אלו החברות שלא נפגעו מהקריסה של וואטסאפ

נראה שהפגיעה של קריסת וואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם לא השפיעה על התקשורת הפנים-ארגונית של חברות. חברת קונקטים (Connecteam), שפיתחה פלטפורמה לפיתוח אפליקציות פנים-ארגוניות לניהול עובדים והתקשורת עימם, משתמשת באפליקציה שלה עצמה, ולכן לא הרגישה שינוי משמעותי בעקבות התקלה.

חברת דודא שפיתחה פלטפורמה לבניית אתרים לסוכנויות דיגיטל ופלטפורמות SaaS, משתמשים בפלטפורמת סלאק. ולכן התקלה לא השפיעה עליהם. כך גם חברת commit, המציעה שירותי פיתוח מקצה לקצה ללקוחות שרוצים לבנות את המוצר הבא שלהם ע״י תוכנות ופלטפורמות IoT.

חברות רבות משתמשות בוואטסאפ לתקשורת עם לקוחות, אבל לא באופן בלעדי. חברת הפינטק הישראלית פלוס500 מפעילה שירות לקוחות בוואטסאפ, ולדברי המנכ"ל דוד צרויה, מרבית הפניות של הלקוחות מגיעות אליה בערוץ זה. "וואטסאפ זה אחד מערוצי שירות הלקוחות הפופולריים שלנו. אנחנו עושים וואטסאפ ללקוחות ב-16 שפות, ולקוחות לא צריכים לגשת לאתר אלא פותחים את ההתכתבות האחרונה איתנו וכותבים הודעה. בזמן התקלה אלה היו שעות שיא בפניות, אבל אפשר לפנות ללייב צ'ט או למייל ובאופן טבעי כל הפניות התנקזו לשם, וזה עבד מצוין".

בחברת BLEND, ספקית של פתרונות לוקליזציה מבוססי טכנולוגיה לחברות וארגונים בצמיחה, מספרים כי התקלה לא השפיעה על צורת העבודה שלהם, אף על פי שיש להם קבוצות וואטסאפ להנהלה. עובדי החברה משתמשים בפלטפורמת Teams לעבודה פנים-ארגונית, אשר המשיכה לעבוד כרגיל ולא פגעה בהתנהלות השוטפת.

לדברי הילה שיטרית נסים, סמנכ"ל שיווק של BLEND, "בקבוצות של ההנהלה, במקום בוואטסאפ תקשרנו ב-teams. וואטסאפ הוא לא כלי מאוד נוח שרוצים לדבר בענייני עבודה וכשרוצים לשעות דיונים סביב פרויקטים, בפלטפורמות כמו טימס או סלאק יש הרבה יותר אפשרויות. אין תיקיות וקשה לחזור לדיונים כשכבר היית בהם, צריך עשרות קבוצות וזה לא נוח. אנחנו 150 עובדים בחברה עם צוותים בכל העולם ובהיקפים כאלה זה לא נוח. וואטסאפ גם לא פופולרי באותה מידה בכל מקום.

"כמו כל בנאדם בעולם חווינו מצוקה בפן האישי כי גם הפייסבוק קרס. אנחנו מפרסמים בפייסבוק ואנחנו תלויים בפלטפורמה להביא לקוחות חדשים אבל לא ברמה שזה השפיע על החברה שלנו. אני אישית נהניתי לפנות לטוויטר".

"וואטסאפ לא מתאים לתקשורת ארגונית"

בחברת פרוטאנטקס (ProteanTecs), המספקת deep data המבוסס על טכנולוגיית טלמטריה-בתוך-שבב (UCT), כל קשרי העבודה וההתנהלות בין סניפיה הגלובליים בארץ, ארה״ב, גרמניה, טייוואן והודו, עוברים דרך ה-teams. ולכן כשהוואטסאפ קרס הם לא חוו שינוי משמעותי בתצורת העבודה.

לדברי תמר ניישלוס, סמנכ"לית שיווק בחברת פרוטאנטקס, "וואטסאפ לא מתאים לתקשורת ארגונית. בתחילת הקורונה הטמענו את טימס וזה תפס מאוד חזק גם לשיחות וגם לצ'טים, זו התקשורת העיקרית. יש לנו סניפים בארץ ובעולם וזה באמת מאפשר לנו לתקשר עם כולם בצורה נוחה. אנחנו משתמשים גם בזום וגם בוובקס, במספר ערוצי תקשורת, בעיקר עם הלקוחות. הכול הפך להיות שיחות בווידאו ואלה פלטפורמות שמאפשרות את זה בצורה יעילה. אנחנו מעדיפים להשאיר את המקביליות בערוצי התקשורת כדי להשאיר הכול בטוח אם יש בעיות. אנחנו מתעסקים באבטחת זמינות המידע וזיהוי תקלות מראש ומודעים לדברים שעלולים להשתבש".

דותן נחום, מנכ"ל חברת הסייבר הישראלית ספקטרל (Spectral), שמתמקדת באיתור טעויות אבטחה בסביבת הפיתוח ומניעתן, משתמשת בדיסקורד, שהיא רשת חברתית לגיימרים, שבחברה הפכו אותה לתחליף למפגש במשרד. "זה הפך לכלי יומיומי זו הפלטפורמה שאנחנו משתמשים בה כדי להרגיש ביחד רוב העבודה של הפיתוח. ללקוחות אנחנו משתמשים בסלאק כי זה מאוד מקובל".