אלף בניינים באלף ימים: התוכנית השאפתנית של העיר הירוקה במדינת ניו יורק

70% מהערים כבר מתמודדות עם ההשפעות של שינויי האקלים, וכולן נמצאות בסיכון; משיטפונות לגלי חום גוברים, עליית גובה פני הים ועד נזק פיננסי. הערים הן גם זללניות אנרגיה - צורכות חצי מהאנרגיה המיוצרת, ואחראיות ליותר מ-70% מפליטות הפחמן בעולם. מומחים רבים מפצירים בראשי ערים לא להמתין למדינה, ולפעול בעצמן למעבר לאנרגיה מתחדשת.

עיר אחת במדינת ניו יורק בארצות הברית, איתקה, הגתה מודל ייחודי. בזמן שערים ברחבי העולם ממתינות לבעלי הדירות או לתוכניות מצד המדינה - באיתקה הבינו שאין טעם לשבת בחיבוק ידיים. לואיס אגירה טורס, ראש תחום קיימות בעירייה, החליט להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות ולאמץ מדיניות ירוקה שמטרתה לחסל את פליטות הפחמן של העיר עד 2030.

טורס החליט לטפל קודם כול באופן ממוקד בפליטות פחמן מהבניינים בעיר, באמצעות פנייה למשקיעים פרטיים. לפי התוכנית, בנייני העיר יאופסו אנרגטית, צריכת האנרגיה תופחת, והאנרגיה המסורתית תוחלף באלטרנטיבות ידידותיות יותר לסביבה. באיתקה יותקנו מערכות חימום חשמליות המבוססות על אנרגיה סולארית במקום על גז, ויותקנו מתקני אחסון אנרגיה. מערכת החשמל בעיר תשודרג, והעירייה תפעל לעידוד של שימוש בכלי רכב חשמליים.

 איתקה. החשבונות של התושבים יוזלו / צילום: Shutterstock

מי שמשפץ את הבית, מעדיף להחליף אמבטיה

בדרך כלל, מי שיש לו כסף לשפץ את הבית יעדיף לשדרג את חדר האמבטיה או להתקין מטבח חדש מאשר לבצע שדרוג סביבתי שיחזיר את עצמו רק כעבור שנים אחדות. לכן, האופן שבו מתכננת איתקה להוציא לפועל את התוכנית הירוקה שלה, באמצעות משקיעים פרטיים, עשוי להקל על היענותם של התושבים וכן ליצור דגם שאותו יוכלו לאמץ ערים אחרות בארצות הברית.

פרויקטים דומים כבר הושקו בעבר, אך מימון תמיד עמד בלב הבעיה, והקשה על יצירת תוכנית בעלת יכולת קיום לאורך שנים רבות. עיריית איתקה - שתקציבה נמוך מ-80 מיליון דולר - גייסה 100 מיליון דולר על ידי תוכנית השקעה רחבת היקף בסיכון נמוך שהציעה למשקיעים. המטרה היא להציע הלוואות בשיעורי ריבית נמוכים או ללא ריבית כלל, לצורך יישום מהיר של הטכנולוגיות הירוקות שלהן משמש הכסף שהושקע. באמצעות 100 מיליון הדולרים הללו יטופלו 1,600 בניינים, והתוכנית תהפוך ללא תשלום עבור התושבים עצמם - שגם ירוויחו הוזלה בחשבון החשמל והדלק.

הפעימה הראשונה של בעלי הבניינים שייקחו חלק במיזם החלה כבר בספטמבר. לרוב בעלי הבניינים, התוכנית תעזור להיפטר משימוש בגז לחימום ולעבור לשימוש בחשמל, שינוי שללא מימון היה מחייב הוצאות גבוהות מאוד. נוסף לזאת, התוכנית תכלול הכשרה של צוות שיטפל בסוגיות של קיימות ואקלים בעיר. כפי שמעיד טורס, הגישה לנושא מתמקדת בטובת התושבים ורק אחר כך באיכות הסביבה, כדי להבטיח את שיתוף הפעולה שלהם בטווח הארוך. התוכנית מכוונת ליצור 1,000 מקומות עבודה חדשים עד 2030, שיהוו מענה לאבטלה שנוצרה בעקבות הקורונה, והעירייה התחייבה לנתב מחצית מהרווחים שיופקו מהשינויים אל דיירים עם הכנסה נמוכה.

