חסרים עובדים בהייטק? בפריפריה יש שפע של עובדים שרק מחפשים אחר הזדמנות

בתפקידי כמנהלת קבוצת פיתוח במרכז המו"פ של חברת הפינטק העולמית Finastra בישראל חוויתי לאחרונה תפנית לא שגרתית בקריירה שלי. אחרי 20 שנה שבהן התמחיתי והובלתי תהליכי פיתוח בחברות הייטק מובילות נשאלתי יום אחד האם אהיה מוכנה לקלוט, להדריך ולנהל קבוצה של 6 נשים דרוזיות ו-2 נשים ערביות מוסלמיות שנבחרו להצטרף לחברה ולשמש כמלוא צוות הפיתוח שלי בישראל? (יחד עם 2 מפתחים בהודו).

ה-8 היו בוגרות תוכנית לוטוס להכשרת צעירות דרוזיות וערביות מוסלמיות מהגליל במקצועות ההייטק, פרויקט ייחודי פרי יוזמתה וניהולה של מייסא חלבי אלשיך מהכפר הדרוזי עוספיה. צוות לוטוס בראשות מייסא מאתר נערות דרוזיות מצטיינות בתיכון (5 יחידות במתמטיקה) ומשלב אותן בהדרכות המתקיימות במתחם טכנולוגי ייעודי שנבנה בעוספיה הכולל לימודים עיוניים ותרגול מעשי (בוטקאמפ). תוכנית הלימודים, הנמשכת כ-10 חודשים, מתואמת עם חברות היי-טק מובילות במשק על פי צרכיהן והיא כוללת את המקצועות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר.

התחושה הראשונה שלי הייתה התרגשות, הנה ניתנת לי הזדמנות לממש בעצמי חזון ערטילאי למדי המכונה בשפה תאגידית 'גיוון והכלה', לסייע בפתרון בעיה אקוטית של ההייטק הישראלי ואולי לשנות לטובה את גורלן של צעירות דרוזיות וערביות בישראל המחפשות את עתידן בתעשייה. התחושה השנייה שלי הייתה דאגה וספקות. מה לי, בוגרת מדעי המחשב ומנהלת פיתוח במשך שנים רבות, ולפרויקט מסוג זה בעל ממדים חברתיים, דתיים ולאומיים שלא הוכשרתי לטפל בהם ? האם יש לי הכלים, הידע, הרגישות וההבנה לטפל בסוגיות לא טכנולוגיות מסוג זה ? והאם לצעירות הכשרה ברמה מספיק גבוהה שמתאימה לצרכים של הבנקים הגדולים בעולם שאנו מפתחים עבורם פתרונות ? ואיך נבנה מערכת יחסים עם הצעירות הדרוזיות שאסורה עליהם כליל היציאה מתחומי הכפר מטעמי מסורת ודת ולעולם לא תגענה למשרד, בלי קשר לקורונה.

על זה נאמר, אם אין אני לי, מי לי ולאחר שהסכמתי גיליתי שהמציאות בליווי התנהלות יום יומית נכונה מסירים את כל החששות והספקות ומשחררים אוצר בלום שממנו יכולה ליהנות כל חברת היי-טק. הצעירות הדרוזיות והערביות חדורות מוטיבציה 'שקטה' אך עוצמתית ברמה שטרם ראיתי עד עתה. ייתכן שמקורה בדרך ייחודית להשתחרר מכבלי המסורת והדת או ממחסומים לאומיים (במיוחד של צעירות מוסלמיות) שאי אפשר להתעלם מהם. בכל מקרה, מוטיבציית-על היא נקודת זינוק מצוינת לצעירות ולי כמנהלת קבוצת פיתוח. גיליתי אצלן גם יכולות מקצועיות יוצאות דופן, שכל חריף ותשתית ידע עמוקה שנובעת לדעתי מלימודים ברמה גבוהה ביותר בתיכון ובהדרכות של תוכנית לוטוס. עם תשתית כזו הן מסוגלות ללמוד במהירות את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ולתרום לפרויקטים הגלובליים המורכבים ביותר. מהר מאוד גיליתי שכדאי לי להעז ולשתף אותן בפיתוח פתרונות עבור המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם כמו Citibank, Standard Bank, Swedebank, First National Bank ועשרות מוסדות פיננסיים נוספים, כפי שעשיתי שבועות ספורים לאחר הצטרפותן.

גיליתי דבר נוסף והוא שאסור 'להחביא' אותן בירכתיים אלא להפך, לחשוף אותן בשיחות זום בפני בכירים בחברה העולמית כדי שיציגו בעצמן את הפתרונות והבעיות. הביטחון העצמי שצברו בשיחות הללו מרגש, מעורר הערכה רבה ומשפיע לטובה גם על יכולותיהן. ואיך נתגבר על הריחוק הפיזי, הדתי והלאומי ונשלב אותן חברתית? כל עובדי החברה והמנהלים פתוחים להכיר את חגיהן ומנהגיהן של חברותינו הדרוזיות והמוסלמיות ואנו מצדנו משתפים אותן בחגינו, לרבות מתנות וברכות לראש השנה וכו'. הריחוק הפיזי והשוני הם עובדה בלתי ניתנת לשינוי אולם קבלת האחר והערכה של יכולתו ותרומתו במובן העמוק ביותר מחפים על כך במידה רבה.

בהרי הגליל והכרמל טמון, כאמור, אוצר בלום של כישרון טכנולוגי ומוטיבציה. אני סבורה שכל חברת הייטק יכולה לרתום אותו בקלות יחסית להצלחתה ולהצלחת התעשייה כולה. אין לחשוש להטיל את תפקיד הקליטה והניהול היומיומי על מנהל או מנהלת פיתוח שמסוגלים לדעתי להתמודד עם המשימה בהצלחה בגיבוי החברה.

הכותבת היא מנהלת קבוצת פיתוח במרכז המו"פ של חברת הפינטק הגלובלית Finastra בישראל