והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן להקים יחידה מיוחדת למניעת אלימות בספורט. למרות שניתן לחשוב על זירות רבות בספורט בהן האלימות נפוצה, המנדט שניתן ליחידה היה הטיפול באוהדים. תקציב היחידה עמד על 27 מיליון שקל בשנה, וליחידה מונו כ-30 שוטרים.

היחידה הוקמה בפועל ב-2017. אך בשנת 2018, כאשר הגעתי למשרדי היחידה לייעץ כיצד לנהוג עם האוהדים, דיווח ראש היחידה רפ"ק ירון ארם כי "מאז שהוקמה היחידה לפני קצת יותר משנה, אלימות האוהדים ביציעים רק גברה".

כן, קראתם נכון! בין השנים 2017-2008 אלימות האוהדים במגרשי הכדורגל ירדה במאות אחוזים. החל מהרגע בו הוקמה היחידה למניעת אלימות בספורט אלימות האוהדים, היא דווקא עלתה, וזה עלה לנו רק 27 מיליון שקל בשנה.

מה המשמעות של הקמת יחידה לטיפול באלימות במגרשי הכדורגל? בנובמבר 2018 טענתי בפני חברי היחידה כי מדובר פה בהצהרה שהאוהדים הם אלימים מטבעם. כל איש חינוך יגיד לכם שכך בעצם נוצרת נבואה שמגשימה את עצמה. בנוסף, על-פי החוק השלישי של ניוטון, לכל פעולה יש תגובה נגדית בכוח שווה. גם אם היו מקימים יחידה נגד צעירים בני 48-35 שמטפחים זקן ולובשים חולצות כחולות בימי שני, האלימות בקרב הקבוצה הזו הייתה גדלה.

אז מה עושים? מחנכים. למשטרה אין יכולת לחנך, זו לא אשמתה ולא אחריותה בשום מקום בעולם. במקום להשקיע את הכסף ביחידה משטרתית שלא רק שלא מפחיתה את האלימות במגרשי הספורט אלא אפילו ושלא באשמתה מגבירה אותה - יש להפנות את הכסף לתוכניות ארוכות-טווח רב-מערכתיות שיקדמו פעולות חיוביות של חינוך, הסברה ותרבות.

הכותבת היא מרצה במסלול לחינוך גופני במכללה האקדמית על שם קיי, חוקרת ספורט ומומחית למניעת אלימות במוסדות נותני שירות