"אני רוצה להיות המובילאיי של שוק הרחפנים. אמנון שעשוע הוא המודל שלי"

עולם התעופה הזעירה הוא חלק בלתי נפרד מחייו של עידן שמעון, מייסד משותף ומנכ"ל Wonder Robotics. כילד התמחה בהטסת טיסנים, ואף היה אלוף ישראל ("הייתי מאוד מושקע בזה"), ובצבא הפך למפעיל מזל"טים. אחרי השחרור הצטרף לגרעין שייסד את אירונאוטיקס, היום אחת החברות הביטחוניות הגדולות בארץ, ואז סטארט-אפ קטן בתחילת דרכו. "היינו 5 אנשים, כולנו עשינו הכול - גם להתעסק עם ברגים, וגם לדבר עם לקוחות.

"זו חברה מעניינת שעברה גלגולים מטורפים בשנים שהיא קיימת, כל שנה-שנתיים עברנו מטמורפוזה, זה היה כמו לעבוד בחמש חברות שונות. הייתי שם 12 שנה, הגעתי לתפקיד סמנכ"ל השיווק, חוויתי את הטוב והרע בכל אחד מהשלבים, למדתי המון, אבל הגעתי לתחושת מיצוי ורציתי משהו משלי, שיעזור לי למצות את עצמי יותר עסקית וכלכלית".

ב-2011 הוא הקים עם שותף חברה ששיווקה וניהלה פרויקטים בתחומים של מודיעין, עיר בטוחה ועיר חכמה. "הכרתי את השוק הישראלי, וגם כמה לקוחות גדולים בעולם, והצלחתי למנף את זה ולגלגל את זה לתוך פרויקטים שניהלנו בחו"ל עבור חברות ישראליות", הוא מסביר. אבל גם זה עדיין לא היה מה שחיפש, כי בער בו הרצון "לייצר משהו שלי שיש בו צורך".

הפתרון הגיע דווקא מאחד הלקוחות. "עבדנו על פרויקט שבו צריך לשים משקל על רחפנים, והלקוח שאל אותי למה אנחנו לא מאפשרים לרחפן לנחות, לכבות מנועים, לבצע את משימתו ולאחר מכן לחזור. התשובה היא שרחפן הוא כלי מאוד לא יעיל, ומאוד מוגבל בזמן שהייה.

"הוא גם לא יכול לנחות במקום שאינו מסומן מראש באופן אוטונומי, בטח ובטח אם הוא לא יכול לשדר אחורה למפעיל שמנחית אותו דרך מצלמה. וככה התחלנו לחפש פתרון אוטונומי, גם בתחום הביטחוני וגם בתחום האזרחי. החלטתי להשקיע בזה את כספי ואת מרצי, ומצאתי שותף, אמנון דמרי שבא מעולם הרובוטיקה. הוא הצד הטכנולוגי, ואני הצד העסקי".

החברה החדשה הוקמה ב-2019. החברה הקודמת המשיכה להתקיים, אולם הפעילות בה ירדה בעקבות הקורונה. "הבנתי היכן נמצא הפוטנציאל, ונכנסתי לזה אול אין", מספר שמעון. Wonder Robotics מפתחת מערכות לאוטונומיה של רחפנים על בסיס טכנולוגיה של ראייה ממוחשבת. "הייחוד הוא שהיא משלבת פתרונות כאלה גם בדו ממד וגם בתלת ממד, מתוך הבנה שזה הגורם שיאפשר לשוק הרחפנים לפרוץ", הוא מסביר.

למה, בעצם, הוא לא פרץ עד היום?
"זה קשור לשני גורמים. הראשון הוא רגולציה - הרגולטור מאוד חשדן, ולפני שזה מעופף מעל הראש של כולם הוא רוצה לוודא שזה בטוח ולא יפגע בשום דבר. השני הוא כסף. אם יש בן אדם בלופ, זו בעיה, גם כספית. אי אפשר שיהיה מפעיל אחד על רחפן אחד, כי זה לא כלכלי. צריך שאחד יפקח על 50 רחפנים, שיהיו לגמרי אוטונומיים, והוא רק ישלח אותם למשימות. חייבים לנתק את הקשר בין האדם למכונה כדי שזה יהיה כלכלי ויפרוץ. אוטונומיה אמיתית היא המפתח.

"בישראל יש היום את פרויקט נעמה שמתקיים באזור חדרה, ומבצעים בו ניסויים של משלוחים עם רחפנים. בתל אביב יש ניסוי בין רידינג לנמל יפו, אבל זה עדיין לא טס מעל אוכלוסייה".

באיזה שלב נמצא הפיתוח שלכם?
"רחפן הוא כמו רובוט תלת ממדי - יש עולם ורטיקלי ועולם הוריזנטלי. בצד הוורטיקלי יש לנו מערכת עובדת מוכחת, ואנחנו בשלב המסחור - המטרה היא לצאת לעולם, כדי לתת פתרון לחברות בצד האזרחי. במקביל אנחנו עובדים על הצד ההוריזנטלי - מתחילים תהליכי פיתוח".

