ביהמ"ש ביטל קנס של 8.6 מיליון שקל שהוטל על תנובה בגין הטעיית צרכנים

בית המשפט ביטל קנס של 8.64 מיליון שקל שהרשות להגנת הצרכן הטילה על תנובה. הקנס הושת על החברה בחודש מרץ 2020 בגין "הטעיה צרכנית", והוא הופחת בסכום של 2  מיליון שקל מהקנס המקורי שהתכוונה הרשות להטיל, היות שלתנובה לא היו הפרות קודמות. 

הרשות להגנת הצרכן טענה כי תנובה הטעתה צרכנים במכירת מוצרי עוף שיצר לה ספק חיצוני, כאשר הציגה מצג לפיו היא מעורבת בייצורם ובהבטחת איכותם, למרות ש"בפועל שימשה רק כמפיצה של המוצרים". הקנס הגבוה בא, מבחינת הרשות, כדי להדגיש את חומרת ההפרות שנעשו על-ידי החברה".

המוצרים שווקו בין השנים 2015 ל-2017, והם יוצרו על-ידי חברת קורניש חן. לטענת הרשות, כיתוב שהופיע על גבי האריזה בנוסח "תנובה עושה הכול כדי להבטיח את איכות המוצר" עשוי היה להטעות את הצרכנים, שיכלו להניח כי תנובה היא שמייצרת את המוצרים (בדגש על האמירה "עושה הכול"). מדובר במוצרי עוף שנארזו באריזות שכללו את לוגו תנובה עליהן.

תנובה שילמה את הקנס והודיעה כי תערער עליו, וכך עשתה. השופטת רבקה ארד מבית משפט השלום בראשון לציון קיבלה את הערעור של תנובה. בין טענותיה של תנובה היא מנתה את השיהוי של הרשות להגנת הצרכן בהטלת הקנס: בשעה שהרשות ביקשה מתנובה מידע אודות המוצרים האמורים בחודש נובמבר 2016, הקנס הוטל עליה כארבע שנים לאחר מכן. טענה נוספת של תנובה היא שהאריזות שונו, ושהחברה אינה משווקת את המוצרים מאז 2018, ולכן אם הרשות הייתה פועלת בזמן, המסרים היו משתנים עוד קודם לכן. 

תנובה אף טענה כי לא הייתה הטעיה ובוודאי לא בעניין מהותי, היות שעל גבי המוצר פורט כי הייצור נעשה על-ידי קורניש, וכי תנובה סיפקה לחברה שירותים לוגיסטיים שהשפיעו על איכות המוצרים.

עוד ציינה החברה כי היא מחזיקה ב-50% מחברת קורניש המוחזקת על-ידי אגודה שיתופית חקלאית שמחצית מהזכויות בה מוחזקות על-ידי תנובה. עוד היא טענה כי פריסת חסות של משווק על מוצרים היא פרקטיקה נהוגה ושכיחה - כך למשל במוצרי המותג הפרטי שמשווקות רשתות שונות והמיוצר על-ידי חברה אחרת; וכי הקנס שהוטל עליה אינו עומד ביחס סביר להפרה הנטענת.  

"מקרה גבולי" 

השופטת קיבלה את הערעור כאמור וציינה ראשית את העובדה כי פרטי היצרנית קורניש הופיעו על גבי האריזות, כך שתנובה לא התיימרה להציג את המוצרים כאילו היא היצרנית שלהם; וכי הפניית הצרכנים לתנובה במקרה של תלונות מיטיבה עם הצרכן. "העובדה שהצרכן יודע שבנוגע לכל בעיה במוצר הוא פונה למשווק, שהוא גוף מרכזי במשק ובעל יכולת טובה לטפל בה ,היא תופעה רצויה שאותה יש לעודד".

עובדה נוספת שציינה השופטת היא שלא התקבלו ברשות תלונות בעניין הכיתוב האמור. "יש בהיעדר ולו תלונה אחת כדי להצביע על ספק בדבר קיומו של מעשה העלול להטעות את הצרכן בעניין מהותי בעסקה".

טענה נוספת התייחסה למעורבות של תנובה בהליך הייצור, גם אם בפן הלוגיסטי. באשר לטענת הרשות כי הכיתוב שמפנה את הצרכנים לתנובה ש"עושה הכול" על-מנת להבטיח את איכות המוצר הוא מטעה, בכך שהצרכן עשוי לחשוב כי תנובה מעורבת בכל הליך הייצור - השופטת פסלה באומרה כי "לכל היותר מדובר במקרה גבולי, עמום, ספק הטעיה, אשר אינו מצדיק הפעלת כלי אכיפה מינהלי רב-עוצמה בדמות עיצום כספי של 8.6 מיליון שקל".

באשר לשיהוי בהטלת הקנס פסקה השופטת כי "הטלת עיצום שנתיים לאחר שהכיתוב שבגינו הוטל העיצום שונה וכשנתיים לאחר שתנובה אינה משווקת את המוצרים, אינה מתיישבת עם תכלית האכיפה המינהליתף ואין בה משום הרתעה מהירה ויעילה".

בסופו של דבר קבעה השופטת כי הרשות תשיב לתנובה את הקנס ששילמה ותשלם לה הוצאות בגובה של 25 אלף שקל. 

את תנובה יצגה עו"ד רותה לובן ממשרד יגאל ארנון ושות׳. 

מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נמסר בתגובה: "הרשות לומדת את פסק הדין ושוקלת את צעדיה". 

(עש"א 15571-11-20).