תוכנית החומש לחברה הערבית בישראל, שהיקפה 25 מיליארד שקל (כמעט כפול מהתוכנית הקודמת), אמורה לקבל את אישור הממשלה במהלך אוקטובר במקביל לאישור התקציב. למעשה, אישורה הוא תנאי להעברת התקציב שהציבה מפלגת רע"ם, שזהו הדגל העיקרי שעימו נכנסה לקואליציה.
לפי אחד מסעיפי התוכנית, המדינה תשקיע קרוב ל-600 מיליון שקל בתוכנית לעידוד השתתפות של החברה הערבית בהייטק. השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, הממונה על תוכנית החומש החדשה, אימצה המלצות דו"ח של צוות בין-משרדי בנושא, שהוכן בשיתוף ועד ראשי הרשויות הערביות ועמותת "צופן". מיעוט קטן מהמועסקים בענפי ההייטק הם מהחברה הערבית, ולסוגיה הזו הוכנו כמה וכמה תוכניות בעבר ונעשו גם מאמצים נקודתיים, אך לא היה טיפול מקיף. הצוות הבין-משרדי בחן את החסמים - שהעיקרי שבהם הוא מערכת חינוך חלשה בחברה הערבית - ובתוכנית ניתן מענה לפחות לחלקם.
בין סעיפי התוכנית: עידוד וטיפוח בני נוער ללימודי בגרות במקצועות מדעיים והרחבת היצע מגמות הלימוד; חוגי העשרה, פעילויות וקורסים מדעיים בשעות אחר הצהריים; הפחתת הנשירה בקרב סטודנטים במקצועות ההייטק, סיוע בהשמה לסטודנטים ובוגרי תארים במקצועות מדעיים, המהווים כיום 15% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות המדעיים ומתן תמריצים בקבלה להתמחות. בהיבט היזמות, המדינה תציע תמיכה במיזמים טכנולוגיים עסקיים, הקמת מרכזי יזמות, מרכזי האצה לחברות ("אקסלרטורים"), מרכזי מחקר ופיתוח בערים ויישובים ערביים וחיזוק מרכזי המו"פ הקיימים. כמו כן, תשולב פעילות חינוכית בתחום המדע והחלל ביישובים הערבים.
התקציב יחולק בין המשרדים: המשרד לשוויון חברתי, באמצעות הרשות לפיתוח חברתי כלכלי לחברה הערבית, ישקיע כ-325 מיליון שקל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ישקיע כ- 175 מיליון שקל ומשרד הכלכלה, באמצעות זרוע העבודה, ישקיע כ-30 מיליון שקל לצד תקציבים נוספים בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה.
מירב כהן, השרה לשוויון חברתי / צילום: יונתן בלום
רק 1% מגיע מהחברה הערבית
לפי הנתונים שהוצגו בדו"ח רק 1% מתוך 334 אלף עובדים בתעשיית ההייטק מגיע מהחברה הערבית, וזאת למרות שאוכלוסייה זו מהווה למעלה מ-20% מהחברה הישראלית, וחרף העובדה שמדינת ישראל נחשבת מהמובילות בעולם בתחומי המדע, הטכנולוגיה והמו"פ. ענף ההייטק הישראלי מהווה כיום מקור פרנסה ל-10% מכלל השכירים במשק, והיה אחראי בשנת 2020 לייצוא של כ-50 מיליארד דולר, המהווים 43% מסך הייצוא במשק הישראלי.
השרה כהן אמרה כי התוכנית מסתכלת על כל הרצף ומספקת מענה מגיל בית ספר, דרך השכלה גבוהה ועד לשלב ההשמות: "ככל שנצליח לשלב יותר עובדים מהחברה הערבית במקצועות הייטק, כך נצליח לגרום לצמיחה הכלכלית בישראל לחלחל לעוד שכבות באוכלוסייה".
כהן ציינה כי למהלך יגוייסו גם חברות ההייטק הישראליות: "בעולם כבר מזמן הבינו שגיוון הוא מכפיל כוח ענק בענף ההייטק ויוצר חברות מוצלחות יותר ותעשייה משגשגת. לכן, שילוב מוצלח של האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיות אחרות בהייטק הישראלי, הוא אינטרס מובהק של חברות ההייטק הישראליות. אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה עם המנהלים והמנהיגים של ענף ההייטק כדי לקדם גיוון לכל אורכה ורוחבה של התעשייה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
