הנה הם באים: צבא של משקיעים "קטנים" מסתער על שוק ההון

שוק ההון מכור לתבניות. חלקן שורדות את מבחן הזמן והשינויים הכלכליים, חלקן נשברות לרסיסים עם הופעת אורחים בלתי צפויים, שמחוללים "הרס יצירתי". שנת 2020, שבסבירות גבוהה תיזכר כשנת "המשקיעים הקטנים", עשויה להתברר כאחת מאותן שנים שישנו את פני התעשייה הפיננסית לעד.

עד 2019, כללי המשחק בבורסות העולם היו ברורים ודי צפויים מראש -"האליטות", בדמות גופים מוסדיים גדולים, שלטו על הנרטיב, קרנות מחקות הציעו חלופות זולות למסורתיות, קרנות הגידור התחרו ביניהן ברמות התחכום ועושי שוק דגלו בגישת the more the merrier - כלומר נהנו מגידול בנפחי המסחר של כולם. המשקיעים הקמעונאים התנהלו בעצלתיים, אחרי שנכוו קשות במשבר הדוט.קום.

השינוי אומנם התחיל קצת לפני הקורונה, אך ללא ספק קיבל "מנת בוסטר" גדושה בזכותה. עד יוני 2021 הזרימו המשקיעים הקמעונאים כ-140 מיליארד דולר למניות האמריקאיות, עלייה של כ-33% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ופי שישה ביחס ל-2019.

קשה להצביע מהי הסיבה המרכזית לקאמבק של "תופעת המשקיעים הקטנים" - אולי שעמום הסגרים והריחוק החברתי, אולי הצ'קים הנדיבים שקיבלו מהממשלות ואולי זהו עוד ביטוי למחאה אנטי-ממסדית כוללת, שבמסגרתה, בעיני המשקיעים הצעירים, את "הממסד" הפיננסי מייצגים הבנקים הגדולים, הפד וקרנות הגידור.

תופעה גיאוגרפית חובקת עולם

הם באים מקבוצות גיל שונות: "Mom and Pops", מבוגרים יותר, שנאלצו להסתגר בבתים ללא גישה לקזינו ולמקומות בילוי נוספים. לצדם התייצבו משקיעי דור המילניאלס ודור ה-Z, שהתוודעו לראשונה לסודות האדרנלין של ההשקעה בבורסה. ותיקי וול סטריט ביקרו את הטירונים על גיימיפיקציה של השקעות - פחות עניין של חיסכון, יותר עניין של משחקים וירטואליים (בדיוק כך תוכננה פלטפורמת רובין הוד).

חשוב להדגיש, כי לא מדובר באירוע נקודתי, אלא בתופעה גיאוגרפית חובקת עולם. מדינות רבות על פני הגלובוס ציינו את כניסתם של השחקנים החדשים לזירת המסחר, בין היתר: דרום קוריאה, סין, רוסיה, ברזיל, אנגליה, נורבגיה וכמובן ארה"ב - המוקד של רעידת האדמה הקמעונית הזו.

מיליוני אמריקאים כבר הורידו אפלקציות מסחר, שמאפשרות להם לסחור במניות באותה הקלות שבה הם פעילים ברשתות החברתיות. כ-10 מיליון חשבונות ברוקראז' חדשים נפתחו ב-2020. על פי Bloomberg Intelligence, במחצית הראשונה של 2021, אחרי הצפה של כניסות חדשות, ציבור המשקיעים הקטנים כבר צבר כוח, והפך לשחקן חשוב שלא ניתן להתעלם ממנו בקלות.

פעילותם תורגמה לנפחי מסחר מרשימים של כ-24% מסך המסחר (ובחלק מהזמן גם קרוב לכשליש) לעומת כ-11% בלבד ב-2011. מדובר בשווה ערך לחיבור בין קרנות הגידור וקרנות הנאמנות יחד. הם למדו להתאגד דרך הרשתות החברתיות, ועם הזמן הצליחו להשפיע על מגמות. המוסדיים נאלצו ללמוד לחיות ולהתנהל לצדם.

כך, ב-2020 קיבל הביטוי "כסף טיפש" משמעות אחרת. כשקהל המשקיעים החדש גילה את רובין הוד (Robinhood), פלטפורמת מסחר אמריקאית פורצת דרך, היו להם המון שאלות, שבראשן - "מה זה שוק המניות?" ו"מה זה S&P 500" (כך עולה מהמחקר האחרון של אוניברסיטאות אוקלהומה ו-Emory).

  

רבים מהמשקיעים הטריים הגיעו עם אפס ידע פיננסי ואפס ניסיון, אך חמושים בהמון מרץ ואופטימיות לגבי עתידם הכלכלי - הם הסתערו על השווקים. Stocks only go up ו-You only live once (YOLO) הפכו למוטו, פלטפורמות דיגיטליות הפכו לאמצעי ורשתות כמו רדיט (Reddit) לזירת המפגשים הלוהטים של הוגי הדעות ולמפגן כוח של חוכמת ההמונים.

הלכו בעקבות הטרנדים שהכתיבה הקורונה

ב-Bloomberg Intelligence מציינים, כי המשקיעים החובבנים קפצו מטרנד חם אחד למשנהו: באביב 2020 הם התמקדו במגמת החזרה לשגרה, ורכשו מניות של חברות תעופה כמו דלתא ושל מפעילות קרוזים כמו קרניבל (Carnival), בציפייה כי הקורונה תחלוף והסגרים יעלמו. מניות אלו היוו כמחצית מנפח המסחר בבורסה.