תחת קווים מנחים אלה, התוכנית למעשה מציעה לבעלי הנכסים הלוואה בריבית נמוכה לביצוע השינויים, שתוחזר על ידי הרווח שיצטבר בעקבותיהם. כלומר, חשבונות החשמל יוזלו בהשוואה לחשבונות הגז, כך שההפרש יספיק לא רק כדי להחזיר את ההשקעה, אלא אפילו לייצר רווח עבור המשקיעים. גם משפחות בעלות הכנסה נמוכה יכולות לקחת חלק בתוכנית, למרות דירוג האשראי הנמוך שלהן, שבדרך כלל היה פוסל אותן מזכאות להלוואה.

כדי להוזיל את העלויות ולהפוך את הפרויקט לאטרקטיבי עבור המשקיעים, הוחלט לפעול בהיקפים גדולים, ולבצע את השינוי תחילה ב-1,000 יחידות דיור. עיריית איתקה תשתמש ב-10 מיליון דולר מקופות עתודה, המגובים על ידי מדינת ניו יורק, שיהוו רשת ביטחון עבור המשקיעים בכל מקרה של קושי של הלווים להחזיר, וכן תספק ביטוח במקרה של הפסדים מאסיביים שעלולים להתרחש בעקבות אירוע בקנה מידה עצום כמו מגפה נוספת.

"תזרים מזומנים לשנים רבות קדימה"

התוכנית של איתקה לאיפוס אנרגטי של 1,000 בניינים והפיכתם נטולי פחמן ובני קיימא ב-1,000 ימים, לצד החדרת כלי רכב חשמליים ויצירת משרות חדשות בענף ירוק מקומי, היא שאפתנית, ומוקדם לקבוע האם תצליח. האם מדובר ברעיון שניתן לשאוב ממנו השראה? "שדרוג מבנים קיימים למבנים מאופסי אנרגיה זה סוג של גביע קדוש", מסביר רמי עמר, חבר בפרויקט NZO של מרכז השל. "היתרון ברור, מאחר שבניינים בעולם אחראים על נתח גדול מפליטות גזי החממה, בין אם בצריכת חשמל למיזוג אוויר, ובין אם בשריפת גז וסולר לבישול וחימום. כל הטכנולוגיה קיימת, ואפילו חוסכת כסף, אבל על פני 10 או 20 שנה. ופה קבור הכלב. רוב בעלי הבתים לא ישקיעו כסף ‘רק כדי לחסוך’, שלא לדבר על שוכרי בתים. אבל לאיתקה יש הצעה מעניינת לפתרון".

לפי עמר, ייתכן כי דווקא איתקה מצאה מתכון מנצח. "ראשית, הם נותנים ביטוח על המימון. זאת אומרת שפרויקט התייעלות אנרגטית שייכשל, העיריה תשלם עליו. שנית, הם מבטיחים ליזמים היקף גדול של תעסוקה, ולכן יזמים יכולים להוזיל עלויות. שלישית, התשלומים להחזר המימון ייצאו ישר מחשבון החשמל של לקוחות הקצה, ולכן מובטח למשקיעים תזרים מזומנים לשנים רבות. וישנו המרכיב הצודק - עיריית איתקה מתכוונת לשפר את רמת החיים של התושבים החלשים, הוזלת ההוצאות שלהם ויצירת מקומות עבודה. זה מדהים לראות את הכוח של רשות מקומית שמשלבת זרועות עם המגזר העסקי תוך שמירה על כלל תושביה".

האם ישראל יכולה ללמוד מכך?
עמר: "לפני כמה שנים משרד האנרגיה הקצה קרן הלוואות של מיליארדים למיזמי התייעלות אנרגטית. השוק לא התנפל על ההלוואות האלו, בטח שלא שוק בתי המגורים, מאחר שהלוואות אלו מיועדות לפרויקטים גדולים בלבד, והן דואגות רק למרכיב המימון. יש מספר מועט של חברות מסחריות בישראל שניצלו את ההזדמנות ופועלות במודל ESCO, שבו הן מייעלות את מוצרי החשמל (בעיקר תאורה ומיזוג) של גוף גדול, ומתחלקות בחיסכון בהוצאות החשמל. אולי אם נציב יעדי איפוס פליטות כמו באיתקה (100% ב-2030), נמצא את המוטיבציה ותחושת הדחיפות לבנות מודלים שבאמת עובדים: התייעלות אנרגטית, ייצור ואגירת אנרגיה מבוזרים, שיפור בידוד תרמי למבנים, ותחבורה חשמלית".