בחודש האחרון קיימה רשות ניירות ערך בחינה (הנקראת "מקצועית ב’") למבקשים לקבל רישיון כמנהלי השקעות. לפניכם הפתרון המלא לשאלות בבחינה.
נתונים לשאלות 1-3:
לפניכם שלוש טענות שונות. ביחס לכל טענה סמנו אם היא נכונה, לא נכונה או שלא ניתן לדעת, ונמקו בקצרה.
1. רכישת יחידות של SPAC בהנפקה היא השקעה מומלצת למשקיעים המעוניינים לחשיפה לחברות טכנולוגיה, בין השאר מכיוון שבכל עת ניתן לקבל בחזרה את עלות ההשקעה הראשונית.
תשובה: לא נכון. אין שום הבטחה למשקיעים לקבל בחזרה בכל עת את עלות ההשקעה הראשונית. מרגע שהחברה שהתאגדה בספאק מתחילה להיסחר בבורסה, מחירה יכול לעלות וגם לרדת ולגרום הפסד למשקיעים, כמו כל מניה אחרת. נעיר שככלל, הדעה המקובלת היא שהשוויים שמקבלים הספאקים הם מוגזמים, ומכאן שיש רגישות גבוהה למחירם עם ההנפקה.
2. על רקע התשואות האפסיות הצפויות בשוקי איגרות החוב בכל העולם המערבי, מומלץ למשקיעים להגדיל את החשיפה למניות, קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות.
תשובה: לא ניתן לדעת. נכון שהתשואות שניתן לצפות להן מהאג"ח הן אפסיות, אבל אי אפשר לקבוע מכאן שמומלץ להגדיל השקעה במניות, בקרנות גידור ובקרנות פרייבט אקוויטי, שכן יש חשיבות גם לפיזור השקעות וסיכונים אפילו בתנאי ריבית אפסית.
הערה: כמובן, שהתשובה תלויה בשיעור הנוכחי של מניות וכיו"ב בתיק ההשקעות.
3. בשנה האחרונה חלק משמעותי מהמסחר בשוק המניות מתבצע על ידי משקיעים פרטיים קטנים, המקושרים דרך המדיה החברתית ופועלים לטווח קצר - חלקם עם אג'נדות חברתיות. התנודתיות הגבוהה הנגזרת מכך יוצרת קושי גדול למשקיעים המסורתיים, המתבססים בהחלטותיהם על אנליזה של שווי פנימי כלכלי של החברות, ומתוך מטרה להשיג תשואות נאותות בטווח הארוך.
תשובה: לא נכון. לא זו בלבד שהפעילות הזו לא יוצרת קושי גדול למשקיעים המסורתיים אלא שהיא יוצרת הזדמנויות. זאת מאחר שמדובר קודם כל על משקיעים מסורתיים שמטרתם, כפי שנאמר, היא השגת תשואות נאותות בטווח הארוך, כך שלתנודות בטווח הקצר אין שום משמעות לגביהם. יתרה מזאת, אם הפעילות של המשקיעים הפרטיים הקטנים יוצרת עיוותי תמחור במניות כמו מחירי בועה למניות מסוימות, ניתן להרוויח מעשיית שורט עליהן. זה נכון גם, בהתאמה המתבקשת, אם המחירים שנוצרים עקב הפעילות שלהם הם מחירי חסר.
נתונים לשאלות 4-6:
להלן תמצית שלוש שיחות שירות שאותן ניהלו לאחרונה מנהלי קשרי לקוחות בעלי רישיון בחברת ניהול תיקים. יש להתייחס לטענת הלקוחות, כפי שהיא מצוטטת בכל אחת מהשאלות, ולפרט את התגובה המקצועית הנכונה ללקוח.
4. לקוח המנהל תיק במדיניות של עד 100% במניות: "סקטור הטכנולוגיה הניב ביצועים עודפים באופן משמעותי בהשוואה לסקטורים מסורתיים כתוצאה מהקורונה. זהו עולם חדש שבו הטכנולוגיה תצמח הרבה יותר, ולכן יש לנהל את התיק בחשיפה לחברות ולסקטורים מתחום הטכנולוגיה בלבד".
