במקום לטפל במהות, באוצר מעדיפים להאשים עצמאים בגניבה

הגודש בכבישי ישראל מקבל יותר ויותר התייחסות מצד הממשלה, ככה זה כאשר הצפיפות בכבישי ישראל היא פי 3.5 מממוצע מדינות ה-OECD. אולם לפעמים נדמה שהממשלה מעדיפה לטפל בבעיות הקטנות שקל לטפל בהן במקום בבעיות החשובות.

כך לדוגמה, תזכיר חקיקה חדש מחייב עצמאים להתקין התקן תשלום אוטומטי ברכב על מנת שהוצאות הדלק יוכרו להם כהוצאה מוכרת. לפי דברי ההסבר, משרד האוצר חושש שעצמאים רבים מתדלקים רכב אחד אולם מדווחים את הוצאות הדלק על רכב אחר על מנת שיוכרו להם כהוצאות מוכרות בעסק.

ההתקן האוטומטי יהווה בקרה שאכן רק ההוצאות בגין הרכב המשויך לעסק יוכרו. לעצמאים מדובר במכה. מעתה כל עצמאי שיהא מעוניין לדווח על הוצאות הדלק יצטרך לרכוש התקן אוטומטי כזה, פעמים רבות להתקן נלווים גם דמי מנוי חודשיים.

מעבר לכך, תחנת הדלק מושכות לקוחות באמצעות הנחות למחזיקי כרטיס אשראי מסוים וכדומה, מכל אלו אותו עצמאי כבר לא יוכל ליהנות. מבחינת המדינה מדובר בצפי להגדלת הכנסות בסך 400 מיליון שקל ולכן סביר להניח שמשרד האוצר יתעקש על התקנות הללו.

לעסוק במה שקל

אלא שחוץ מהקשיים שהתקנות יטילו על עצמאים, הן מלמדות על הנטייה של המדינה לעסוק במה שקל במקום במה שחשוב ומשמעותי. אל מול 400 מיליון שקל בשנה שכביכול עצמאים מרמים בהם את המדינה, עובדי המגזר הציבורי נהנים מלא פחות מ- 1.2 מיליארד שקל בשנה של הוצאות רכב.

לפי אגף השכר במשרד האוצר, 80% מעובדי המדינה זכאים להוצאות רכב שעומדות על כ-2,000 שקל בחודש בגין הוצאות קבועות ו-533 שקל בחודש בגין הוצאות משתנות. יש לציין שעובדים זכאים להוצאות אלו רק אם ברשותם רכב, אם שני בני הזוג עובדים בשירות הציבורי אזי הם יהיו זכאים להוצאות רכב כפולות במידה שברשותם שני כלי רכב.

אין פלא אם כך, שלמרות שכ-18% ממשקי הבית שעובדים רק במגזר הפרטי אינם מחזיקים רכב, פחות מ-7% ממשקי הבית בהם מפרנס העובד במגזר הציבורי אינם מחזיקים רכב כלל. מצד שני, קצת פחות מ-30% ממשקי הבית המועסקים במגזר הפרטי בלבד מחזיקים בשני כלי רכב אולם כמעט 50% ממשקי הבית בהם מפרנס העובד במגזר הציבורי מחזיקים שני כלי רכב ומעלה. פילוח לפי חמישוני הכנסה מראה שבכל רמות ההכנסה, למעט בחמישון התחתון, עובדי המגזר הציבורי נוטים להחזיק יותר כלי רכב.

ניתוח של אגף הכלכלנית הראשית הראש שישנו מתאם של 18 נקודות אחוז בין תחזוקת רכב או מתן רכב צמוד להתניידות למקום העבודה ברכב פרטי. במילים אחרות, המדינה מעודדת את עובדיה להחזיק כמה שיותר כלי רכב, תחזוקת הרכב גורמת לעלייה בגודש בשעות העמוסות ביותר בכבישי ישראל. הוצאות הרכב שהמדינה מעניקה לעובדיה גוררים עיוותים נוספים כמו נטיית עובדי המגזר הציבורי להוציא 400-450 שקל ביותר על ביטוח רכב וכדומה.

פגיעה דווקא בעצמאי

בסופו של דבר, על פי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, התמריץ לאחזקת רכב במגזר הציבורי גורם להימצאותם של כ-9,200 כלי רכב עודפים על הכביש וסך קילומטר נסועה עודפת עומד על קצת יותר מ-105 מיליון ק"מ בשנה. כך יוצא שמעבר ל-1.2 מיליארד שקל ישירים שההטבה עולה לנו, ישנה עלות עקיפה בסך 96 מיליון שקל נוספים על הציבור כתוצאה מהגדלת הגודש.

אם המדינה רוצה באמת לטפל בגירעון התקציבי מחד ובגודש בכבישי ישראל מאידך, היא צריכה לטפל בבעיות האמתיות של מיסוי וסבסוד רכבים בישראל, לא תמיד ללכת לשולמנים על הראש.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד הלובי הציבורי "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת"