בפרשה הראשונה של התורה, בראשית, אנו כבר מוצאים דוגמה של "פייק ניוז". אכן, בטקסט כתוב שהאל אמר: מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת". ומה אמרה חוה לנחש? "אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, פֶּן תְּמֻתוּן". חווה לא דייקה והגזימה. "כלל הגוזמא" של חווה הוא שאיפשר את הפייק ניוז של הנחש - שאם לא קרה כלום כאשר נגעה, אז לא יקרה כלום כאשר תאכל.
זה מה שקורה בקשר לקורונה. אלו הטוענים שמחוסנים לא נדבקים, לא מדביקים ולא חולים, מתנהלים כמו חווה: הם מגזימים, הם לא מדייקים. וזה מאפשר לרופאים ומדענים, בסגנון הנחש לשקר ולטעון: ראיתם, ישנם מחוסנים שנדבקו, שחלו ואפילו מתו, אז "מחוסנים ולא מחוסנים נדבקים וחולים באותו אופן". זה פייק ניוז. זה שקר.
אין מה לנסות לשכנע את התומכים בפייק ניוז להתחסן, אבל צריך לשכנע את הציבור, ולהנגיש את הנתונים האמיתיים. ומהם?
ההסתברות של סרבני מחוסנים לחלות היא 40 פעם יותר
האמת היא שאין 100% הצלחה לחיסונים. אפילו אלו שהתחסנו, יש להם סיכון של הדבקה, ואפילו מחלה. בנוסף, ישנם גם תופעות לוואי קטנות. אז ישאל האזרח, למה להתחסן?
כי ההסתברות שונה לחלוטין בין הקבוצות. ההסתברות של מחוסנים להיות חולים היא 0.14%, כאשר ההסתברות של לא מחוסנים להיות חולים היא 5.4%, זאת אומרת 40 פעם יותר. בנוסף, בימים אלו, כמעט כל החולים המחוברים לאקמו (עם הסתברות למות של 60%, ומחיר לחברה של מאות אלפי שקלים), הם חולים שלא התחסנו.
לכן, הנתון שכל אזרח צריך לזכור הוא שההסתברות של סרבני מחוסנים לחלות היא 40 פעם יותר. בנוסף, סרבני החיסונים מגדילים גם את מקדם ההדבקה (מהירות התפשטות המחלה), וגם מספר החולים הקשים. על כן, הם גורמים לעומס על המערכת, וגם הוצאות ציבוריות גדולות. אלו השפעות חיצוניות שליליות על החברה.
אז מה על הממשלה לעשות? האם בתי חולים חייבים או יכולים להפלות בין מחוסנים ולא מחוסנים?
בתי חולים בישראל נותנים טיפול לכל אדם חולה. אך כאשר ישנו לחץ על המערכת, הרופאים חייבים להחליט מי יקבל טיפול מידי. בכל העולם התקבל התנהלות של triage (לסווג) לפי הסתברות של הצלחת הפעולה הרפואית ותועלתה. בטעות, בישראל תירגמו את המונח triage למונח "תיעדוף", כאילו שמכניסים ערכים אתיים להחלטה של רופא. שוב, פייק ניוז.
האם יש יותר שוויוני, צודק, והוגן, מ"צדיק וטוב לו, רשע ורע לו"?
ה-triage מבוסס על חיפוש יעילות אופטימלית של המערכת. לכן, אם יגיעו למסקנה שחולה בן 70 שהתחסן, סיכוייו לשרוד גדולים יותר מחולה בן 40 שלא התחסן, אזי על הרופאים להעביר דווקא את מכונת האקמו למחוסן, וההפך אם ההנחה אינה נכונה.
אכן, ההחלטות המתקבלות בבתי חולים אינן פשוטות ואנו גאים שבתי חולים בישראל מתנהלים באופן כה יעיל. אז אולי כדאי שגם מערכות הכלכליות יתנהלו כך? הייתכן שאזרחים יקבלו כספים מהביטוח לאומי, ובאותו זמן יגרמו לנזקים כלכליים של מיליוני שקלים למדינה, גם בהוצאות על טיפולים וגם בהשפעות החיצוניות השליליות? נכון, גם מחוסן יכול להדביק, אבל 40 פעם פחות.
אם כן, בשם השאיפה ליעילות ולהגינות יש צורך שסרבני חיסונים ישלמו דמי ביטוח בריאות יותר גבוהים. בנוסף, אלו שכמעט ואינם משלמים דמי ביטוח בריאות, לא יקבלו את התמיכה מהביטוח הלאומי עד שיתחסנו (ברור שתהיה ועדת חריגות), והכספים שנחסכו יועברו לבתי חולים.
האם יש יותר שוויוני, צודק, והוגן, מ"צדיק וטוב לו, רשע ורע לו"? מי שמתחשב בטובת הכלל, יתוגמל. מי שגורם במודע להוצאות גדולות על החברה ולנזקים כלכליים, לא יקבל תמיכה כלכלית. זהו כלל כלכלי אוניברסאלי שהוא גם מוסרי ואתי. לכו להתחסן.
הכותבת היא פרופסור לכלכלה ומנהלת מרכז אהרון מאיר למדיניות כלכלית, אוניברסיטת בר-אילן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.