תשובה: הגישה שמתבטאת בדברי הלקוח היא אגרסיבית מאוד. לא די שתיק ההשקעות מנוהל במדיניות של עד 100% במניות, הוא מבקש שכל כולו יהיה על טהרת מניות הטכנולוגיה. הטיעון שלו, שמתבסס על ביצועים עודפים של מניות טכנולוגיה על מניות ערך בתקופת הקורונה, הוא נכון עובדתית, אבל אין בכך כדי לקבוע שכך יהיה גם בעתיד. הגישה של הלקוח היא מוקצנת ומתעלמת מהצורך הברור לפזר השקעות גם כשמדובר בתיק מניות.
5. קיבוץ מנהל קרן מילואים בשווי 20 מיליון שקל לחבריו, כשהקרן מיועדת להבטחת הפנסיה של חברי הקיבוץ החל מעוד 3 שנים. הקרן היא עם רכיב מניות של עד 20% ומטרת ההשקעה היא לשמור על ערכו הריאלי של התיק. אחד מחברי ועדת ההשקעות של הקיבוץ טוען: "שוק האג"ח - ממשלתי וחברות - מעניק תשואה אפסית, זה הזמן להגדיל את רכיב המניות לעד 40%, ובמקביל לרכוש קרנות השקעה לא סחירות (נדל"ן מניב, אשראי צרכני וכיו"ב) במקום האג"ח, על מנת למקסם את תשואת התיק".
תשובה: לטעמי, ההמלצה של הדובר אינה ראויה. זה נכון שהתשואות באג"ח הן כרגע אפסיות, אבל גם מחירי המניות כרגע רחוקים מלהיות זולים, ולכן זו לא העת לעשות את השינוי. 20% במניות נראה סביר בהינתן שהמטרה היא לשמור על הערך הריאלי של התיק, שכן תשואה שנתית של כ-6% במניות תאפשר לעשות זאת. 40% מניות זה אכן השיעור הממוצע שבו מחזיקים גופי חיסכון לטווח ארוך בישראל, אבל הם מכוונים גבוה יותר להשגת תשואה ריאלית של כמה אחוזים ולא אפס. באשר להשקעות אלטרנטיביות הלא סחירות, צריך לשקול מינון נמוך בכפוף לתזרים של הקרן לפחות ב-10 השנים הקרובות. נציין כי סכום של 20 מיליון שקל מגביל את האפשרות להיחשף להשקעות אלטרנטיביות איכותיות.
6. לקוח צרפתי שמרכז חייו באירופה, המנהל תיק נקוב אירו במדיניות של עד 30% במניות: "הריבית על האירו שלילית וכך גם התשואות לפדיון על אג"ח אירו בדירוגים גבוהים. עדיף להמיר את חלק האג"ח שבתיק לדולר, ולנהל תיק מעורב שבו האירו מושקע במניות והדולר באג"ח - כך לפחות תהיה ריבית חיובית על חלק זה".
תשובה: התשובה מורכבת, שכן איננו יודעים דבר על מצבו הפיננסי הכולל של המשקיע ועל הכנסותיו והוצאותיו באירו. בהתעלם מכך, הגישה שלו עושה שכל שכן השקעה באג"ח בדולר עדיפה על השקעת אירו - הן באג"ח ממשלתיות והן בקונצרניות. למשל, התשואה השנתית על אג"ח ממשלת ארה"ב בדולר ל-10 שנים עומדת על כ-1.3% לעומת תשואה שלילית של כ-0.5% באירו, מה ש"מבטיח" הפסד נומינלי, וכל שכן ריאלי. אשר למניות (עד 30%), עדיף לחלק אותן בין ארה"ב לבין אירופה, ואם הצורך באירו הוא גדול, שכן מרכז חייו של הלקוח הוא באירופה, ניתן לגדר את ההשקעה הדולרית ולהפוך אותה לאירו.
נציין כי תשובות ל-8 שאלות נוספות יתפרסמו בכתבה שנייה, נפרדת.
הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.