לאחר סבב ראיונות שלא כלל הרבה מועמדים, הוועדה לאיתור מועמדים בקרב נציגי הציבור בוועדה המוניטרית של בנק ישראל הגישה לממשלה לאישור את מועמדותה של פרופ' נעמי פלדמן כחברה בוועדה המוניטרית של בנק ישראל. פלדמן תחליף את פרופ' ראובן גרונאו, המכהן כחבר הוועדה מאוקטובר 2011 ופורש לאחר שתי קדנציות.
פלדמן, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, עלתה לישראל מארה"ב לאחר סיום לימודי הכלכלה, ובעבר עבדה ככלכלנית בכירה בבנק המרכזי של ארה"ב (הפד), וחברה בצוות היועצים המיוחד לנשיא טראמפ. היא ייעצה בעת משבר הקורונה למשרד ראש הממשלה.
הוועדה שבראשות יהושוע למברגר, שמונה על ידי היועמ"ש, הגישה בנוסף לאישור מחדש את חברותם של שני נציגי הציבור האחרים בוועדה פרופ' הרקוביץ ופרופ' חזן שממשיכים לקדנציה נוספת. "אמנם שלושתם הם פרופסורים לכלכלה, אולם גישתם והכשרתם מגוונת וכל אחד מביא עימו השקפת עולם עצמאית וייחודית", כך לפי ועדת האיתור.
נעמי פלדמן / איור: גיל ג'יבלי
עד כמה הדעות מגוונות? בזמן שבבנק ישראל לא אהבו את המענק החד פעמי לכל אזרח, פלדמן היתה בין הכלכלנים המועטים שתמכו בתוכנית "מענק לכל אזרח" של נתניהו אך התנגדה בהמשך למדיניות בקריאה לרכז את המאמצים למציאת פתרון ליום שאחרי. במחקר שערכה יחד עם פרופ' אורי חפץ מהאוניברסיטה העברית, נמצא כי המענק שנועד "להניע את הכלכלה" זכה ל"הצלחה צנועה, לכל הפחות", שכן אזרחי ישראל הוציאו כמחצית מהמענק לצריכה פרטית.
פלדמן מחזיקה בדעה חד-משמעית כי חובה לבטל ומיד את הפטור ממס על הכנסות משכירות. בשבוע שעבר אמרה פלדמן לגלובס כי "מדובר בפטור שמעודד העלמות מס ונותן לבעלי דירות הזדמנות לקבל כספים בשחור או באפור. "בשיחות עם גורמים בממשלה אמרתי שאם רוצים להשאיר את הפטור ממס מטעמים פוליטיים או אחרים, עדיין חובה לחייב את משכירי הדירות בדיווח למדינה על עצם ההשכרה, גם אם המס הוא אפס. כל מצב אחר מעניק הזדמנות לא לשלם מסים בלי סיכון להיתפס כמעט. הפטור הזה ניתן בדרך כלל לאוכלוסיות החזקות יותר במדינה - בעלי דירות, משקיעים, ולא למי שבאמת צריך אותו".
הממשלה תאלץ לאשר את מינויה של פלדמן שנמצאה מתאימה על ידי ועדת האיתור, על מנת למנוע השבתת הוועדה המוניטרית כי בתחילת אוקטובר הסתיימה כהונתם של שלושת נציגי הציבור. על הוועדה המוניטרית לקבוע את גובה הריבית במשק ביום חמישי הקרוב, ופלדמן לא צפויה להשתתף בישיבה שלפני הריבית, ומינויה ייכנס לתוקף החל מה-9 לאוקטובר.
רשימת המועמדים - מצומצמת
תנאי הסף לנציג הציבור בוועדה המוניטרית הם תואר שלישי בכלכלה או מנהל עסקים וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום המוניטרי, הפיננסי או המקרו כלכלי. לחלופין, מועמד בעל תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים יכול גם הוא להגיש מועמדות בתנאי שיש לו ניסיון דומה של שמונה שנים. ועדת האיתור מצאה כי לא היו הרבה מועמדים פוטנציאליים לתפקיד.
אולי האינטנסיביות שנושא בחובו התפקיד אחראי למספר הדל של המועמדים. הוועדה מתכנסת לפחות שמונה פעמים בשנה לפי חוק אבל בפועל היא מתכנסת הרבה יותר. החברות בוועדה מצריכה ישיבות שבועיות והגמול לחבר הוועדה, לפי החלטת ממשלה, הוא 29,597 שקל לחודש. מעבר לכך, המועמדים החתומים על הסכמי ניגוד עניינים מנועים לעסוק בעבודה נוספת במקביל - מה שעשוי להרחיק חלק מהמועמדים שיכולים לקבל יותר בשוק הפרטי.
אחרי משבר הסאבפריים עלה הצורך בקרב הבנקים המרכזיים להכניס למעגל קבלת ההחלטות מגוון דעות, לא רק מהאקדמיה אלא גם משוק ההון. הנגיד לשעבר סטנלי פישר יזם ב־2010 את הקמת הוועדה במסגרת חוק בנק ישראל, ולפיו חייבים להיות בוועדה שישה חברים: שלושה מבנק ישראל - הנגיד, המשנה לנגיד וחבר הנהלת הבנק שיבחר הנגיד - ועוד שלושה נציגי ציבור כפי שבחרה ועדת איתור. החלטות הוועדה מתקבלות ברוב קולות ובמקרה שבו אין הכרעה, לנגיד בנק ישראל, המשמש כיו"ר הוועדה, יש קול נוסף ולכן משקל מכריע בהחלטות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.