לא על אוורגרנד לבדה - הסיפור האמיתי מאחורי הפרשה שמטלטלת את סין

שי ג'ינפינג היה נער כשאביו, פעיל המפלגה הקומוניסטית הסינית, הוגלה לפרובינציה נידחת, קורבן של "מהפכת התרבות" אותה הגה והוציא לפועל לפני יותר מ-50 שנה מנהיגה המיתולוגי של סין מאו דזה-דונג. למהפכה שמנהיג שי בחודשים האחרונים יש יעדים דומים אבל היא מותאמת למציאות הכלכלית, חברתית והפוליטית של העשור השלישי של המאה ה-21.

במלאות 100 שנה להקמתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית ניצב המנהיג המוכתר של סין, שרק לאחרונה ביטל את מגבלות הזמן לכהונתו, מול מציאות שבה נשחק הממד האידאולוגי של המשטר ואותו מבקש הנשיא שי להעצים.

סין הפכה למעצמה כלכלית, מדינית, טכנולוגית-מדעית וצבאית - מעצמה שרואה בארה"ב את יריבתה העיקרית. סין מתקרבת בצעדיי ענק לחזון האסטרטגי ששי עצמו הציב והוא הגעה לעמדת שוויון, לפחות, עם המעצמות המובילות במחצית המאה הנוכחית.

אלא שהפריצה העצומה בשני העשורים האחרונים נעשתה בשילוב של כלים כלכלים קפיטליסטים עם מאפיינים סינים. חברות סיניות בתחומי התשתיות, התעשייה הקונבנציונלית וזו של טכנולוגיות-העל החדשניות בתחומי התקשורת והמידע, פועלות כמעט כמו המקבילות שלהן במדינות המתועשות במערב בעוד המשטר מתנהל כמו כל המשטרים הקומוניסטים - שלטון ריכוזי בידי פירמידה מפלגתית ובראשה המנהיג המרכז בידיו את השליטה בכל מוסדות השלטון המרכזי ובפרובינציות, בצבא ובמפלגה הקומוניסטית שהיא זרוע שלטונית לכל דבר. לכאורה, נמצאה הנוסחה שמאפשרת את הדו-חי המוזר הזה - כלכלה קפיטליסטית תחת משטר אוטוריטארי-סמכותני.

ההיעלמות של ג'ק מא

במבט לאחור, יתכן שכשלנו בהבנת היעלמותו הכמעט מוחלטת בשנתיים האחרונות של ג'ק מא - מייסדה ובעליה של ענקית המסחר המקוון עליבאבא. היעלמותו של מא הייתה למעשה הרחקה כפויה וביטוי למאבק פוליטי בתוך הפוליטביורו על יחסי הכוחות והמשמעות על התחזקות הכלכלה הפסאודו-מערבית על אופיה העתידי של סין ולא סתם פרישה של מולטי-מיליארדר שמבקש ליהנות מההון שצבר.

בשבועות האחרונים, המשטר ממקד את מאבקו בענקיות טכנולוגיה סיניות, בחברות שעוסקות בחינוך פרטי מקוון, בתעשיית הגיימינג, ואף יצא נגד מפורסמים עשירים, כגון שחקני קולנוע ומשפיעני רשת, מועדוני מעריצים, ונגד אלמנטים בתרבות הפופולרית שלטענתו מקדמת "נשיות" בקרב גברים סיניים.

במיוחד, המשטר התמקד בחברות שבבעלותן מאגרי מידע אישי גדולים על אזרחי סין, כגון דידי (Didi Chuxing), שבבעלותה אפליקציית קריאת הרכב (Ride Hailing) הנפוצה ביותר בסין, או טנסנט (Tencent) שבבעלותה אפליקציית ההודעות הפופולרית Wechat.

ידע מפורט על חלקים גדולים של אוכלוסייה הוא מקור כוח כלכלי אבל גם סוג של תחרות עם משטרים המבקשים בלעדיות על אגירת המידע האישי של כל אחד מתושבי המדינה. המיקוד בחברות תוכנה שפונות לקבוצות האוכלוסייה הצעירה יותר בסין יכול להצביע גם על דאגת המשטר מתהליכי "התמערבות" המחלישים לכאורה את אחיזתה האידיאולוגית של המפלגה הקומוניסטית ופוגעים בלגיטימציה השלטונית שלה, זאת על אף שאחד מכל 14 סינים הוא חבר המפלגה.

