השאלות לגבי דעיכת השפעות החיסונים הגיעו ל־FDA, ויש סיבה לאופטימיות

כשבארה"ב סופרים את החולים הקשים בבתי החולים, הם רואים את מה שגם בישראל רואים היום - בעיקר לא מחוסנים. אולם, ביוני ויולי ראינו בישראל משהו אחר. ישראלים שנסעו לחו"ל בחודשים הללו, כשהשמיים רק נפתחו, היו בעיקר מהשכבות המבוססות, שהן גם שכבות מאוד מחוסנות בשתי מנות. כך ראתה ישראל כי וריאנט הדלתא, בניגוד לאלפא, יכול להתפשט גם בקרב אוכלוסיות מחוסנות מאוד (למעט הילדים). החיסון המשיך להגן על האוכלוסיה גם מהדבקה וגם ממחלה קשה, אבל משמעותית פחות מבעבר.

השאלות האם החיסון בשתי מנות דועך, מה קצב הדעיכה והאם יש שלב בו הדעיכה נעצרת, היו שאלות מפתח בדיון ה-FDA בשאלה האם לתת מנת חיסון נוספת, שלישית, מתי לתת אותה ולאיזו אוכלוסייה. מתנגדי המנה השלישית טענו כי בשלב זה של קמפיין החיסונים שתי מנות מספיקות, וכי את המאמצים יש לרכז בחיסון אלה שלא קיבלו אפילו מנה אחת - בארה"ב וגם בעולם הגדול.

הנוגדנים הם רק זרוע אחת של מערכת החיסון

רוב הציבור בארה"ב קיבל את המנה השניה בעיכוב של כ-3-4 חודשים לעומת ישראל. האם זה מה שעושה את ההבדל?

דעיכתו של החיסון שוערה עוד לפני שקמפיין החיסונים התחיל. גם חברת פייזר  וגם חוקרים עצמאיים ציינו, על פי מחקרים במשתתפי הניסויים הקליניים, כי רמות הנוגדנים בדם של המחוסנים דועכות, ולכן יש סיכוי כי גם ההגנה תפחת. פרופ' מיילז דוונפורט מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס בסידני אוסטרליה, העריך כי המחוסנים מאבדים בערך מחצית מן הנוגדנים שלהם כל 100 ימים בערך. מכאן כי אחרי שישה חודשים, חיסון שבתחילת הדרך הגן ממחלה תסמינית ב-90%, ירד לרמת הגנה של 70% בלבד.

אולם, אמרו המומחים, נוגדנים מהווים רק זרוע אחת מבין מספר זרועות של מערכת החיסון. אולי הזיכרון התאי יגן עלינו? פרופ' ניקול דוריה-רוזה מחטיבת האלרגיה והמחלות הזיהומיות של ה-NIH הסבירה לאתר של כתב העת נייצ'ר, כי דעיכה בנוגדנים היא צפויה אבל מתרחשת גם בחיסונים אחרים - שממשיכים להגן לאורך שנים, בזכות מערכות תאי B ו-T.

 חיסון לקורונה. הנוגדנים דועכים, תאי הזיכרון ממשיכים לטפס / צילום: Shutterstock

אז מה קורה בקורונה? מחקרים שבחנו ספציפית את החיסוניות מהסוג הזה, הובילו לאופטימיות. מסתבר שהרמות של תאי זיכרון מסוג B ממשיכות לעלות לאורך שישה חודשים לפחות, והיכולת שלהם לתקוף את הגידול משתפרת. תאי T נותרים כמעט קבועים לאורך זמן, עם ירידה קלה בלבד אחרי חצי שנה.

בבלוטות הלימפה ישנם "בתי ספר לנוגדנים", שממשיכים להוציא תאי זיכרון חיסוני יותר ויותר ספציפיים אפילו אחרי כמה חודשים. לא רק זה, אלא שמגוון הנוגדנים ממשיך לעלות, גם אחרי שישה חודשים. זה קורה רק עם חיסוני ה-RNA לקורונה, ותופעה דומה לא נצפתה בעבר בחיסונים אחרים. ייתכן כי המשמעות היא שהזמן שעובר, דווקא אמור לשפר את היכולת של החיסון להילחם דווקא בווריאנט הדלתא, אחרי זמן מה.

עדיין יש סיכון להצפת בתי החולים בחולים קשים

האם הנתונים מישראל, מבריטניה, אפילו מארה"ב אינם עדות חד משמעית לכך שהחיסון דועך או לא מתאים? החוקרים אומרים שזה בהחלט נראה כך, אבל אלה לא נתונים מניסוי קליני, ולכן צריך לסלק משתנים מתערבים. אולי הבעיה לא הייתה בזמן שעבר אלא בהסרת המגבלות ובהתנהגות שגברה אפילו על יעילות החיסון? אולי ישנה איזו שהיא אינטראקציה בין גיל המחוסנים ומצב מערכת החיסון שלהם, לבין הזמן. אולי מחוסנים מבוגרים עם מערכת חיסון חלשה יותר מלכתחילה, סובלים מדעיכה בעוד שהחיסון אצל הצעירים דווקא משתפר?

האמריקאים שבים ומצהירים כי ההגנה של החיסון מפני מחלה קשה אינה דועכת. נתונים מישראל סותרים את הגישה הזו, והראו כי שתי מנות חיסון מגינות מפני מחלה קשה פחות מהעבר, אך ארה"ב, שהחיסון אצלה טרי יותר, עדיין מרגישה מוגנת, עדיין מדגישה שמדובר בתחלואת לא מחוסנים.

העניין הוא שכל עוד שיעורי התחלואה הקלה גבוהים, עולה הסיכון להצפה של בתי החולים בחולים קשים - גם לא מחוסנים, וגם מעט המחוסנים שנפגעים, מה שלא יקרה אם חיסון שלישי ימנע גם תחלואה. אם חיסון שלישי ימנע תחלואה, הוא גם עשוי למנוע הגחה של וריאנטים חדשים. עד היום שום חיסון לא נכנע לגמרי לשינויים בווריאנטים. אפשר לשנות אותו כך שיתאים, אפילו שפעת. אבל מי יודע אם זה לא יקרה לנו בקורונה בפעם הראשונה?

בעוד שבארה"ב שואלים את כל השאלות הללו לגבי החיסון השני, בישראל כבר מתחילים לשאול אותן, כאמור, לגבי החיסון השלישי. מסתבר כי אצל מתחסנים שכלל לא הצליחו לפתח רמות גבוהות של נוגדנים אחרי שתי מנות חיסון, הצליחו לפתח נוגדנים אחרי המנה השלישית. מכאן עולה אפשרות כי לא יהיה צורך לחזור על הקמפיין. ייתכן כי כמו במספר חיסונים אחרים, שלוש מנות הן בדיוק מה שצריך.

אולם, יש מקום למדוד נוגדנים אצל ראשוני המתחסנים במנה השלישית, כדי לראות אם הם מצליחים להחזיק מעמד. ישראל, בתור מעבדת החיסון השלישי של העולם, תוכל להרוויח גם ממדידה של תאי B ותאי T, כדי לקשר בינם לבין יעילות החיסון, ולנבא האם החיסון השלישי יחל לדעוך גם הוא, ובאיזו עוצמה.

בדיקת הקשר בין רמות הנוגדנים לבין תחלואה בקרב מחוסני המנה השלישית, תוכל גם לעזור להבין האם הדעיכה לבדה מנבאת את ירידת היעילות של החיסון, או שמדובר בהשפעה של וריאנט חדש, וכך נוכל להתכונן או להשפעה של דעיכה או להשפעה של וריאנט נוסף, לכל תרחיש על פי התגובה הנכונה עבורו.