אפליה על רקע גיל בהייטק הישראלי? תביעה חדשה חושפת שהתופעה נרחבת הרבה יותר ממה שחושבים

יעלה לב, אשת שיווק ומכירות מנוסה וילידת 1967, חיפשה משרה חדשה. אלא שהיצע מודעות הדרושים בפייסבוק היה מצומצם, ולא בכדי. מערכת הפרסום ברשת החברתית הביאה לכך שהיא לא נחשפה למודעות ממומנות בשל גילה וכנראה גם בשל היותה אישה.

לב ואחרים הם גיבוריה של בקשה לאישור תביעה ייצוגית חדשה שהוגשה בתחילת השבוע שעבר לבית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב. לפי בקשת התביעה, פייסבוק מעודדת אפליה של מבוגרים באמצעות מערכת ניהול הקמפיינים שלה המאפשרת למפרסם להגביל את טווח הגילאים של הנחשפים הפוטנציאליים למודעת הדרושים.

לטענת העותרים, עורכי הדין ד"ר מתן גוטמן וניר פרידמן, פייסבוק, באמצעות כלי הפרסום האישי והממוקד שפיתחה ושעליו מבוססת הכנסותיה, מאפשרת ומעודדת חברות לפרסם ברשת החברתית מודעות דרושים מפלות ומדירות על בסיס גיל, מין ומקום מגורים, ובעקבות כך משתמשים רבים, בעיקר דורשי עבודה מעל גיל 40, לא יכולים להיחשף להזדמנויות תעסוקה משמעותיות ברשת החברתית.

החברות מבקשות לפרסם לצעירים

כדי לפרסם מודעת תעסוקה בפייסבוק, נדרשים מנהלי גיוסי העובדים להיכנס אל מערכת ניהול הקמפיינים בפייסבוק - כפי שהדבר נעשה בכל קמפיין פרסומי אחר. שם ניתנת להם האפשרות לפלח את אוכלוסיית היעד שתיחשף למודעה, כלומר להגביל את היקפה בכדי להפוך את המודעה לממוקדת. בין היתר ניתן להגדיר גיל, מגדר, אזור מגורים, שפה ותחומי עניין.

מודעות רבות של חברות הייטק ישראליות - כמו גם של חברות השמה וחברות ממשלתיות שאף אמורות לנקוט משנה זהירות - מובאות בתביעה כהוכחה ליכולותיה של פייסבוק להגביל מודעה עבור שכבה צרה של מועמדים צעירים. יש לציין כי התביעה אינה מופנית כלפיהן אלא כלפי פייסבוק.

  

בין החברות: פלייטיקה, טיילור ברנדס, סנסיבו, אלמנטור ו-888 וכן כמה חברות ציבוריות וממשלתיות בהן חברת חשמל ובנק ישראל. מוסד רפואי במרכז אף הגביל לגברים בלבד מודעת דרושים לתפקיד אחראי משמרת למוקד מכירות, מעבר לפנייה לצעירים בני 30 עד 45.

חברת ההימורים 888, למשל, פרסמה שתי מודעות למשרות שונות - האחת לתפקיד מנהל מוצר משפטי והשני לתפקיד מנהל פרויקטים - שפונות לגילאי 25 עד 39 בלבד. גם סנסיבו לא פנתה לבני מעל 40, ואילו חברות אחרות כמו פלייטיקה וטיילור ברנדס, מתחו את הקו בגיל 45.

התובעים: פילוח הגילאים הוא אפליה

חברת התוכנה אלמנטור מוזכרת בדרך כלל בכפיפה אחת עם גיוון חברתי ושילוב אוכלוסיות מהפריפריה החברתית מעצם היותה חברה שמייסדיה חרדים. ועם זאת, במודעת הדרושים שלה למשרת מנהל שותפויות מסחריות, הוגבלה המשרה אך ורק למועמדים בני 26 עד 50. "כיום עובדי אלמנטור מגיעים מרחבי הארץ ומהעולם, מכלל המינים, המגזרים והדתות", הסבירה אריאלה ביכלר, סמנכ"לית משאבי האנוש בחברה. "מטווח גילים 21 עד 61 ולא רק מטווח הגילים שהופיע בחלק מהמודעות. גייסנו באופן אקטיבי את עובדים אלו מקשת הגילים הרחבה כדי שיעבדו בחברה. קצב הגדילה שלנו הוא מהגבוהים בארץ, אנחנו גאים בגיוון העובדים שלנו ודואגים להמשיך לגוון את הצוותים העובדים בחברה".

  

אחד המנכ"לים של החברות המוזכרות בכתבה איתם דיברנו ציין בעילום שם כי "החברה אינה מפלה גילאים, אלא מעסיקה עובדים מכל הגילאים, ואת מודעות הדרושים אנחנו מכוונים לקהלים שונים". אלא שלדעתו של יוזם התביעה גם מהלך שכזה אינו עומד בתנאי החוק. "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע איסור מפורש על פרסום מודעת דרושים מפלה", אומר גוטמן. "סעיף 8 לחוק קובע שאסור לפרסם מודעה שיש בה אפליה מטעמי מין, גיל, גזע, מקום מגורים וכו. אם נדמה את פייסבוק לעולם הישן הדבר דומה למעסיק המתקשר למערכת עיתון ומבקש לפרסם מודעת דרושים ונציג השירות של העיתון מציע למעסיק לפרסם מודעה רק לגברים צעירים בטווח הגילאים 25 עד 35 מצפון תל אביב. ברור שפעולה כזו אסורה בעולם הפיזי ולכן היא אסורה בעולם המקוון".

