כל תופעה פיננסית בעייתית שלא מטופלת על ידי הרגולטור הולכת ומקצינה, וכך גם תופעת משיכות הכספים ללא צורך בהתפטרות, שהחלה בשני גופים שמציעים את השירות הבעייתי, ותפחה לעשרות גופים מפרסמים ורמת הבוטות רק הולכת ועולה בפרסומים.
ציורים של כספומטים, שקים של כסף, ואמירות כמו "אל תהיו שאננים לכסף שיושב בקרן הפנסיה שלכם" (כך במקור) או "בשביל מה לחכות לפנסיה, זה הזמן לקבל את מה שמגיע לכם, כסף שיכול לסדר אתכם בתקופה הזאת", וכמובן לא מצוין הברור מכל - זה הכסף שאמור לפרנס אתכם בעת זקנה. עוד דברים שכדאי לדעת ולא מצוינים בפרסומים, הם שמשיכת הכספים עשויה לפגוע בכיסוי הביטוחי בקרן, שאתם תשלמו ככל הנראה מס של 35%, ושתיגבה מכם עמלה גבוהה על השירות של 8%-15% מהסכום שיכנס לבנק + 500 שקל דמי פתיחת תיק.
פעילות משיכת הכספים נעשית בצורה זו בשל מגבלה בתקנון האחיד של קרנות הפנסיה החדשות, שלא מאפשרת משיכה ישירה מקרן הפנסיה כאשר העמית עדיין עובד, ולכן עוקפים את המגבלה על ידי ניוד הכספים לקופת גמל ומשיכה משם. בשביל לעקוף את המגבלה, העמית נפרד מעוד 8%-15% מכספו, במקום להגיש בקשה ישירה למשיכה מהקרן.
הממונה מתקשה באכיפת הוראות שהוא עצמו הוציא
סוכני ביטוח רבים מתנגדים לתופעה ואף פועלים אקטיבית לגילוי משמעות המשיכה בעת הפרסומים ברשת, וראש לשכת סוכני ביטוח דאג להתנער ממנה. עם זאת, גם הסוכנים אומרים באופן מפורש שעד שלא ישתנו תקנות המשיכה על ידי הרגולטור, למאבק אפקטיביות מוגבלת.
על הבעייתיות במשיכות עמדנו בכתבות קודמות, וכעת מעניין להאיר זווית נוספת: מהן החובות הרגולטוריות שחלות על הגופים השונים שצומחים ומעניקים שירותים פיננסיים, ומדוע הממונה על שוק ההון, משה ברקת, מתקשה באכיפה של הוראות שהוא עצמו הוציא.
למעשה, פעילות משיכת הכספים מנוגדת למספר הוראות שחלות על פעילות בעלי רישיון לשיווק וייעוץ פנסיוני - בכלל זה התאמת המוצר שהוא מציע לצרכים, הנמקה של כל ההשלכות, פעילות לטובת הלקוח, שאלות לגבי שכר הטרחה, ושאלות לגבי הפרסום, שמתגאה בשיתוף של חברות הביטוח.
חלק ממציעי השירות הם סוכנויות ביטוח, שנמצאות תחת פיקוח של ברקת, אך הבעיה היא שחלק גדול מהמציעים הם משרדים לתכנון פיננסי שלא פועלים תחת רשיון של סוכנות ביטוח, וכאשר שואלים ברשות שוק ההון "מה דין הגופים הללו", התשובה היא שיש לפנות למשטרה.
הרגולציה צריכה להשתנות יחד עם העולם
העולם הפיננסי משתנה במהרה - וגופים חדשים צומחים כל הזמן. לצד פעילויות שניתנות על ידי בעלי רישיונות שונים הכפופים לפיקוח (רישיון שיווק פנסיוני, רישיון ייעוץ השקעות ועוד), קמים מקצועות פיננסיים שונים שלא נתונים לפיקוח, בהם המתכננים הפיננסיים, יועצים פיננסיים, יועצי מימון, וגם יועצים לכלכלת המשפחה, יועצי משכנתאות וכו'. בחלק מהעיסוקים קמו איגודים מקצועיים שמנסים ליצור סטנדרט למקצוע, ובחלק אף זה לא קיים.
שאלת מבנה הפיקוח הפיננסי נמצאת בימים אלו בדיון נרחב במשרד האוצר, ולא בפעם הראשונה. מבנה הפיקוח הוא משהו שעולה לדיון פעם בכמה שנים. לרוב הדיון מתרכז בשאלה האם צריך להפריד את הפיקוח על היציבות מהפיקוח על הפן הצרכני הפיננסי. כעת, כאשר העולם הפיננסי מתקדם בצעדי ענק, כדאי לשים לב גם שיותר ויותר פעילויות פיננסיות נעשות במסגרות שהן כלל לא מפוקחת, תחת שום מודל, ולתת גם לכך מענה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.