חוק האקלים: העיקר חסר מן הספר - וזה לא קשור לפליטות פחמן

השיח המשפטי סביבתי בישראל סובל מליקוי מאורות של ממש.

שיח זה טרוד וממוקד אך ורק בהפחתות פליטות פחמן. למעשה, זהו למשל הנושא היחידי המטופל בתזכיר חוק האקלים. במקביל, בימים אלה מציב משרד האנרגיה האמריקאי יעדים שאפתניים הקשורים להפחתת פליטות פחמן אשר הנשיא ביידן אמור לאמצם, יעדים אשר צפויים להכניס אמביציות נוספות למיקוד הריכוז במעבר לאנרגיה חלופית בלבד.

למרות השאיפות הגדולות בכל הנוגע למדינת ישראל ופליטותיה, חשוב לשמור על פרופורציות. חלקה של ישראל בסך הזיהום העולמי ופליטות הפחמימנים הוא אחד חלקי חמש מאות בלבד. מדובר בשיעור כמעט אפסי, כך שגם אם מדינת ישראל אכן תצליח להפחית מפליטותיה באופן משמעותי, זהו עניין של פרומילי האחוז מסך הפליטות העולמי. חשוב ואף קריטי כמובן להפחית ככל הניתן גם מפליטות אלו, ולדבר חשיבות לבריאותנו בכלל ולאיכות האוויר שאנו נושמים בפרט, אך מי שמעקש לטפל בישראל בבעיה זו בלבד כהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית, אינו רציונלי.

יש לקבוע אחוזי יעד לאומיים ברורים לעצמאות מים

מי שמציע להשתמש בחליפה מהמדף הגזורה לפי מידות אמריקאיות או אירופאיות בכל הנוגע להתמודדות עם משבר האקלים, כלל לא מבין את הזירה. מדינת ישראל זקוקה לחליפה לפי מידותיה, חליפה שתותאם אישית לתנאי האקלים והסכנות כאן אצלנו.

דוגמה לצורך בחליפה מותאמת אישית למדינת ישראל היא באחת ההתמודדויות הקריטיות ביותר עבורנו - נושא המים. מדינת ישראל מתמודדת עם בעיית המדבור ואף מובילה בתחום המים, אך עלינו לעבור עוד דרך ארוכה קשה ומייגעת על מנת להתקדם בצורה משמעותית.

במקום להציב אחוזי יעד רק בתחום הפחתת הפליטות, יש לקבוע במסגרת חוק האקלים גם אחוזי יעד לאומיים ברורים לעצמאות מים, להורדת פחת המים ולהגדלת אחוזי מחזור מים (לטובת שימוש כקולחין, בעיקר לחקלאות). יש לקבוע יעדים בדבר איכות המים המותפלים (טיפול בהעדר מגנזיום וסידן) והממוחזרים (התמודדות עם הימצאות אנטיביוטיקה והורמונים), ועוד מדדים חשובים שישקפו אבני דרך והתקדמות של ממש. מרוץ בלעדי הממוקד רק בהגדלת יעדי שיעור האנרגיה החלופית, בדומה לארה"ב, במיוחד במדינה כה צפופה וקטנה כמדינת ישראל - מפספס לחלוטין את התמונה הגדולה.

בנוסף, יש לקבוע בחוק האקלים יעדים מדידים וברורים להתמודדות עם השיטפונות המתרגשים ובאים בגין ההתחממות (פתרונות ניקוז באמצעות אגני ניקוז, החייאת נחלים ומובלי מי שיטפונות) והתמודדות עם תופעת המדבור המאיימת על ישראל כמו על שורת מדינות המצויות בספר המדבר (ישראל היא נכון לעתה המדינה היחידה בה המדבור עדיין פוחת ולא גדל, מאידך מדינות דרום אירופה כבר סובלות תהליך מדבור משמעותי).

על הסכמי פריז כולנו שמענו. על אמנת המלחמה במדבור (UNCCD) רק בודדים יודעי דבר שמעו והיא הרבה יותר חשובה, אקטואלית ומהותית עבור ישראל מהסכמי פריז. זאת ועוד, גם אופן היערכות המדינה למניעת שריפות וכיבויין, נוכח הממשק המסוכן של הצתות מכוונות והתחממות גלובלית מחייב התייחסות בהקשר זה, כולל מדדי ביצוע למניעה ולכיבוי תוך גיבוש אבני דרך סדורים.

יש לקבוע: חוק האקלים חייב לכלול בתוכו תחומים משמעותיים נוספים מעבר להפחתת הפליטות הפחמניות, כך שהוא יתאים למדינת ישראל ולצרכיה. כל עוד חוק האקלים לא יציב יעדים ואתגרים הנגזרים ספציפית מהשפעות ההתחממות הגלובלית על ישראל: מים, שיטפונות, מדבור ושריפות - הוא לחלוטין יחמיץ את יעדו.

הכותב הוא שותף וראש מחלקת איכות הסביבה וקיימות במשרד עוה"ד מיתר, יו"ר (משותף) של ועדת איכות הסביבה בלשכת עוה"ד