סין רוצה לרסן את הקפיטליזם ולחזור לחזון של מאו

הנשיא שי ג'ינגפינג לא עוצר רק בריסון ענקיות הטק, אלא רוצה שהמפלגה תכוון את זרימת ההון ותקבע מגבלות חמורות יותר על עשיית רווחים

נשיא סין, שי ג'ינפינג, בחגיגות 100 שנה להקמת המפלגה הקומוניסטית הסינית, יוני / צילום: Associated Press, Ng Han Guan
נשיא סין, שי ג'ינפינג, בחגיגות 100 שנה להקמת המפלגה הקומוניסטית הסינית, יוני / צילום: Associated Press, Ng Han Guan

הקמפיין של שי ג'ינפינג נגד יוזמות פרטיות, כך הולך ומתברר, הרבה יותר שאפתני ממה שנגלה במבט ראשון. הנשיא הסיני לא רק מנסה לרסן כמה חברות טכנולוגיה ואחרות ולהראות להן מי הבוס במדינה, אלא להסיג כמה עשורים לאחור את האבולוציה בסין - מקפיטליזם בסגנון מערבי אל עבר מסלול אחר לגמרי. כך ניתן ללמוד מבחינה מדוקדקת של דברים שכתב, משיחותיו עם בכירי המפלגה ומראיונות עם אנשים המעורבים בקביעת המדיניות.

במשך רוב 40 השנים אחרי שדנג שיאופינג, מנהיגה בפועל של סין מ־1976 ועד 1997, החל ברפורמות כלכליות בסין, מנהיגי המפלגה הקומוניסטית נתנו לכוחות השוק מקום נרחב יותר לשגשג. פתיחת השוק הוציאה מאות מיליוני אנשים מהעוני ויצרה עושר בגובה טריליוני דולרים, אך היא הובילה גם לשחיתות ושחקה את הבסיס האידיאולוגי להמשך השלטון הקומוניסטי.

לדעת הנשיא שי, הממשל איפשר להון הפרטי להשתולל, עד שהוא איים על הלגיטימיות של המפלגה, כך אומרים אנשים המכירים את סדר העדיפויות שלו. בדיקה של "וול סטריט ג'ורנל" מראה שהוא מנסה להביא את סין לחזון של מאו דזה־דונג בכוח, שראה בקפיטליזם שלב ביניים בדרך לסוציאליזם.

הנשיא שי לא מתכנן למחוק את כוחות השוק, אבל הוא בהחלט היה מעדיף מדינה בה המפלגה עושה יותר להכוונת זרימת ההון, קובעת מגבלות קשיחים יותר ליזמים ומשקיעים וליכולתם לעשות רווחים, וקובעת פרמטרים קשיחים יותר ליזמים ומשקיעים וליכולתם לעשות רווחים - כלומר, מדינה בה המפלגה תפעיל יותר שליטה על הכלכלה אפילו מהמצב בסין כיום. באופן מהותי, הוא רוצה לכתוב מחדש את חוקי העסקים במדינה שיש אנשים שאומרים שנמצאת בדרכה להיות הכלכלה החזקה ביותר בעולם.

 
  

"המטרה - לבנות מעצמה סוציאליסטית מודרנית"

"סין נכנסה לשלב חדש של פיתוח", הכריז הנשיא בנאום בינואר. המטרה, כך אמר אז, היא לבנות את סין כ"מעצמה סוציאליסטית מודרנית".

השינויים הגדולים שרוצה לעשות שי הניעו יותר ממאה פעולות רגולציה, הנחיות ממשלה ושינויי מדיניות מאז שנה שעברה. זה כולל צעדים שנועדו לשבור את הדומיננטיות בשוק של חברות כמו ענקית המסחר המקוון עליבאבא, הקונגלומרט טנסנט (Tencent) וענקית שיתוף הנסיעותDidi Global.

הצעדים האחרונים של הממשלה למיתון מחירי הדיור החמירו את משבר המזומנים בחברת הבנייה אוורגרנד, וזה הורגש בכל השווקים בעולם.

הנשיא שי רמז שהוא מתכנן ללכת הרבה יותר רחוק. במפגש מנהיגות באוגוסט, הוא הדגיש את היעד של "שגשוג לכולם", סיסמה המגלמת את השאיפה לחלוקה שווה יותר של העושר. זה יושג בין היתר על ידי הגברת התערבות הממשלה בכלכלה וצעדים שנועדו לגרום לעשירים לחלוק את פירות ההצלחה.

במאמר מקוון שיצא בכלי תקשורת ממשלתיים ב־29 באוגוסט, כונתה הגישה החדשה "מהפכה עמוקה" במדינה הסינית. "שי נע לעבר סוג של מערכת, שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם", אמר בארי נוטון, מומחה לכלכלת סין באוניברסיטת קליפורניה, סן דיאגו. "אני קורא לזה כלכלה שמנווטת ע"י הממשלה".

ישנן כמה מדינות שעושות רגולציה אדוקה של התעשייה, התעסוקה והשווקים, קובעות מדיניות כספית ונותנות סובסידיות על מנת לעודד את הכלכלות שלהן. בגרסה של שי, לממשלה תהיה רמת שליטה שתאפשר לה להכווין את הכלכלה והתעשייה בכל מסלול שתבחר, ולתעל משאבים אישיים לחיזוק כוח המדינה.

הסיכון הגדול לסין ולנשיא שי הוא שהדחיפה הזו בסופו של דבר מדכאת הרבה מהאנרגיה היזמית שהניעה את הפריחה של סין ואת השנים בהן הצטיינה בחדשנותה.

המערב נדרש לציית לקו המפלגה בסין

עבור חברות זרות, משמעות הקמפיין הזה היא כנראה עוד תנודתיות וסערות בהמשך הדרך. חברות מערביות תמיד היו צריכות לציית לקו המפלגה בסין, אבל יותר ויותר צפוי שיתבקשו לעשות אפילו יותר מכך, כולל שיתוף מידע פרטי של משתמשים וקבלת חברי מפלגה כעובדים. הן עשויות להתבקש להקריב יותר רווחים על מנת לעזור לבייג'ינג למלא את יעדיה.

"הפיקוח על הון זר יגדל", אמר אדם המכיר את החשיבה בקרב הרגולטורים הבכירים ביותר בשוק הסיני, "כך שחברות זרות לא יוכלו להגיע לרווחים גבוהים מאוד בסין דרך מונופולים ופעולות בשוק ההון".

לפני השנה, הנשיא שי לא סמך על ההון, אבל היו לו עדיפויות אחרות. כעת, לאחר שמיצב את מעמדו, הוא שם את כל כובד הממשלה מאחורי תוכניותיו לגרום לחברות פרטיות לשרת את המדינה.

שינוי הנהגה שקורה אחת לעשור ואמור להתרחש בסוף 2022, אז צפוי הנשיא שי להפר את מערכת ההורשה המקובלת ולהישאר בתפקידו, נותן לו תמריץ לפעול ולהראות שהוא עושה משהו גדול למען העם הסיני שיצדיק כהונה ארוכה יותר, אומרים בכירים המעורבים בקביעת המדיניות.

בפגישות פנימיות, אומרים חלקם, דיבר הנשיא על הצורך לבדל את המערכת הכלכלית הסינית. הקפיטליזם המערבי, לתפישתו, מתמקד יותר מדי במרדף אחר הרווח והעושר של האדם היחיד, ומאפשר לחברות גדולות להפוך לחזקות מדי, מה שמוביל לאי שוויון, אי צדק חברתי ואיומים אחרים על יציבות החברה האזרחית.

מוקדם יותר השנה, כשפייסבוק וטוויטר פסלו את החשבונות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ראה הנשיא שי עוד סימן לכך שהמערכת הכלכלית האמריקאית פגומה - היא נתנה לחברות גדולות לקבוע מה מנהיג פוליטי צריך לומר או לעשות - מספרים אנשים המכירים אותו.

כמה חודשים אחר כך, כשהמפלגה הקומוניסטית הסינית חגגה מאה שנה להיווסדה, לבש הנשיא שי חליפה כמו שהיה לובש מאו ועמד מאחורי קתדרה המעוטרת בפטיש ומגל, והבטיח לפעול בשם העם. לאחר הנאום, שר את האינטרנציונל יחד עם מקהלה ששודרה בשידור חי מכיכר טיאנאנמן.

"בסין הקפיטל נועד לשרת את העם"

מחוות מסוג זה, שבעבר זלזלו בהן כמעשי ראווה פוליטיים, נתפשות יותר ברצינות על ידי חוקרי סין ככל שנעשה ברור יותר שהנשיא שי יותר מונע מאידיאולוגיה לעומת הנשיאים שהיו לפניו. ההבדל בין החזון שלו וקפיטליזם בסגנון מערבי, כך אמר בפגישות סגורות, הוא שבסין "הקפיטל נועד לשרת את העם".

תעשיות שהנשיא תופש ככאלה שסטו מהדרך הנכונה בגלל רוח הקפיטליזם, כוללות לא רק את תחום הטכנולוגיה אלא גם הוראה פרטית לאחר שעות בית הספר, משחקי מחשב ובידור דיגיטלי, והן סובלות את נחת זרועו ברמה המיידית ביותר.

מדיניות שנועדה להפוך את חברות ההוראה הפרטית לעמותות ללא מטרת רווח כמעט וחיסלה את קבוצת New Oriental Education & Technology, שנתנה שיעורי אנגלית לדורות של סטודנטים שלמדו מחוץ לסין - מניות החברה צנחו בכ־90% השנה.

מייסד החברה יו מינהונג, שכינויו בסין הוא "סנדק הוראת השפה האנגלית", פרץ בבכי בפגישה בחברה לאחרונה, כך אמר אחד העובדים. "זה הרסני עבורו, ועבור כולנו", אמר העובד.

שינויי המדיניות של הנשיא שי מחקו יותר מטריליון דולר בשווי מניות ויותר ממאה מיליארד דולר של הון של יזמים כמו מייסד עליבאבא ג'ק מא ומייסד טנסנט פוני מא. הממשלה דוחפת חברות פרטיות ואת בעליהן לתרום רווחים ועושר על מנת לעזור להגשים את תוכנית השגשוג לכולם של שי. בעליבאבא לבדה הבטיחו לתרום סכום השווה ל־15.5 מיליארד דולר.

חברות בבעלות המדינה, שרבות מהן התמזגו תחת שלטון שי, נעות לתחומים שהיו יוזמות של חברות פרטיות אבל נראים יותר ויותר כחיוניים לביטחון הלאומי, כמו ניהול מידע דיגיטלי.

בעיר טיאנג'ין הורו לחברות עליהן הממשלה המקומית מפקחת להעביר נתונים משירותי ענן של חברות פרטיות לשירותי ענן ברשות המדינה בתוך חודשיים מרגע פקיעת חוזי האחסון העומדים של החברות, ועד ספטמבר 2022 לכל המאוחר, כך נכתב בהודעה רשמית שפורסמה ב־12 באוגוסט. ממשלות מקומיות אחרות צפויות ללכת בעקבות טיאנג'ין.

ישויות בשליטה ממשלתית רוכשות אחוזים מהחברות וממלאות מושבים בדירקטוריונים בהרבה מהן על מנת לוודא שהן מקיימות את המטרות של הממשלה. בחברה ByteDance, בעלת פלטפורמת שיתוף הסרטונים טיק טוק והאתר Weibo, מעין גרסה סינית של טוויטר, מכרו לאחרונה נתחים לחברות בבעלות ממשלתית.

שי שולט בכל הפרטים הקטנים של הקמפיין

הנשיא שי נמצא בשליטה מלאה בקמפיין הזה, במקום להאציל סמכויות לסגן הנשיא ליו הא, היועץ הכלכלי העיקרי שלו, כפי שהיה נוהג לעשות בעבר. משרד מרכזי במפלגה מדווח ישירות לנשיא ושולח הוראות למשרדי ממשלה איזה פעולות לנקוט ואיך לתאם את המדיניות.

ליו, המוכר כרפורמטור שהוא ידידותי לשוק, בילה את השנים האחרונות בייצוג הנשיא הסיני מחוץ לסין וניסה למנוע מלחמת מסחר עם ארה"ב. "המטרה של הנהגה חזקה בסין היא ליישם רפורמות", אמר ליו לקבוצה של מנהלים אמריקאים בוושינגטון בתחילת 2018.

ליו אמור לפרוש בשנה הבאה, ונאלץ לספק ביקורת עצמית בסגנון מאו על כך שלא מנע מהחברה Didi לבצע הנפקה בשווי 4.4 מיליארד דולר בניו יורק בסוף יוני. ביקורת עצמית, המשמשת באופן מסורתי על ידי המפלגה ככלי משמעתי לחבריה, היא נוהג שמאו למד מסטאלין, והנוהל הזה חי ובועט בסין בהנהגת הנשיא שי.

שי טען שהיעדר תיאום בין רגולטורים יצר את התנאים בהם ההנפקה יכלה להתרחש. בעוד שהרגולטור של בטיחות הסייבר הזהיר את Didi לגבי בטיחות הרשת שלה לפני ההנפקה, רגולטורים אחרים כמו משרד התחבורה, המדווח לליו, תמכו ברובם בתוכנית החברה להתחיל להיסחר.

מכיוון שלא קיבלה הוראות מפורשות להפסיק את מכירת המניות, Didi התקדמה בנושא. מאז, הנשיא שי הורה על חקירה של כמה משרדים לגבי החברה.

זמן קצר לאחר תקרית ההנפקה, אמר ליו בפורום ציבורי: "בשלב החדש של הפיתוח, אנו צריכים לתאם את מערכת היחסים בין פיתוח לביטחון".

רגולטורים סינים גם בחנו לאחרונה עסקה שכללה את חברת בלקסטון, שאחד המייסדים שלה הוא המיליארדר סטיבן שוורצמן, עוד דמות מפתח ביחסי ארה"ב־סין. כמו אנשי כספים אחרים, הוא שירת כמתווך בין ההנהגה הסינית וממשל טראמפ.

ביוני, הסכימה בלקסטון לרכוש את נתח הרוב בחברה Soho China, חברה לפיתוח נדל"ן, תמורת כ־3 מיליארד דולר. המחיר הזה הגיע לכ־40% מהערך של Soho בספרים נכון לסוף שנה שעברה, ונתן לבלקסטון מקום נרחב לרווחים.

ברשתות חברתיות סיניות החלו להופיע פוסטים שתיארו את בני הזוג שמנהלים את Soho China, פאן שיי וז'רנג שין, כמנסים לפדות את הונם ולעזוב את סין ככל שהסנטימנט העממי פונה יותר ויותר נגד הטייקונים. הצנזורים בבייג'ינג, שלעתים לא רחוקות מוחקים פוסטים לכאורה בשם הגנה על האנרגיה החיובית, נתנו לפוסטים האלה להישאר ברשת. את בני הזוג לא ניתן היה להשיג לקבלת תגובה.

באוגוסט החל מנהל המדינה לרגולציית שוק בחינה של ההסכם מזווית של הגבלים עסקיים. חודש אחר כך, בלקסטון זנחה את התוכנית כי הבדיקה הלכה והתמשכה. בהודעה משותפת מ־10 בספטמבר, שתי החברות הודיעו שלא יצליחו "לספק את התנאים המקדימים" בזמן על מנת להשלים את העסקה.

חוסר איזון בגלל השפעת "ההון הגדול"

תוכניתו של שי לאפס את הסדר הכלכלי הוצגה בוועידה המרכזית על עבודה כלכלית בדצמבר האחרון, פגישה שנתית בה נקבע סדר העדיפויות, כך אומרים אנשים המכירים את התהליך. בפגישה, במלון בבעלות הממשלה במערב בייג'ינג הנמצא תחת שמירה כבדה, הדגיש הנשיא שי כמה מקרים חמורים של חוסר איזון שקרו בגלל "ההון הגדול", כך אמרו חלק מהבכירים.

הוא ציין לרעה את תחום הטכנולוגיה על כך שיש בו חברות גדולות המשתמשות בשווקי ההון ובמשאבים אחרים על מנת להעשיר את בעליהן והמשקיעים שלהן - ובכך מגדילות את פער השכר ומסיתות כספים מחלקים באוכלוסייה שהם חשובים לתחרותיות הסינית, כמו ייצור של מוצרי עילית.

