הממשל בארה״ב כבר הגיע לשיתוק בעבר, אבל חדלות פירעון?

וושינגטון. משבר המשילות בארה"ב נוטה להתחוור בימים האחרונים של שנת הכספים האמריקאית, המסתיימת בספטמבר; או כאשר חובותיה של הממשלה הפדרלית פוגשים את תקרת-החוב שקבע הקונגרס.

השבוע ארה"ב מגיעה אל שני היעדים האלה כמעט בעת ובעונה אחת: סוף השנה וסוף התקרה.

בחצות הלילה של יום חמישי (7 בבוקר בישראל, יום ו') יתחילו חלקים של ממשלת ארה"ב להיסגר, אלא אם כן תימצא נוסחה של הרגע האחרון שתמשיך את מימונם. ככל שתתארך הפסקת המימון כך יתרבו ויילכו המשרדים, המחלקות והרשויות שדלתותיהן (הפיזיות והדיגיטליות) ייסגרו, ועובדיהן יחדלו לעבוד ולקבל משכורת.

כשלעצמו, אין בזה כל חידוש. ב-35 השנה האחרונות משברים כאלה חזרו והתרחשו. חלקים של הממשלה נסגרו, לפעמים לשבועות אחדים.

אבל מה שלא קרה מעולם בתולדות ארה"ב היה חדלות פירעון של חובות הממשלה. מאורע כזה יעביר את ארה"ב אל קטגוריה חדשה, לצד ארגנטינה, ונצואלה, לבנון וזמביה. מאחר שארה"ב קצת יותר חשובה מן הנ"ל, המערכת הפיננסית העולמית תעצור את נשימתה.

זו תוצאה של שלושה דברים: תיאבון חסר תקדים של הדמוקרטים ליוזמות כלכליות וחברתיות עתירות-טריליונים; נחישות דעת רפובליקאית להכשיל את רוב היוזמות האלה; ורוב דמוקרטי זעיר בקונגרס, התלוי על בלימה.

בסנאט, הרוב הזה מחייב התערבות של סגנית הנשיא (שהיא גם נשיאת הסנאט), כדי להכריע תיקו 50-50. אבל גם ה-50 אינם מונחים בכיסם של הדמוקרטים. לפחות שניים מחבריהם מסתייגים מעלות היוזמות.

על הפרק עומדת עכשיו הצעת תקציב של 3.5 טריליון דולר, ששתי המפלגות מכירות באופיה המהפכני. יש בה הפוטנציאל של שינוי סדרים כלכליים ופוליטיים עם דרגה היסטורית של התערבות הממשלה בפעילות הכלכלית. בעיני הדמוקרטים ההתערבות היא "פרוגרסיבית", ובעיני הרפובליקאים היא "סוציאליסטית".

צרכים פוליטיים נותנים את הטון

הסנאט הוא גוף מסובך, הפועל על יסוד כללים פרלמנטריים מפותלים וארכאיים. חקיקה בסנאט מצריכה רוב מיוחס (לפחות 60 מתוך 100), אם כי מפלגת הרוב רשאית לעקוף את המשוכה הזו בחוקי הקצאות. לרשותה עומד מכניזם המכונה "פיוס", המצריך הרבה יותר זמן והרבה יותר כאבים פוליטיים.

ואמנם, צרכים פוליטיים ואלקטורליים הם הנותנים את הטון. עוד מעט ארה"ב תיכנס לשנת בחירות של אמצע-הקדנציה, שבה עומדים לבחירה כל מושבי בית הנבחרים ובערך שליש מושבי הסנאט, ושתי המפלגות מנסות לצבור נקודות, זו על חשבון זו.

הרפובליקאים מוכנים להאריך את מימונן של פעולות הממשלה באמצעות תהליך המכונה "המשכיות". אבל הם אינם מוכנים לתת את ידם להגבהתה של תקרת החוב. הם אומרים, שהדמוקרטים יכולים להשעות אותה בלי עזרה, באמצעות תהליך ה"פיוס". הדמוקרטים חורקים שיניים, ומזכירים שבעבר הם הצביעו להגביה את התקרה תחת נשיאים רפובליקאיים, גם כאשר עדיפויותיהם לא נעמו להם. אין לפי שעה כל סימן שהרפובליקאים יגלו גמישות בעניין התקרה.

שרת האוצר ג׳נט ילן הזהירה היום (ג') במכתב ליושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי כי ארה"ב תתקשה לפרוע את חובותיה לאחר 18 באוקטובר. אפשר שהממשלה תיאלץ להפסיק תשלום ביטוח לאומי ל-50 מיליון קיצבאים, ולהשעות מענקי ילדים ל-30 מיליון משפחות.

וול סטריט תמיד מגלה פעילות-יתר בחודשים ספטמבר-אוקטובר, בלי קשר למשברים בוושינגטון. סגירת הממשלה וחדלון פרעון הם בדיוק התבלינים שלהם אין היא זקוקה.