המפלגה הקומוניסטית מסגרה את נקיטת אמצעים אלו תחת מה שהיא מגדירה כקידום "שגשוג משותף" של העם הסיני. הנשיא שי הסביר כי אמצעים אלו הם הכרחיים עבור קידום הסוציאליזם הסיני וייצוב הצמיחה הכלכלית והפיננסית במדינה, שבמסגרתם חברות ואנשים פרטיים בעלי הכנסות גבוהות יצטרכו "לתת יותר חזרה לחברה".

המאבק של השלטון הסיני בחברות הטכנולוגיה

בעוד שהממשל האמריקאי של הנשיא ביידן מבקש גם הוא לצמצם את ההיבטים המונופוליסטים של חברות הענק הטכנולוגיות, המשטר הסיני מנהל למעשה מאבק אידאולוגי בחברות הסיניות שתכליתו הפוליטית היא חיזוק הצביון הסוציאליסטי של החברה הסינית תוך רתימת הרווחים העצומים של חברות אלו ועליונותן הטכנולוגית למטרות הממשל.

כך למשל "הותרמה" לאחרונה חברת עליבאבא בסכום של 15 מיליארד דולר למטרת המאבק בעוני בסין. את האשראי הפוליטי על מאמצי המשטר יגרוף הנשיא שי שימנף גם את התנדבותה של עליבאבא מול חברות אחרות.

כמובן שלצעדים של ממשלת סין מול חברות מקומיות אין קשר ישיר לצעדי הממשל האמריקאי נגד חברות סיניות הרשומות בבורסות אמריקאיות ואינן עומדות בתקינת הדיווח לרשויות השונות בארה"ב. אך ההשפעה המצטברת גרמה למפולת פיננסית ולמחיקת ערכן של מניות של חברות סיניות בשווי מצטבר של מעל טריליון דולרים. זו גם יצרה מצב של חוסר וודאות בקרב משקיעים שאינם יכולים לצפות את צעדיה הבאים של המפלגה הקומוניסטית והשפעתם על השוק הסיני והעולמי.

אוורגרנד, חברת בניה סינית שצמחה לממדים מפלצתים תוך מינוף והתפשטות לענפי המזון, הרכב ואפילו הספורט וצבירת חובות, אינה שייכת ישירות לתיקון האידאולוגי שמבצע הנשיא הסיני. היא בעייתית מבחינת המשטר שרשויותיו לא עצרו את החברה במרוצה חסר הרסן קודם לחשיפת הקושי בהחזר החוב.

היא גם מעסיקה ישירות יותר מ-200 אלף עובדים ומעורבת ביותר מ-1,000 פרויקטים שבהם מעורבים יותר משלשה מיליון עובדים ויתכן שממשלת סין תזרוק לה כמה גלגלי הצלה ,אבל תוך שיגור מסרים ברורים לטייקונים הסינים- תם זמנכם ברשימת "פורבס"של עשירי תבל. על הדרך תשאב הממשלה אויר מבועת הנדל"ן שהתנפחה מעל ומעבר לביקוש. הנקודה הישראלית-כשחקן בקבוצת הכדורגל גואנז'ו גם ערן זהבי היה אחד מנכסיה של אוורגרנד.

קשה להעריך את השפעת צעדיה של ממשלת סין על הצרכן הישראלי או על פרויקטים בישראל שבם מעורבות חברות סיניות. אם תנסנה חברות סיניות העוסקות בסחר מקוון לאזן את "תרומותיהן" לממשלה ע"י העלאת מחירי המוצרים הדבר יפגע כמובן בצרכן. עם זאת, החברות הסיניות הגדולות הפועלות בתחום התשתיות - אלו ברובן חברות בבעלות הממשלה, לא היוו עד כה יעד אליו כוונה ממשלת סינית צעדיה ומכאן שלא צפויה השפעה על פעילותן או פעילות חברות הבת שלהן בישראל. מה שברור כעת שלצעדים אלו יהיו השפעה על משקיעים ישראלים בסין ועל פעילותן של חברות ישראליות בסין - אלו יפעלו בחוסר וודאות לגבי המשך פעילותם העתידית והאם צעדים שתנקוט המפלגה הקומוניסטית יפגעו בהם באופן ישיר או עקיף ויאלצו אותם להפסיק את פעילותם או לשנות את אופי הפעילות על מנת שתקדם באופן מהותי יותר את מטרת השגשוג המשותף של העם הסיני.

ד"ר עודד ערן היה סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ ושגריר באיחוד האירופי והיום חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון;  ד"ר דורון אלה הוא חוקר בתכנית סין של המכון למחקרי ביטחון לאומי ועמית פוסט-דוקטורט במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית