חברת האסתטיקה הרפואית קנדלה (לשעבר סינרון-קנדלה) פרסמה טיוטת תשקיף להנפקתה בנאסד"ק. החברה המועמדת להנפקה נוצרה ממיזוג בין סינרון הישראלית ובין קנדלה האמריקאית, שאותה רכשה סינרון ב-2009 ב-65 מיליון דולר בעסקת מניות. ב-2017 רכשה קרן הפרייבט אקוויטי אייפקס את החברה הממוזגת ב-397 מיליון דולר, ומחקה אותה מן המסחר בנאסד"ק. כעת היא מנפיקה אותה שוב.
שווי החברה לצורך ההנפקה לא פורסם, אך סביר להניח כי מדובר בשווי גבוה יותר מזה שבו נרכשה. בין בנקי ההשקעות שיובילו את ההנפקה נמנים בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס, ברקליס, סטיפל, אופנהיימר, קנקורד ואחרים.
מוצר של קנדלה / צילום: אתר החברה
סינרון, המעסיקה כיום 400 עובדים ברחבי העולם, העסיקה בעבר מאות עובדים בישראל, בעיקר במרכז הפיתוח והייצור שלה ביקנעם. בשנים האחרונות היא צמצמה משמעותית את פעילותה בישראל. עם זאת, מוצרי החברה עדיין כוללים גם את אלה שפותחו במקור בישראל.
סינרון הוקמה בשנת 2000 על ידי ד"ר שמעון אקהויז, והייתה אחת מחלוצות האסתטיקה הרפואית ואחת החברות שביצרו את המעמד של ישראל כמובילת התחום בעולם. אקהויז הקים גם את לומניס, לשעבר ESC, אך עזב אותה לאחר השתלטות עוינת. שתי החברות, וגם חברות ישראליות נוספות בתחום, כמו אלמה לייזרס, התחרו זו בזו בשוק העולמי, ועברו עליות ומורדות עם השוק.
המסלול הדומה שעברה לומניס
סינרון הונפקה ב-2004, והגיעה בשיא לשווי של מיליארד דולר. ואולם, במשבר 2008 בשוק האמריקאי היא התרסקה. החברה התבססה על השוק האמריקאי והמשבר הוביל לצמצום ההוצאה על רפואה אסתטית ולקריסת מודל המימון של סינרון לרופאים שעבדו עם המוצרים שלה.
הרכישה של קנדלה הביאה לסינרון מוצרים ולקוחות חדשים וסילקה מתחרה מן השוק, ובעקבות זאת צמחו הכנסותיה, אך היא התקשתה לחזור לרווחיות ולשווי השוק שבו נסחרה בעבר. המכירה לאייפקס בוצעה בפרמיה של 27% על מחיר השוק, שנחשבת פרמיה נמוכה.
תהליכים דומים קרו לחברות האחרות בתחום. לומניס המריאה בתחילת שנות ה-2000, קרסה תוך שנים ספורות, נקנתה מהבורסה על ידי האחים עופר וקרן ויולה, שוקמה על ידיהם כחברה פרטית, והונפקה מחדש בבורסה ב-2014.
היא לא בילתה שם זמן רב, אלא נרכשה על ידי הקרן הפרטית XIO ב-510 מיליון דולר ב-2015, ומאז נמכרה שוב, לקרן בארינג אסיה, תמורת כ-1 מיליארד דולר ב-2020. לאחרונה השלימה לומניס מכירה של אחת החטיבות שלה (הכירורגית) לידי בוסטון סיינטיפיק ב-1.1 מיליארד דולר.
ומה קרה לקנדלה בתקופה שבה הייתה פרטית? על פי טיוטת התשקיף, החברה צומחת. היא רשמה הכנסות של 209 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021, עלייה של 50% כמעט לעומת המחצית המקבילה, שהושפעה מאוד ממגפת הקורונה. החברה הרוויחה 15 מיליון דולר, לעומת הפסד של 35 מיליון דולר בתקופה המקבילה. 35 מיליון דולר היה גם ההפסד שנרשם ב-2019 כולה.
השינויים בחברה הובילו לרווחיות במחצית
תחום האסתטיקה הרפואית היה ידוע בעבר ברווחיות הגולמית הגבוהה שלו. על פי טיוטת התשקיף, במחצית הראשונה של 2021 עמדה הרווחיות הגולמית של קנדלה על כ-52%. הרווח התפעולי עמד על 27 מיליון דולר, לאחר שבתקופת סגרי הקורונה של 2020 רשמה החברה הפסד תפעולי של 23.8 מיליון דולר.
קנדלה מאמינה כי תוכל לשפר את הרווחיות ואת שיעורי הצמיחה, כפי שהיא מסבירה בתשקיף. "שיפרנו את מבנה ההנהלה שלנו על ידי אינטגרציה מלאה של ההנהלה של שתי החברות, אינטגרציה של מערך המו"פ והעברת המטה שלנו מישראל לארה"ב.
"השקענו בשיפור היצע המוצרים ותשתית המכירות שלנו, וכן השקענו 100 מיליון דולר בשיפור כל תחום בתפעול שלנו (ייצור, שרשרת אספקה, IT, מערכות בקרת איכות, שירות לקוחות ועוד)". במסגרת השדרוג הושמט כאמור השם סינרון, כדי להתרכז במותג קנדלה. השינויים כבר הובילו את החברה לרווחיות במחצית הראשונה, כאמור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.