הטרדת מינית? החברים כבר ידאגו לך

בדיון האחרון במשפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, במסגרת עדותו המתמשכת של אילן ישועה, העלו פרקליטיו של נתניהו על המוקד את יחסיו של מנכ"ל וואלה לשעבר עם השר לשעבר סילבן שלום.

מהדיון עולה כי לאחר הפרסום אודות החשד להטרדה מינית נגד שלום, כתב ישועה לשלום: "תהיה חזק וקר-רוח. אסייע כמיטב יכולתי". כשנשאל על כך ישועה, הוא השיב: "התבקשתי לאתרג את סילבן שלום מטעם שאול אלוביץ'". בהמשך הציג עו"ד בעז בן-צור התכתבות של ישועה עם העורך הראשי של וואלה באותה תקופה, ינון מגל: "עצור את סילבן... עלילה".

בהקשר הזה הוצגו התכתבויות של אלוביץ' ששלח הודעה לישועה: "סילבן הודה לי ואמר שלא ישכח זאת", וישועה הגיב: "שמח גם בשבילו וגם בשבילך. גם אני שונא את הצד הזה של העיתונות, כולם חוגגים ושמחים ועושים רייטינג, ואדם אחד יושב מכווץ, ועולמו חרב עליו".

בהמשך ישועה הנחה את אודי הירש, המשנה לעורך וואלה דאז, להוריד מעמוד הבית ידיעה על נשים נוספות שאולי יתלוננו על שלום, ולשבץ אותן בעמוד החדשות בלבד. ישועה הסכים עם עו"ד בן-צור שמדובר ב"ידיעה שיש לה ערך לא מבוטל". "ערך לא מבוטל" זה אנדרסטייטמנט. יותר נכון יהיה לומר "משמעותי" או "הכרחי".

עורכי הדין של נתניהו משתמשים בהתכתבויות בין ישועה לשלום כדי להדגים את היחסים בינו לבין פוליטיקאים שאינם נתניהו, לצורך חיזוק התזה שהם מציגים בפני השופטים. ואולם במקרה של שלום, להתכתבויות אלה יש משמעות ציבורית רחבה הרבה יותר.

כאשר ישועה מודה בעדותו כי "סילבן היה חבר של שאול ואיריס, ואלה עדכנו אותי שמישהו מנסה להפיל את שלום, ושאזהר לא להעלות משהו בנושא" - הוא מודה למעשה בפגיעה משמעותית בהעלאת המודעות לנושא של מניעת הטרדה מינית, במאבק לשוויון וגינוי חברתי של הטרדות מיניות והחפצת נשים וגברים תוך ניצול יחסי מרות, בוודאי באותם זמנים רלוונטיים כשסיפורים מעין אלה לא נחשפו כמו היום.

לריטואל המדובר אומנם אין משמעות לתוצאות משפטו של ראש הממשלה לשעבר, אבל בהחלט קיימת לו משמעות ציבורית ולקח לעורכים וכתבים במערכות: בעל שררה שעושה (לכאורה) כאוות נפשו, כשהוא פוצע נשמות לנצח, חסין מפגיעה או חשיפה כי הוא "חבר" של בעלי ההון והעיתון, אלא אם כן יילחמו על הפרסום. פרסומים אודות מעשיו הקלוקלים של "ידיד המערכת" יימנעו או יוצנעו, והוא ימשיך ליהנות מההגנה ואף באופן שעלול להוביל להחרפת המעשים. הקורבנות יוותרו מראש, יסרבו לשתף פעולה עם המשטרה (בדיוק מה שקרה במקרה של שלום) או לכל היותר יסכימו להעיד כאותיות עם עיוותי קול ופנים. עבורם, ככל שהוא חזק ומוגן יותר - חשיפה לא תוביל לדבר פרט להכתמת שמם והמשך פגיעה בהם. את ההגנה לא הם יקבלו.

לפרסום ידיעות כאלה יש משמעות אדירה, לא רק לעצם הפרסום אלא כתמרור אזהרה לכל בוס או בוסית שמטרידים מינית את הכפופים/ות להם/ן. החטא של ישועה במקרה הזה הוא כפול.

נכון, מדובר על כמעט עשור אחורה, וכיום פרסום ידיעות מעין אלה נפוץ הרבה יותר, ועדיין - טוב שנחשף. עידן ההשתקות וההצנעות מסוג זה ראוי שיחלוף מן העולם - כל עוד הידיעות מבוססות ולא מדובר בהאשמות שווא.

הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין, מומחית בדיני עבודה ומרצה בנושא הטרדות מיניות