מאוחר יותר עבר השרביט למניות הטכנולוגיה, וגם כאן המשקיעים הקמעונאים הצליחו לבלוט. נוכחותם הזיזה אפילו את מניית אפל, ענקית וול סטריט. את הטכנולוגיה החליפו חברות רכבים חשמליים, ומניית טסלה בראשן, ואליהן הצטרפו מניות הקיימות ונציגות נוספות של טרנד שינוי האקלים - כביטוי למדיניות חדשה של הנשיא ביידן ושל מנהיגי עולם אחרים.

בינואר הגיע תורן של גיימסטופ (GameStop) ו-AMC, שנסקו אל על וגרמו למבוכה רבה לשורטיסטים (שלא במקרה השתייכו לאותו "ממסד מדושן").

המשקיעים החדשים לא הסתפקו רק במניות. הם נהנו מחשיפה לשוק הקריפטו ונכנסו למסחר בנגזרים - אפיקים שנתפסים כמסוכנים יותר. בחיפוש אחר רווחים מהירים, הם לא היססו למנף את השקעותיהם, ולא מן הנמנע שהדבר לא חמק מעיני הרגולטורים.

הפלטפורמה שמאפשרת לכולם להשתתף במסחר

ותיקי וול סטריט מודים: המהפכה הקמעונית הזו לא הייתה מתרחשת אלמלא פלטפורמות מסחר דיגיטליות, שביניהן רובין הוד ניצבת כמובן בחזית. רובין הוד הגיעה עם רעיון חדש: no-minimum-investment-accounts (ללא סכום השקעה התחלתי מינימלי), מהלך שהפך את ההשקעה לנגישה עבור משקיעים שעד כה נשארו מחוץ לזירה.

לפי דלויט, לכשליש מהמשקיעים שפתחו חשבון בשנה שעברה יש מאזן שלא עולה על 500 דולר. גישת no-minimum-balance הייתה מלווה ב-zero-commission-trading, כלומר אפס עמלות מסחר. כדי להשלים את התמונה הומצא החידוש השלישי - fractional share trading (אפשרות לרכוש אחוזים בודדים ממניית החברה). ניתן לנחש כי כל יתר שחקני הברוקראז', כמו אי-טרייד, צ'ארלס שוואב ו-TD Ameritrade, נאלצו בסופו של דבר להתיישר לפי התכתיבים של חברת פינטק "חצופה", הענף כולו עבר מהפך שלם - והמודל העסקי שהניב פירות במשך שנים עבר ניעור רציני.

עולם הברוקראז' לא אוהב שינויים, אך לומד להסתגל. במשך 200 שנה כמעט גבו הברוקרים, "יחידי סגולה", עמלות בשיעור קבוע מהמשקיעים הקמעונאים. בעבר הלא-רחוק, בשנות ה-70, עסקה אחת יכולה היתה לעלות מאות דולרים. רשות ני"ע בארה"ב (ה-SEC) שמה קץ לחגיגה בשנת 1975, ועלות התיווכים התייצבה על כ-70 דולר. העמלות ירדו בהתמדה לאורך זמן, ובשנות ה-90 דחפו ה-e-brokers את העלויות אל מתחת ל-20 דולר. עד 2014, הברוקרים הזולים כבר גבו 5 עד 8 דולרים.

רובין הוד הראתה לכולם שאפילו זה יקר מדי לעומת אפס. כ-40% מהכנסות החברה צמחו ממודל "תשלום זרימת ההזמנה", כלומר את העמלות מקבלת החברה מצד שלישי, על תיווך המניות. יתר ההכנסות מתקבלות מתשלום חודשי בסך 5 דולרים, שדרוגים שונים ומידע על אודות משתמשים.

לסיכום, ניתן לתהות האם הגעתו של המשקיע הקטן לזירת המסחר היא תופעה חולפת, ובעולם שלאחר הקורונה הוא יחזור לעיסוקיו הקודמים. בשוק ההון מפקפקים בכך, והנתונים האחרונים מאששים כי גם לאחר פתיחת העסקים, מעט מאוד השתנה במאזן הכוחות של השווקים הפיננסיים.

השילוב המושלם בין עולמות הדיגיטל, הפיננסים והמדיה החברתית הופך את עולם ההשקעות מ"עוד נושא משעמם של baby boomers ודור ה-X" למשהו צעיר, חדשני ומושך במיוחד. עבור המפעילים בתעשיית הברוקראז', כלומר כל אלו שדואגים שהמהפכה הזו תקרום עור וגידים, מדובר בהזדמנות עסקית מאתגרת ומבטיחה כאחת.

לחברות e-brokers, מפעילות מסחר דיגיטלי (ובראשן בורסת הקריפטו Coinbase), ולעושי שוק שיצליחו להתאים את המודל העסקי שלהם לדרישות שוק חדשות, ממתינות שנים של עשייה ושגשוג. למשקיע שמעוניין להיחשף לדור חדש של ברוקראז' כדאי לבחון את החשיפה ל-BlueStar Global E-Brokers and Digital Capital Markets Index, מדד הכולל 17 מניות בתחום (נכון ל-8.9.2021). רובין הוד צפויה להיכנס להרכב המדד בדצמבר 2021 ו-Coinbase, בורסת המסחר במטבעות דיגיטליים, כבר מופיעה בהרכבו.

הכותבת היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ETF. המידע המוצג מסופק על-ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח