כדי להציל חיים: לפעול לפינוי-בינוי כפוי של המבנים הרקובים

בהמשך לקריסת הבניין בחולון ופינוי של מבנים ישנים לאחר שהוגדרו כמבנים מסוכנים, הגיע סוף-סוף למודעות הציבורית אחת הבעיות המרכזיות של חוסר התנהלות ממשלות ישראל בנושא של בטיחות המבנים והאזרחים שמבלים יותר ממחצית זמנם בחיים בתוכם - וזאת, למרות שהוקמה ועדת חקירה ממלכתית לפני 15 שנה בראשות השופט זיילר ז"ל לנושא זה ואף אומצו בהחלטת ממשלה ההמלצות שלה.

רק שאף אחת מההמלצות שלה לא יושמה בפועל עד היום, וגם מה שיושם בנושא מכוני הבקרה יושם בצורה עקומה.

זה שנים שמומחים שונים מכל הקשת המקצועית (קבלנים, מהנדסים, אנשי אקדמיה ורשויות) מתריעים כי המבנים הישנים שנבנו בחופזה בתחילת הקמת המדינה, הופכים כל רגע להיות פחות ופחות ראויים למגורי אדם המודרני במילניום הנוכחי.

המודעות הציבורית למצב העגום הזה גררו פנייה של 85 ראשי רשויות מקומיות להציע למשרד הפנים חובת בדיקת מבנים קיימים. מה שאפשר בטוח להגיד ל-85 ראשי הרשויות המקומיות שפנו לשרת הפנים וגם לחברי הכנסת האחרים ששולפים כל מיני חוקים פופוליסטיים, כי אין צורך בבדיקה של כל המבנים הישנים.

כל המבנים הישנים מסוכנים והם חולים במחלה סופנית כזאת או אחרת ו/או משילוב של כמה כאלו. השאלה מה היא רמת הסיכון? מתי הבניין יקרוס או יהפוך להיות מפונה? מחר, עוד חודש, עוד שנה? מי יודע? אז למה הבדיקה?

לא רק זאת, רמת הבדיקה ההנדסית אינה מעוגנת במתודולוגיה מדעית מוסדרת. כל מהנדס יחליט על דעת עצמו את רזולוציית הבדיקות בעיקר כתלות בעלות הבדיקה. האם זאת תהיה בדיקה ויזואלית שטחית, או שזאת תלווה בבדיקות מעבדה מקיפות יסודיות לבחינת פגמים סמויים מהעין שבדרך כלל הם הגורמים לכשל.

בעניין דומה טיפל חוזר מנכ"ל משרד הפנים בשנת 2007 שבו הוא הגדיר את רמת בדיקות ואת משמעות תוצאתם בכל הקשור למסוכנות תקרות הפל.

הליך בדיקה על 800,000 דירות ברזולוציה שטחית תעלה במקרה הטוב 500 שקלים לדייר וזה מביא את הסכום לבדיקות השטחיות הראשוניות בלבד ל-400 מיליון שקלים.
ואם הבדיקה תהיה יותר רצינית (מה שלוגי להניח שכך צריך להיות) ותלווה בבדיקות מעבדה זה עלול להגיע לעלות של למעלה ממיליארד שקלים לצורך בדיקה בלבד.

אבל מה זה יעזור? הרי ברור מעל כל ספק כי ימצא כי כל הבניינים האלו לא עומדים למשל בתקן לרעידת אדמה. ובנוסף כמעט כולם נמצאים בתהליך של התפוררות בכל מערכות הבניין לא רק השלד. וכל זה עוד לפני שבחנו את נושא המיגון של המבנים נגד טילים.

רק העלות של שדרוג היכולת של הבניינים לעמוד ברעידות אדמה בשילוב פתרון מיגוני עשוי להגיע ל-30,000 שקלים לדירה. עבור 800,000 דירות העלות היא 240 מיליארד שקלים. האם זה יפתור את הבעיה? בהחלט שלא.

לפני 10 שנים שאלתי מעל דפי העיתון הזה בקשר לתמ"א 38 האם אפשר להפוך זקנה בת 80 לדוגמנית בסגנון בר רפאלי? האם אפשר לקחת בניין רקוב שנבנה בצורה חפיפניקית לפני 50 שנה ולהפוך אותו לבניין ראוי למגורי אדם?

בינתיים הזקנה כבר בת 90! ועוד לא מצאו את הנוסחה של חיי הנצח. רק שמים פודרה על הפרצוף או מזריקים קצת בוטוקס ושמגיעים לתמ"א 38 חלק 1 עושים פוטושופ. לכן כל ההצעות לבדיקות הנדסיות ושדרוגים של מבנים ישנים בהתאם לא יעמדו במבחן הלוגי והמציאות והם זריקת כסף יקר ואנרגיה לפח.

משרד החינוך עשה את ההליך על בתי הספר, ולמעט מספר מזערי לא נעשה עם התוצאות מאומה. המסקנה היא כי יש לפעול נמרצות בכל הרמות כפרויקט לאומי לפינוי-בינוי כפוי של המבנים הרקובים האלו כמו שעושים בארה"ב ובמדינות אחרות. המרצת תהליכי התחדשות עירונית במיזם חרום בדיוק כמו הטיפול שנעשה במחסור במים ו/או משבר הקורונה.

שרת הפנים הציעה כבר הגדלת זכויות הבנייה ויצירת תשתית רגולטורית לטיפול מהיר בהתחדשות העירונית. זה צעד הרבה יותר מעשי מאשר לרוץ לבצע בדיקות במאות מיליונים ללא תכלית אמיתית.

בינתיים לשמור על חיי האדם בתקופת הביניים יש לייצר מערכת ניטור של התרעה on line לכשל מיידי בכל המבנים. מערכת שתדווח על שינויים במבנה שמצריכים התערבות מיידית למניעת קריסה. מערכת שיכולה להיות ניידת ממבנה למבנה ולא השקעה קבועה של מאות מיליארדים בחיזוק והנצחת הסלאמס שילכו לטמיון.

במבנים שפונו ברמת גן בחולון ובערים אחרות מערכת הניטור הייתה ויזואלית אקראית על ידי הדיירים. זה לא פתרון מערכתי. יש לבצע ניטור טכנולוגי ללא תלות בשיקול דעת סובייקטיבית על ידי רגשים שמיועדים למטרות אלו (מערכות שקיימות בכל בניין במסגרת תחזוקת המבנה בשגרה במדינות מתוקנות בחול). מערכות שקיימות בארץ שמותקנות היום למשל בצמוד לקוי המטרו שנבנים היום בגוש דן.

זה יציל חיים וייתן פתרון מהיר כלכלי, שפוי, הנדסי לטווח רחוק של חיסול המפגע של הריקבון המבני של תקופת חומה ומגדל העירונית מלפני 50 שנה ועוד ללא נטל כספי על המדינה ועל האזרחים.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל של דוד מהנדסים בע"מ חברה התמחה בתכנון קונסטרוקציה בארץ ובעולם. סגן יו"ר לשכת המהנדסים, ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, יו"ר ועדת התקינה המרכזית של מכון התקנים ועוד