עד כה גייס שמעון מחברים ומשפחה מיליון דולר. החברה נמצאת בתהליכי גיוס סיד, והיא מעסיקה 5 עובדים במשרה מלאה ושניים במשרה חלקית. וכאן אנחנו מגיעים לנקודת הקושי הגדולה ביותר של שמעון כיזם: "לחברות בשלב הארלי סטייג' קשה לגייס עובדים. התחרות על כל מהנדס היא אדירה, אני חי את זה כל יום כי אני בסוף שרשרת המזון. אני צריך להתחרות עם אנבידיה, גוגל וים של יוניקורנים, שמאחוריהם יש עוד חברות יותר קטנות, ורק אז מגיעה השכבה של חברות מהסוג שלי.

"אני יודע להבטיח פוזיציה, עניין, ניהול ומעורבות יותר מאשר בחברה גדולה, אבל אני לא יכול לפתות עם משכורת עתק לאנשים שאפילו אין להם תואר. קשה לי להתחרות בתנאים המופלגים, כמו קייטנות לילדים באוגוסט ותלושים למסעדות".

מה הפתרון למצב הזה?
"אחת הדרכים היא להתרחק מהמרכז. המשרדים שלנו בבת שלמה, ויש לנו שני מתכנתים מהצפון. מצד שני, גם היתרון הזה נשחק, כי החברות הגדולות מאפשרות היום לעובדים מהפריפריה לעבוד מהבית הרבה יותר מבעבר".

מה הטעות הגדולה שעשית?
"אפשרנו לכולם עבודה מהבית, ועכשיו אני בתהליך של להחזיר את כולם למשרד. בסטארט-אפ, התקשורת הפנים ארגונית, הדינמיקה, סיעור המוחות והביחד זו מסגרת נורא חשובה. זו הייתה טעות לוותר על זה בחצי שנה האחרונה.

"החלטנו להחזיר את האנשים להיפגש כמה פעמים בשבוע, והמטרה היא להגיע לשלושה ימים במשרד ויומיים לעבוד מהבית. נורא קל להתפתות לוותר על זה, כי זה חיסכון בהוצאות, אבל דווקא המסגרת של שעות והתקשורת בין האנשים חשובות לא פחות מאשר בחברה גדולה".

מי מהווה עבורך מנטור או מודל השראה?
"דודי רוקח, שהוא אלוף משנה במילואים, הוא מנטור. נפגשנו באירונאוטיקס, יש לו ראייה טכנולוגית ועסקית, והיום הוא בוועדת הייעוץ שלנו. אני לומד ממנו המון. למשל, כשאתה בונה חברה יש מאחוריה סיפור, שאתה מוכר אחר כך למשקיעים וללקוחות. כשהתחלתי חשבתי שהמיקוד יהיה בעולמות הבטיחות ונחיתת חירום ושזה הסיפור, ודודי עזר לי להבין שהמיקוד הוא הרבה יותר רחב ונוגע לכל העולם של אוטונומיה, זיהוי מכשולים והנחת מטענים. הוא פתח לי את העיניים לכך שלמה שאנחנו עושים יש שימושיות מאוד רחבה. הוא גם עזר לי באסטרטגיה של החברה.

"המודל שלי הוא פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי. זו חברה שעברה דרך חתחתים עד שהיא גדלה, והסיפור שלה השתנה הרבה פעמים. אני לומד מהדרך שהוא עשה, עסקית וטכנולוגית. אני מאוד רוצה להיות המובילאיי של שוק הרחפנים".

איפה תרצה להיות עוד 3 שנים מהיום?
"צפיתי בסרט על מקדונלדס שמאוד השפיע עליי. רואים בו איך הרשת התפתחה, ומתברר שאת רוב כספה היא עושה מנדל"ן, ולא ממזון. הם קונים את המקומות שבהם נמצאים הסניפים, ומשכירים לזכיינים. גם אני רוצה לעשות את ההמבורגר הכי טוב, כלומר את המערכות האוטונומיות הכי טובות, ואז בהמשך הדרך להיות חברת שירותי הרחפנים הכי טובה בעולם.

"ברגע שתהיה לי הטכנולוגיה, תוך שנתיים-שלוש ייפתחו לי המון אפשרויות לקחת את החברה קדימה. גם כאן אני לומד ממובילאיי. אגב, בארה"ב תחום הרחפנים כבר מתחיל את הפריצה, מה שאומר שאנחנו לפני שלוש-ארבע שנים קריטיות, ולכן אנחנו במרוץ טכנולוגיות".

השאיפה היא להיות יוניקורן?
"בוודאי. כשנהיה הכי טובים בעולם באוטונומיה של רחפנים, נצטרך הון לא מבוטל בשביל הקפיצה הבאה בשוק האירופי והאמריקני, אז נהיה חייבים לצאת להנפקה ולגייס הון משמעותי. נהיה חברה עם ואליו אמיתי".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il