יותר הזדמנויות מקצועיות, שכר נמוך יותר

אחת השאלות הקבועות, שלא לומר טרוניות כלפי, נשמעת בערך כך: "אז מה שאת בעצם אומרת זה שכל החיים שלי נידונתי לעשות את אותו הדבר?". תשובתי היא "ברור שלא", אנשים יכולים לעשות הרבה מאוד דברים אחרים, רק תלוי כמה הם מוכנים לשלם.

ככל שמצליחים יותר, יותר קשה להצליח

הטענה הזאת מגיעה מאנשים שרוצים שינוי ומאמינים כי ככל שצוברים יותר שנות עבודה אפשר להצליח ביותר מקצועות ותחומי עיסוק. ואכן, הניסיון בשוק העבודה, ולא משנה באיזה מקצוע, פלוס בשלות אישית וניסיון חיים הנצבר עם השנים, עשויים להשביח אותנו גם כעובדים, אבל מבחינת איכות ההזדמנויות המקצועיות המציאות הפוכה.

ההבנה הזו מאוד קשה לאנשים המתקשים להשלים עם העובדה שככל שהם צוברים יותר ניסיון מספר ההזדמנויות שלהם קטן, או ליתר דיוק - מספר ההזדמנויות הטובות - שהרי, ככל שמצליחים יותר, יותר קשה להצליח. הפרדוקס הוא כי דווקא מיעוט ההזדמנויות המקצועיות הוא המצב החיובי, ואילו מגוון רחב הוא לעתים קרובות שלילי, כי מגוון גדול פירושו תפקידים לא מקצועיים שלא דורשים הכשרה, או תפקידים מקצועיים אבל זוטרים, מה שאומר בהגדרה - שכר נמוך והרבה מאוד עבודה שחורה. לעומת זאת, מיעוט הזדמנויות לרוב משמעו ניסיון/ידע/מומחיות - ובדיוק על זה שוק העבודה משלם.

לכן מי שרוצה להרחיב את טווח האפשרויות המקצועיות שלו, צריך להפנים כי עליו לשלם בירידה דרסטית בשכר ובנסיגה לתפקידים זוטרים יותר, מהלך מורכב בשלבי קריירה מתקדמים (אלא אם השינוי הוא למקצועות במגזר הציבורי, אותו אפשר לעשות גם בגיל 50), אבל בעל פוטנציאל הצלחה גבוה בגיל יחסית צעיר, מניסיון.

מתבלבלים משפע ההצעות

ומה לגבי טווח הזדמנויות רחב בתוך אותו המקצוע? אותו הדבר. טווח שכזה משמעו לעתים קרובות הרבה מאוד הזדמנויות לא טובות, גם כשמדובר במקצועות עם מחסור בכוח-אדם מיומן וביקוש גבוה לעובדים. ניקח לדוגמה אנשי גיוס מנוסים מחברות גלובליות הנהנים בשנים האחרונות משפע הצעות עבודה בשכר גבוה (בשל המחסור ההולך וגדל באנשי טכנולוגיה איכותיים ומיומנים, עולה הדרישה לאנשי גיוס עם ניסיון בעבודה בחברות המגייסות את "השמנת" הטכנולוגית). הם מקבלים הצעות על ימין ועל שמאל, רק שכמעט כולן לא טובות, רובן המכריע מחברות סטארט-אפ המשוועות לאנשי טכנולוגיה מיומנים, ועושות הכל כדי לגייס אנשי גיוס שיצליחו להביא אותם.

הבעיה היא שבניגוד לאנשי טכנולוגיה שלא משלמים מחיר על מעבר מחברות גדולות לסטארט-אפים, מגייסים שמתבלבלים משפע ההצעות ועושים את המעבר עתידים לשלם על כך ביוקר בטווח הארוך. מדוע? ראשית, כי סיכוי ההצלחה בסטארט-אפים יורדים דרמטית. מגייס מיומן שיודע לגייס אנשי טכנולוגיה איכותיים לעבודה בחברות גלובלית מובילות יתקשה מאוד לגייס אנשים איכותיים לסטארט-אפים, מבטיחים ככל שיהיו, לא משנה כמה ישקיעו שם במיתוג מעסיק (מועמדים מגיעים בגלל איכות החברה/המוצר, השכר, המרחק מהבית וכו', ופחות בזכות המגייס).

צוללים מקצועית ותדמיתית

שנית, המעבר לסטארט-אפים כרוך בצלילה מקצועית, שכן ההבדלים באיכות עבודת הגיוס, בתהליכים, במתודולוגיות, באסטרטגיות בין חברות גלובליות לישראליות הם שמיים וארץ, גם כשהסטארט-אפ הישראלי כבר מונה מאות עובדים ויותר. די בשני האלמנטים הללו כדי לחבוט בערך המותג של איש הגיוס, בפוטנציאל הקידום שלו, וכמובן בהכנסתו בטווח הארוך.

כנ"ל לגבי מנהלים מחברות איכותיות שנהנים ממספר גדול יותר של הזדמנויות, אך מתקשים אף הם לברור את המוץ מהתבן, מתעלמים מהעובדה שלהגדרת התפקיד לכשעצמה אין שום ערך במנותק מהגוף המעניק אותה (הרחבה בטור מלכודת הגדרת התפקיד). הם מתפתים לתפקידים בחברות לא איכותיות בתמורה להגדרת תפקיד בכירה יותר ושכר גבוה יותר, אבל משלמים על כך ביוקר בהמשך.

המסקנה המתבקשת היא כי טווח רחב של הזדמנויות קריירה, בתוך המקצוע או מחוצה לו, פירושו לעתים קרובות פגיעה בהכנסה, אם לא בטווח המיידי אז בטווח הארוך, לכן מומלץ שלא למהר ולהתאכזב ממיעוט הזדמנויות טובות. פעמים רבות זו עדות לקריירה מצליחה, אפילו מצליחה מאוד.

זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה