בשבוע האחרון שודרו משלל אזורים בעולם תמונות ודיווחים חריגים, בגלל מחסור באנרגיה: תורים אינסופיים בתחנות דלק בבריטניה, מכסות חשמל חדשות שהוטלו בסין וזינוק במחירי הנפט. המוקד של "משבר האנרגיה" מצוי באירופה, שם מחיר גז נוזלי נמכר כיום ביותר ב-25 דולר ליחידת חום, יותר מפי עשרה בהשוואה למחירו מלפני כמה חודשים. גם מחיר חבית נפט גולמי רשם השבוע שיא זמני של שלוש שנים (כ-80 דולר); ועלות קיזוז טון פחמן דו-חמצני זינקה ל-65 אירו לטונה.
המקור למשבר האנרגיה הזה נעוץ דווקא בנסיבות חיוביות: בשבועות האחרונים ניכר שהכלכלות הגדולות בעולם, וגם באירופה, חזרו לרמת הפעילות שאפיינה אותן טירום המשבר. הבעיה היא, שספקי האנרגיה עוד לא התאימו את עצמם למצב החדש, והם אינם מצליחים לעמוד בביקוש.
באירופה המצב חמור במיוחד כי מדינות היבשת כמעט ולא מפיקות אנרגיה בעצמן ואת רובה הן מייבאות מצפון אמריקה, אסיה או רוסיה. עוד מוקד שבו מתהווה מחסור באנרגיה הוא סין, כשהרקע לכך הוא ירידה בייצור חשמל הידרו-אלקטרי בדרום סין, לאחר שלא ירדו מספיק גשמים השנה. בצפון סין מחירי הפחם עלו בחדות והממשלה לא מאפשרת ליצרנים להעלות את מחיר החשמל. מכיוון שכך, לא משתלם להם לייצר עוד פחם.
לכן בימים אלה, גם אירופה וגם סין מתחרות על אנרגיה מול היצרנית הבלתי מעורערת שלו באזורן: רוסיה. ארה"ב - מפיקת הנפט והגז הגדולה ביותר בעולם כיום - לא נמצאת במשחק הזה, וגם ישראל הקטנה "מסודרת" בכל הנוגע למקורות אנרגיה. הסיבה לכך היא מאגרי הגז שנמצאו בסביבותיה בשנים האחרונות. למעשה, לישראל יש מספיק גז ברשותה כדי שתוכל לייצא אותו גם למדינות אחרות.
הרוסים בינתיים לא מגדילים את ייצור הגז במדינה כי הם מעניינם כנראה לבצר את כוחה של רוסיה כספקית גז דומיננטית, ולהשתמש בגז לצרכיה הפוליטיים מול מדינות שזקוקות לו.
אילו עוד מרוויחים ומפסידים ישנם במשבר הזה, מה ישראל יכולה ללמוד ממנו ואיזה לקח הוא טומן בחובו לכלל העולם? מהן ההשלכות על האינפלציה ומה צופן העתיד לתעשיות הנפט והגז? כל התשובות בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.