כאמור, גם חברות ממשלתיות, אשר לכאורה אמורות לפעול במשנה זהירות בכל הקשור לחוקי התעסוקה, הציגו מודעות שהופנו לטווח גילאים מוגדר - כמו למשל בנק ישראל שפנה לטווח גילאים מרבי של 50 וחברת חשמל שחיפשה מנהל בכיר בתחום משאבי אנוש עד גיל 55. חברת המשרות הממשלתיות גובו פרסמה משרות שטווח הגילאים להן נע בין 20 ל-40. חברת נישה מקבוצת דנאל, אחת מחברות ההשמה הבולטות בענף ההייטק, הגבילה במודעת דרושים כללית את המועמדים שייחשפו למודעה עד גיל 50.

 עו''ד מתן גוטמן / צילום: שלומי יוסף

פרקטיקה אסורה בארה"ב ובקנדה

בארה"ב הוגשה נגד פייסבוק  תביעה על ידי ארגוני זכויות אדם בדרישה למניעת אפליה במודעות דרושים. בעקבות הפשרה שהושגה, ובשונה מישראל, בארה"ב ובקנדה הספיקה פייסבוק לשנות את המדיניות שלה. ראשית, מעסיקים בארה"ב לא יכולים למקד פרסום מודעות תעסוקה לפי גיל, מין או מוצא אתני. שנית, פייסבוק מציגה באתר ייעודי הפתוח לכל אחד, גם מי שאינו משתמש, את כל פרסומות התעסוקה המפורסמות ברשת החברתית וזאת ללא קשר לפילוח ולמיקוד שקבע המעסיק המפרסם. לעומת זאת בישראל, למרות הדמיון בחוקים בין שתי המדינות בנושא, ממשיכה פייסבוק להפלות במודעות התעסוקה למרות הפתרון הקל מבחינתם למיגור התופעה.

בתביעה לא ציינו המבקשים סכום לתשלומי פיצוי. מאחר שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 50,000 שקל על כל מודעה מפלה שפורסמה, ומאחר שמספר המודעות הפוטנציאליות שראו מאות אלפי מחפשי עבודה בפייסבוק בלתי ניתן לאומדן עבור מי שאינו עובד פייסבוק, מעריכים עורכי הדין את ערך הפיצוי במאות מיליארדי דולרים. אלא שנתון זה אמור בסופו של דבר להתברר במסגרת הדיון המשפטי ועורכי הדין ביקשו במסגרת הבקשה צו לגילוי נתונים רלוונטיים מפייסבוק.

הסטארט-אפ שמקדם אוכלוסיות מוחלשות

"ניסוח מודעות דרושים צריך להיעשות בצורה זהירה, ולצערי הרבה נופלים בה ומייצרים מודעות שגם הניסוח הפתלתל שלהן מכוון בסופו של דבר לטאלנטים צעירים", אמרה עילית רז, מנכ"לית ושותפה מייסדת בג'ונקו (Joonko), חברת סטארט-אפ ישראלית שעושה מהפכה קטנה בתחום הגיוון החברתי בחודשים האחרונים בארה"ב.

המוצר שפיתחה החברה - מערכת לשיתוף מועמדים בולטים לעבודה מרקעים מגוונים - עונה על הצורך ההולך וגובר בקרב תאגידים אמריקאים לייצוג טוב יותר למגוון רחב של אוכלוסיות. רז מספרת כי הדרישה שהחלה בשילוב יותר נשים במקומות העבודה המשיכה למוצא אתני ולאחר מכן ליוצאי צבא, אוכלוסייה הנחשבת למוחלשת בארה״ב. כיום, בחברה עובדים על עידוד העסקת מבוגרים ובעלי מוגבלויות.

ג'ונקו בנתה מאגר מחפשי עבודה המורכב ממעל ל-100,000 מועמדים מרקעים חברתיים שונים. המאגר נשאב מרשת לקוחותיה - חברות הייטק אמריקאיות באופן מובהק כמו אינטואיט, אטלאסיאן ופייפאל, ותאגידי ענק כמו נייקי, אדידס, אמריקן אקספרס, אקסנ'צר ובוקינג.קום. באמצעות ג'ונקו משתפות החברות ביניהן עובדים שהגיעו לשלבים המתקדמים יותר בראיונות עבודה אך לא התקבלו בסופו של דבר, אוכלוסייה המכונה Best of finals. אם המועמדים מאשרים את ההצעה שנשלחה אליהם להצטרף למאגר, קורות החיים שלהם, בצירוף המלצה חמה ממקום העבודה בו היו בתהליכים מתקדמים, הופכים זמינים לכל אחד ממנהלי הגיוס החברים ברשת.

החברה, שהמטה שלה מבוסס בבירמינגהם שבמדינת אלבמה, מדווחת על צמיחה רבעונית ממוצעת של 40% ובחודש שעבר גייסה 10 מיליון דולר בסיבוב בהובלת קרן ורטקס הישראלית.