למה אוורגרנד הסינית קורסת דווקא עכשיו, ומה הסיכוי שתפיל את השווקים בכל העולם?

ענקית הנדל"ן הסינית אוורגרנד שקועה עמוק בבוץ של חובות, שמגיעים עד כמעט חצי טריליון דולר לפי הערכות. השאלה שמרחפת מעל המערכת הפיננסית הסינית, ואולי אף העולמית, היא אם תצליח אוורגרנד לעמוד בתשלומי הריבית על איגרות חוב שלה בגובה 83 מיליון דולר בתוך 30 ימים, או שלא. אם תיכשל, אוורגרנד תהפוך לחדלת פירעון והמערכת הפיננסית העולמית עלולה להיכנס לסחרור מסוכן.

היקפי הפרויקטים והכספים שאוורגרנד מנהלת אסטרונומיים: מדובר כ-800 פרויקטי בנייה שמובילה החברה כיום ברחבי סין בו זמנית וב-1.6 מיליון דירות שכבר מכרה וטרם מסרה ללקוחות. היא מעסיקה 200 אלף עובדים באופן ישיר, ויוצרת בעקיפין יותר מ-3.8 מיליון משרות מדי שנה.

מעבר לנדל"ן, אוורגרנד שהוקמה ב-1996 היא קונגלומרט שפועל גם בעסקי המכוניות החשמליות, מים מינרלים וספורט. בשנת 2010 היא רכשה את קבוצת הכדורגל של העיר גואנגג'ואו, שנקראה במשך שנים על שמה - גואנגג'ואו אוורגרנד - וזכתה בשורת אליפויות סין. מאוחר יותר היא הכניסה את חברת עליבאבא לשותפות עמה בקבוצה.

ואז הגיע שי ג'ינפינג

אך לפני שדנים בהשלכות של מצבה הפיננסי הקשה של אוורגרנד על הכלכלה העולמית, צריך לחזור כמה צעדים לאחור ולהבין כיצד החברה הגיעה להיקפי פעילות כה נרחבים בסין; ומה הקשר בין השינויים שחלו בפוליטיקה ובכלכלה הסינית בתקופת הנשיא שי ג'ינפינג לבין ההתרסקות הנוכחית.

החברה נוסדה לפני 25 שנה כשבסין נשבו רוחות שונות מאלה שנושבות בה כעת. העיקרון המנחה אז היה לתת חברות ולאנשי עסקים רוח גבית וחופש לעשות עסקים, ליטול סיכונים ולהתעשר בגדול. לכן לא מפתיע שאחד הסיפורים המזוהים ביותר עם מייסד אוורגרנד והיו"ר שלה, שו ג'יה יין, הוא הופעתו במרץ 2012 באירוע השיא של הפוליטיקה הסינית בבייג'ינג, כשהוא מתהדר בחגורה ממותגת של בית האופנה הצרפתי הרמס. אבזם החגורה היה מצופה זהב והיא עלתה לפי הדיווחים לא פחות מ-6,000 יואן (3,000 שקל במונחים עכשוויים). חודשים אחר כך, עם עלייתו לשלטון של שי ג'ינפינג, לגרדרובה המצועצעת הזו של שו ג'יה יין כבר לא היה שימוש.

אף שבתחילת כהונתו נדמה היה ששי יוביל בסין מדיניות של רפורמה וכלכלה פתוחה וחופשית יותר, מהר מאוד התברר שהוא דווקא חוזר לימים הסוציאליסטים של המפלגה הקומוניסטית. המשמעות: פחות שוק חופשי ופחות חופש להתעשר בלי חשבון; ויותר סוציאליזם ופיקוח ממשלתי הדוק על הכלכלה. דוגמה לתפקיד של השלטון כמכוון של הכלכלה ולחזרה למודל כלכלי סוציאליסטי יותר, אפשר למצוא בנאום של שי מ-2017 שבו אמר משפט שבימים אלו מצוטט שוב ושוב: "נדל"ן מיועד למגורים, לא לספקולציה". ההצהרה הזאת הובילה לשורת צעדים שמטרתם להגביל את הספקולנטים שמבקשים להתעשר מנדל"ן.

במקרה של אוורגרנד, הקש ששבר את גב הגמל היה מדיניות חדשה שנכנסה לתוקף אשתקד והגבילה את היכולת של חברות נדל"ן לקבל אשראי. אלא שזה היה בדיוק המודל העסקי את החברה: צמיחה מואצת דרך עוד ועוד מינוף והלוואות.

המדיניות של שי היא גם זו שהובילה "להיעלמותו" של מייסד עליבאבא ג'ק מא מהעין הציבורית בשנה האחרונה, כמו גם להודעת הפרישה המפתיעה של מייסד טיק-טוק, ג'אנג יימינג, מתפקיד המנכ"ל לפני כמה חודשים, כשהוא בן 37 בלבד. בימים אלה בסין, יזמים ואנשי עסקים חייבים לרקוד לפי החליל של הממשל בכל עניין או שייאלצו לפרוש.

אילו עוד גורמים עומדים בבסיס ההתרסקות של אוורגרנד? עד כמה משבר הקורונה משחק גם הוא תפקיד במגמות אלה? האם החברה תחולץ על ידי הממשל הסיני ומה הסיכוי שקריסתה תוביל לסחרור מסוכן של הכלכלה העולמית? כל התשובות בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".