דבריו הושמעו רק שבועות בודדים אחרי ששי התערב באופן אישי על מנת לעצור את הנפקת חברת הפיננסים אנט גרופ של ג'ק מא, שהייתה אמורה להיות ההנפקה הגדולה ביותר של חברה אי פעם. אחד הנושאים היה הרווחים הגדולים שאנשים מחוברים היו זוכים להם מההנפקה, כך דווח בג'ורנל מוקדם יותר השנה.

עבור הנשיא שי, כך אמרו פקידים סיניים בכירים, המראה של אנשים מתעשרים עשוי לפגוע בעמדת המפלגה למען האנשים מעוטי היכולת שהיא מתיימרת לייצג. בינואר, בפגישה עם פקידים בכירים מרחבי המדינה, הדגיש שי את החשיבות של הפצת העושר באופן יותר שוויוני בקרב 1.4 מיליארד הסינים, מטרה סוציאליסטית של מנהיגי המפלגה בתחילת דרכה. "הגשמת השגשוג לכולם היא לא רק נושא כלכלי אלא גם נושא פוליטי מרכזי הקשור לעקרונות הבסיס של המפלגה", אמר.

ההדגשה הזו משתקפת גם באמונתו של הנשיא שי שסוציאליזם סיני תחת שליטה בלעדית של המדינה יגבר על הקפיטליזם במודל האמריקאי. הנשיא שי אמר שהוא חושב שהמודל הסיני הוכיח שהוא טוב יותר מהמודל המערבי במאבק נגד נגיף הקורונה. "הזמן והמומנטום לצידנו", אמר בפגישה בינואר. בבייג'ינג, ישנם בכירים שמכנים את מאמציו של שי להיכנס בחברת כניסיון ליצור סדר בתוך הכאוס

על מנת להגיע לתוכנית הרצויה, ההנהגה קבעה יעד צמיחה של 6% לשנת 2021, נמוך לעומת השיקום החזק של סין מהמגפה. "אנו צריכים לתפוס את חלון ההזדמנויות עם פחות לחץ לצמיחה", כך נאמר בפוליטביורו של המפלגה באפריל.

המוקד כעת - טיפוח חברות קטנות ובינוניות

הנשיא שי והכפופים לו עדיין מדברים על הצורך לפתח את התחום הפרטי, שאחראי לכ־80% מהמשרות בערים בסין. אבל פקידים בכירים אומרים שכעת המוקד נמצא בטיפוח חברות קטנות ובינוניות, בתחומים הנעים מציוד אנרגיה ועד חיישנים ומעבדים, שלא צפויים להפוך למוקדי כוח אלטרנטיביים. החברות האלה אמורות לפעול למען חדשנות שתגביר את יכולות הייצור הסיניות אבל לאו דווקא את הרווחיות של המדינה.

בבסיס הפעולות של שי נמצאת העדפה אידיאולוגית הנטועה בתיאוריות הפיתוח של מאו, המגדירות קפיטליזם בחסות המדינה כמצב זמני שיכול לעזור לכלכלה הסינית להדביק את הקצב במערב לפני שיוחלף על ידי הסוציאליזם.

כקורא נלהב של מאו, הטיף הנשיא שי לחברי המפלגה שהמודל ההיברידי עבר את תאריך התפוגה שלו. במאמר מ־2018 שנכתוב במגזין 'קיושי', כתב שי את עיקרי אמונתו: "הניסיון של סין מראה שברגע שהמהפך הסוציאליסטי יושלם, והמערכת הסוציאליסטית הבסיסית בבעלות הציבור תוקם כגוף המרכזי... אז הקפיטליזם בחסות המדינה, כשיטה כלכלית לתקופת המעבר, ישלים את משימתו ההיסטורית וייסוג מהבמה העולמית".

במקרים אחרים, הנשיא שי היה בוטה יותר. "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים הוא סוציאליזם, לא אף 'איזם' אחר", אמר למנהיגים בכירים במפלגה בינואר 2013 - אזהרה שמאז השמיע פעמים רבות לחברי מפלגה שונים, כך אומרים בכירים בממשלה.

בזמן ששי נכנס בבעלי ההון, הפופולריות שלו בקרב הבסיס המקורי של המפלגה, המעמד העובד והעניים הכפריים, ככל הנראה נמצאת בעלייה, הודות ליוזמות שלו למלחמה בשחיתות ובעוני.