צוות השרים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית דן היום (א') בתוכנית העבודה שהוצגה על ידי סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ', במסגרתה תתבצע עבודה מתואמת בשיתוף כלל המשרדים והגופים הרלוונטיים, לרבות משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המטה לביטחון לאומי, הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, ורשויות נוספות. ראש הממשלה אישר את התוכנית, וסגלוביץ' יהיה הממונה על התיאום בין הגופים השונים והפרויקטור של יישום התוכנית.
במהלך הדיון הוחלט כי שירות הביטחון הכללי וגם צה"ל ייכנסו למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. לפי ההחלטה, המלחמה בארגוני הפשע במגזר תנוהל כמו במאבקים בארגוני הפשע האחרים - בצוותא עם גורמי אכיפה כלכליים, ובהם רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד.
הישיבה נפתחה בדברי בנט, ואחר כך הציג השר לביטחון הפנים עמר בר-לב את השיטה והתוכנית המוצעים למאבק בתופעה החמורה. המפכ"ל שבתאי הוסיף פרטים מבצעיים, וסגלוביץ דיבר על התיאום בין הרשויות השונות. ראש המל"ל חולתא הציג את בעיית האמל"ח הרב הנמצא בחברה הערבית והציע דרכי פעולה לאיסופו וגם לעצירת שטף כלי הנשק המגיעים ממקומות שונים. בין השאר דובר על הגניבות מצה"ל וגם על ההברחות מיו"ש בעיקר, ולשם כך הוצע כי יוקם חמ"ל משותף של צה"ל, השב"כ והמשטרה בנושא מניעת הברחת נשק בגבולות. בעקבות הפרסום על כך התרעמו בסביבת שר הביטחון ופרסמו הודעה בשם גורם ביטחוני שהם לא שותפו בהחלטה בנושא.
לפי ההודעה, משרד הביטחון לא היה שותף לדיון על הטיפול הממוקד בסוגיית אמצעי הלחימה הבלתי חוקיים בשיתוף צה"ל והשב"כ, ולכן לא ברור מדוע פורסם כי יהיה מעורב בכך. עם זה יש החלטות ממשלה קודמות שלפיהן צה"ל ומשרד הביטחון ישתפו פעולה עם המשטרה במאבק במניעת גניבות הנשק מהבסיסים, ואף הוקצו לשם כך תקנים.
כפי שפורסם בגלובס, ראש השב"כ הנכנס הציג את שינוי הגישה של הארגון ובניגוד לעמדה של קודמו נדב ארגמן המסיים כעת את תפקידו. בדיון נקבע כי אנשי השב"כ יפעילו את הידע והיכולות לגבי החפיפה של ארגוני הפשע עם פלסטינים, פליליים או ארגוני טרור, וכן יפעלו באירועים בישראל שבהם יש חפיפה בין הרקע הפלילי-ללאומני, דוגמת לא מעט אירועים שהיו במהלך מבצע שומר החומות, בעיקר בערים המעורבות ולא רק. השב"כ יופעל גם בנושא ההברחות. הארגון אמור לספק מודיעין, טכנולוגיה ושיטות למאבק הזה.
במשטרה כבר מתכוונים לפעול נגד כמה משפחות פשע
הוחלט כי תועבר להחלטת ממשלה התוכנית המשטרתית הכוללת הוספת תקציבים ותקנים, חיזוק תחנות בחברה הערבית, שימוש במשמר הגבול, וכן צעדים משלימים יינקטו ברשויות האכיפה. במקביל, תהיה הפעלה מוגברת ויחוזק התיאום עם רשויות כלכליות כמו רשות המיסים ועוד.
בר-לב והמפכ"ל הציבו יעדי מיטוט של כמה ממשפחות הפשע הבולטות בשנה הקרובה. יש בין שש ל-10 כאלה ובמשטרה שמו על הכוונת שתיים או שלוש מתוכן, שפגיעתן האלימה והרעה ביותר.
הצלע השלישית תהיה סדרת חוקים ובהם הגבהת סף הענישה המינימלי לעבירות בתחום הנשק, אכיפה כלכלית ועוד - חוקים שיקלו על פעולת המשטרה והפרקליטות.
עוד בהחלטות צוות השרים, קידום מהיר של שורת חוקים שיעניקו אמצעים נוספים לגופי האכיפה השונים, לרבות חוק עונש מינימום להחזקה וסחר בנשק. לגלובס נודע כי טיוטת הצעת חוק להעלאה של ממש ברף ענישה על עבירות הקשורות לנשק חם, מאחזקה ועד שימוש, תובא כבר בשבועיים הקרובים לאישור ועדת השרים לחקיקה.
נקבע כי תחילת היישום תהא מיידית ונציג היועץ המשפטי לממשלה אמר בדיון כי אין צורך בשינוי חוק השב"כ כדי להפעילו במסגרת המאבק הזה. "שירות הביטחון הכללי יפעל בהתאם לצורך ובמסגרת החוק הקיים, שמאפשר את הפעלת הסמכויות הנדרשות על ידו." נאמר בדיון.
בנט: הבעיה הגיעה לממדים מפלצתיים
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בפתח הדיון כי מצב האלימות בחברה הערבית הגיע לקו האדום. הבעיה הודחקה והוזנחה במשך שנים עד שהגיעה לממדים מפלצתיים, כפי שראינו בשנה האחרונה. בנט קרא לראשי הציבור הערבי להיות מעורבים והתייחס גם לתקיפת השוטרים בכפר קאסם ביום שישי: חשוב לומר, גם לאור תקיפת השוטרים בכפר קאסם בסוף השבוע, אני מצפה שהציבור הערבי - נבחרי הציבור, אנשי הציבור הערבי, אנשי תקשורת מהחברה הערבית ואחרים - יעמדו מאחורי השוטרים וכוחות הביטחון. וכן, הציבור הערבי כולו צריך לעמוד מאחורי המדינה.
המדינה מתגייסת עכשיו כדי להגן על האזרחים הערבים ממכת הפשע, מהנשק הבלתי חוקי, מהרצח ומהפרוטקשן. זה יצריך הרבה זמן, מאמץ ומשאבים. ובזמן שהמדינה מתגייסת, הציבור הערבי חייב להבין שכוחות הביטחון הם לא האויב, הם הפתרון. לא להאשים את המדינה, אלא ללכת איתה יד ביד. אני מצפה מהחברה הערבית לשיתוף-פעולה מלא במלחמה נגד הפשע והאלימות בחברה הערבית.
ח״כ סמי אבו שחאדה מסיעת בלד ברשימה המשותפת, לא ממש התחבר להחלטה ולדברי בנט. לדבריו, "המנטליות המיליטריסטית שהובילה את הממשלה היום בהכנסת הצבא והשב״כ לטיפול בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, מוכיחה את מה שאמרנו תמיד: מדינת ישראל מתייחסת לאזרחים הערבים כאל-סכנה ביטחונית ולא כאזרחים. זה הוא ניצול ציני ומלא רוע לאסון שהובילה אליו המשטרה. הפתרון מתחיל בבדק בית".
חבר הכנסת צבי האוזר איש הקואליציה הוסיף יוזמה משלו: במדינה מתוקנת לא מרימים יד על שוטרים. פעם זה היה טאבו,ה יום כבר לא. צריך לחזור למצב שבו עבריינים מפחדים משוטרים ולא להיפך. אניח בפני הכנסת הצעה להגדלת העונשים על תקיפת שוטרים לרבות עונשי המינימום הקיימים. זה צריך להיות צעד ראשון ולא אחרון בהחזרת ההרתעה למשטרה, שהתפוגגה בשנים האחרונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.