המהדורות התארכו, התוכן השיווקי השתלט: סיכום קדנציה לרגולטורית שהייתה אמורה לשמור על המסך שלנו

בחודש שעבר, באיחור של שלוש שנים, הודיע שר התקשורת יועז הנדל על רשימת המועמדים שלו להחלפת מועצת הרשות השנייה, שכללה 21 שמות שמהם עתידים להיבחר 15. מן הרשימה הזו נעדר לחלוטין שמה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מה שמבשר כי תם העידן שלה כיו"ר הרשות השנייה - עידן שבו התוכן השיווקי צמח והתעצם, התרבו תופעות בלתי רצויות כמו זליגת תכנים בין זכיינים לחברות החדשות, מינויים שהיה להם ניחוח פוליטי וניסיונות רבים מדי, להשקפת רבים, להתערב בתכנים.

 יועז הנדל / צילום: איל יצהר

לכך התלווה בלגן פוליטי עם מערכות בחירות תכופות שבחסותן פעלה המועצה עד לאחרונה בהרכב חסר, כמעט ללא חברי הנהלה במינויי קבע וללא איוש של תפקידים מהותיים כמו סמנכ"ל התוכן, עם יועץ משפטי בפועל בלבד, ועד לאחרונה עם מנכ"ל שהוא רק ממלא מקום.

ההיסטוריה של שמאלוב-ברקוביץ' עצמה, שנכנסה לתפקידה כיו"ר הרשות בסוף 2017 הייתה רצופה דרמות: היא הייתה המתנגדת הגדולה למיזוג ערוץ 10 ורשת בשעתו, היו שחשבו שהיא עושה בכך את הוראותיו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, אחרים סבורים כי אולי רק חשה את רוח המפקד. בסביבתה טענו וטוענים בתוקף כי ראתה כבר אז כי המיזוג לא יפתור את הבעיה הכלכלית של הערוצים. המיזוג, כידוע, אושר למרות התנגדותה.

כך או כך, עמדתה זו גרמה לכך שהודחה ב-2018 על ידי שר התקשורת דאז איוב קרא. המניע למהלך הוא דוח ועדת הבדיקה של מנכ"ל משרד התקשורת דאז, נתי כהן, שעסק בעיקר בהתנהלותה סביב המיזוג המדובר והכיל האשמות על כך שגיבשה דעתה על המיזוג עוד בטרם החל ההליך.

עם זאת, בהתפתלות מוזרה של העלילה - מפני שהממשלה נמנעה מלאשר מינויי חדש תחתיה - נותרה שמאלוב-ברקוביץ' בכיסאה מכוח החוק הקובע שכל עוד לא ממונה יו"ר חדש, הקודם ממשיך בתפקידו.

שמאלוב-ברקוביץ' נחשבת אומנם למי שמנהלת את הרשות ביד רמה, אבל לא הפגינה את אותה אסרטיביות בכל הקשור לסוגיות תוכן שיווקי ואחרות אשר דרשו מעורבותה. כל אלה יחד הותירו לדעת רבים את הגוף הרגולטורי המפקח על השידורים המסחריים בישראל חלש מתמיד.

תוכן שיווקי: אין כללים

התוכן השיווקי, יודעים כולם, הוא תופעה הולכת ורווחת בערוצים המסחריים. עד כמה רווחת? רצה הגורל וממש בעת הכנת כתבה זו הזדמן לי לצפות בתוכנית אחר הצהריים בערוץ 13 ובה הופיעה דליה מזור כמרואיינת. בכתובית תחתיה נכתב: "סוד המראה הצעיר של דליה מזור". 'מה עוד לא שאלתי אותך?' שאל המנחה את מזור שהשיבה: 'לא שאלת אותי על רונית רפאל'. מזור מככבת בקמפיין טלוויזיוני חדש של כוהנת טיפולי היופי רפאל בימים אלה. זו כמובן רק דוגמה אחת קטנה ביותר. כבר התרגלנו לראות תוכניות ריאליטי מקדמות מוצרי מזון, מכשירי חשמל ומסרים שיווקיים משולבים בפריים-טיים בלי כל בושה.

בכהונתה של יוליה שמאלוב ברקוביץ כמעט לא נעשתה עבודת אכיפה בתחום אם לשפוט מדוחות הרשות: בעוד שבשנים 2015-2016 ניתנו לזכייניות קנסות על תוכן שיווקי והפרות נוספות בסכומים שנעו בין כ-2 מיליון שקל לקשת ו-1.7 מיליון שקל לרשת ב-2015 ל-750 אלף שקל ו-1.4 מיליון בשנת 2016, בהתאמה. החל משנת 2017 - כניסתה של שמאלוב לרשות, אין כל פירוט בדוחות השנתיים של הרשות בכל הנוגע להפרות וקנסות שניתנו.

"אכן, באחרונה אנחנו רואים יותר ויותר נסיונות לתוכן שיווקי בחדשות, ואסור להתפשר על כך - החדשות צריכות להיות נקיות לחלוטין", אומרת בשיחה עם G שמאלוב-ברקוביץ'. לגבי התוכן השיווקי בשאר השידורים, היא מסבירה כי "עד 2018 היה איסור גורף על תוכן שיווקי בטלוויזיה המסחרית. אז נחקק תיקון המאפשר זאת בריאליטי ובתוכניות דומות, אבל אוסר זאת בתוכניות ילדים וחדשות. ברשות השנייה החלו כבר אז לשבת על הכללים - מדובר בהליך מפרך שהסתיים. כרגע המסמך גמור אבל טרם התפרסם ברשומות של משרד המשפטים". במילים אחרות, שמאלוב ברקוביץ נמנעה מלפעול נגד תוכן שיווקי בתוכניות הזכיינים מתוך מחשבה שממילא הדבר עתיד להיות מאושר, אז אין טעם בהטלת סנקציות.

מקורביה של שמאלוב-ברקוביץ' מסבירים זאת כך: "שוק התקשורת המסחרית נתון במשבר מתמשך, סביב החדירה המואצת של שירותי הסטרימינג. תפקיד הרגולציה לתפיסתה הוא לשמור שההשידור המסחרי יתקיים, ישרת את האינטרס הציבורי ויפריח את היצירה הישראלית, ולא להחליש אותו".

יחסי הזכייניות וחברות החדשות: זליגת תכנים

בימי שמאלוב-ברקוביץ' לא רק ש"שקית של רמי לוי בריאליטי", כפי שמגדיר זאת אחד הפעילים בתחום, היא דבר שלא מעירים עליו, אלא יש מעט מאוד טיפול בתופעות כמו הקידום של N12 בחדשות 12, כתבות חדשותיות על המסעדות של השפים המככבים בתוכניות הבישול ועוד כהנה וכהנה תכנים שזולגים בין הזכיינים לבין חברות החדשות. הרשות הייתה עסוקה בכך עוד לפני שמאלוב: חברת החדשות המרכזית של ערוץ 2 נקנסה ב-2015 על אייטם במהדורה שעסק במאסטר שף (20 אלף שקל), על ראיון עם המודח האחרון מבית האח הגדול (50 אלף שקל) ועל אייטם שעסק בשעשועון "שוברי קופות" (72 אלף שקל). אלא שבתקופת שמאלוב, כאמור, אין כל פירוט כזה בדוחות של הרשות ולכן לא ניתן לדעת על מה נקנסנו - אם בכלל, ובכמה.

ואולם מחקר של עמותת הצלחה בשיתוף קבוצת יפעת חשף את היקף התופעה והראה כי בין 2017 לתחילת 2020 זליגת תכנים שכזו גדלה במאות אחוזים מאז פיצול ערוץ 2 ב-2017: בחדשות 13 חלה עלייה של מעל אלף (!) אחוזים באייטמים מן הסוג הזה, ואילו בחדשות 12 חלה עלייה של יותר מ-700%.

"חלק הארי של מאות הקטעים שנשלחו על-ידי עמותת הצלחה בכלל עומד בכללי הרשות", מגיבה שמאלוב-ברקוביץ, "עם זאת", היא אומרת, "הרשות בוחנת את הנושא ועתידה לקיים שולחן עגול בשיתוף גורמים שונים כולל הזכייניות ועמותת הצלחה".

תופעה נוספת שהרימה ראש בתחום פריצת הגבולות בין פרסום לחדשות הן הוועידות שעורכות חברות החדשות של הערוצים 12 ו-13. כך למשל מאז 2018 מקיימת חברת החדשות את "ועידת המשפיעים". חדשות 13 מצידם קיימו השנה את "הוועידה הלאומית". ועידות נוספות בנושאים כמו חדשנות וכלכלה מופקות על ידי קשת ורשת 13, כשעיתונאי חברות החדשות מנחים את הפאנלים. "זו מכירת תוכן פאר אקלנס", אומר גורם המכיר את הרשות, "אורחי הוועידה מרואיינים גם בחדשות והאמירות שלהם תופסות יותר משקל בשידורים. זאת ממש אש בשדה קוצים, זו מכונת כסף. חדשות 12 התחילו עם זה כאשר איבדו את ערוץ הכנסת ואת ההכנסות ממנו. זה היה אמור לקרות פעם בשנה, אבל קורה עכשיו לעיתים הרבה יותר תכופות, ויו"ר הרשות גם פתחה לפעמים את הוועידות האלה, למרות שהן מפרות אינספור כללים".

 יוליה שמאלוב ברקוביץ / צילום: שלומי יוסף

"חברות החדשות פעלו לפי ההנחיות שלנו על מנת שהחדשות יישארו נייטרליות", הגיבה שמאלוב-ברקוביץ'. "הייתה הפרדה בין האנשים שעסקו בזה - בין אנשי התוכן לבין אנשי הצד המסחרי".

גם העיתונאי יאיר טרצ'יצקי, לשעבר יו"ר ארגון העיתונאים וכיום מנכ"ל התנועה לעיתונות ציבורית, נתקל במה שהוא רואה בו מעבר אסור בין סמכות חברות החדשות לבין הזכיינית: "ממש בהתחלת הקורונה כשכיהנתי כיו"ר הארגון בהתנדבות ירדה הנחיה מרשת שצריך לפטר הרבה עובדים ותוך כדי להעביר חלק מרצועות השידור מהאחריות של חברת החדשות אל רשת. אני סברתי שהם רוצים לנצל את ההזדמנות כדי להחליש את חברת החדשות מול רשת. בעקבות כך הכרזנו על סכסוך עבודה. ובאמת במקביל ראינו איך רשת לוקחת לעצמה את החירות להתחיל להפיק בעצמה חדשות, על אף שזה מנוגד לרישיון, שאוסר על בעלות הרישיון להפיק חדשות ואקטואליה ומשאיר את הסמכות אצל חברות החדשות.

"שלחנו מכתבים לרשות השנייה, וזו לא עשתה שום דבר. העניין הגיע לשיא כמה ימים לפני פתיחת משפט נתניהו (ב-24 במאי 2020). בעקבות צעדים שנקט ועד חברת החדשות, רשת הודיעה שהיא תשדר את המשפט בעצמה, לא דרך חברת החדשות. שלחנו ליוליה מכתב, שהתקבל בהתעלמות מוחלטת והחלטנו לעתור לבג"צ, שביקש מהצדדים להגיב. יום למחרת רשת עצמה הודיעה שהיא נסוגה. אבל לאורך כל הדרך הרגולטור - הרשות השנייה - לא עשה שום דבר בעניין. הם גם לא חשו צורך להציג בפני בגצ את עמדתם וטענו שהיא התייתרה מאחר שרשת חזרה בה". ברשת 13 מסרו כי "הדברים אינם נכונים". ואולם, רשת אכן חזרה בה מכוונתה לשדר את המשפט לאחר הגשת הבג"צ.

עוד תופעה שהלכה וצברה תאוצה בימי שמאלוב הן מהדורות החדשות ההולכות ומתארכות. עבור הזכיינים, מהדורת חדשות ארוכה טובה מכמה סיבות: ראשית, היא מסייעת בהובלת הצופים היישר לתוכניות הפריים-טיים. שנית, הפקת תוכן חדשותי זולה יותר ושלישית, מדובר בזמן אוויר נוסף לקידום התוכניות האחרות של הזכייניות. המגמה החלה כבר ב-2015, אז הזכייניות משכו את אורך המהדורות משעה, לכדי שעה וחצי. כאשר הרשות השנייה אסרה זאת, הנושא הגיע עד בג"צ שקבע כי אכן הסמכות לקבוע את אורך המהדורה נמצאת בידי מועצת הרשות. בתקופה האחרונה הוגשו תלונות רבות של צופים למועצה בעניין, אולם היא נמנעת מלטפל בנושא.

"האישור להאריך את מהדורות החדשות", אומרת שמאלוב-ברקוביץ', "ניתן נוכח משבר הקורונה המתמשך, מערכות הבחירות החוזרות ונשנות, והמשברים הביטחוניים. מועצת הרשות ערה, מזה זמן, לסוגיית אורך המהדורות, והיא תקבל בקרוב החלטה בסוגיה, גם על בסיס סקר ציבורי אשר נערך בימים אלה".

אקטיביזם ניהולי: מכתבים לעורכי המהדורות

מתוקף תפקידה כיו"ר המועצה, שמאלוב אמונה בעיקר על קביעת מדיניות ואילו המנכ"ל מיישם את המדיניות ומוציא לפועל את הרגולציה, כמו קביעת זמני שידורים וטיפול בהפרות שונות. אך כאמור, מכיוון ששמאלוב-ברקוביץ' עבדה במשך מרבית כהונתה מול מנכ"ל ממלא מקום ולא מינוי קבע, היא נהנתה מדומיננטיות מוחלטת.

בעוד שמאלוב גילתה פאסיביות בכל הקשור לתוכן שיווקי, היא דווקא הייתה אקטיבית - ויש שיאמרו מדי - בנוגע לתכנים. אחד העימותים המהדהדים האחרונים שלה היה מכתב ששלחה לעורכי מהדורות 12 ו-13 בעיצומו של מבצע "שומר חומות". שמאלוב נזפה בהם על תלונות שהתקבלו על סיקור מוטה של ההתפרעויות בין יהודים לערבים בימי המבצע: "המתלוננים מצביעים על סיקור מעוות...סיקור מוטה באשר הוא...פוגע אנושות באמון הציבור והופך את התקשורת כזרה לציבור הצופים. עליכם לוודא שוב ושוב כי הסיקור יהיה תואם למציאות הקשה...ולהימנע מפגיעה ברגשות הציבור".

באותה תקופה הסתובבו חלק מהכתבים והעורכים עם מאבטחים צמודים בשל איומים, עם זאת, רק בסיום המכתב מצאה לנכון שמאלוב לגנות בקצרה את האלימות כלפיהם: "בהזדמנות זו, אבקש לחזק את ידיכם ולהביע זעזוע ושאט נפש מהמתקפות הפיזיות השונות על אנשי התקשורת המסכנים את עצמם, בעת סיקור האירועים לטובת הציבור".
"הייתה פליאה למה היא נוזפת בעיתונאים ולא מדברת על האיומים נגדם", אומר מקורב , "ורק אז, בחוסר ברירה היא הוציאה גינוי" - ואכן מכתב המגנה את התופעה בחריפות יצא מלשכתה רק ימים אחדים אחרי כן: "כפי שכתבתי כבר במכתבי אליכם, אין ולא יכול להיות מקום לאיום או למתקפה, פיזית או מילולית על עיתונאים בישראל".

"הרשות השנייה קיבלה אלפי תלונות על סיקור לא מאוזן במהלך ימי המהומות", מסבירה שמאלוב-ברקוביץ', "חשוב שכל הערוצים יקפידו לשקף במדויק את המתרחש בשטח. זה נכון לחדשות 12, וגם לערוץ 20".

ומה לגבי האיומים והאלימות כלפי עיתונאים, שלגביהם הגבת ברפיון ובאיחור?
"קל להפריך שקר בעובדות. גם במכתב הראשון גינתה הרשות את האלימות נגד העיתונאים, והמכתב השני לערוצים יצא בסמיכות לאירועים עצמם".

אגב דירקטוריון חדשות 12 התייחס ברצינות לטענות והכין מצגת שממנה עלה כי הסיקור היה מאוזן. בכוונתם היה להציגה בפגישה עם שמאלוב-ברקוביץ', אבל זו - כדרכן של פגישות רבות ברשות השנייה, טוענים יודעי דבר - לא התקיימה מעולם.

מקרה אחר בו נהגה שמאלוב יד רגולטורית קשה בנוגע לתכנים אירע בדצמבר 2020. עמותת הלל, המסייעת ליוצאים בשאלה, הגישה לאישור הרשות השנייה בקשה לפרסם ברדיו קמפיין התרמה. הקמפיין כלל שלושה תשדירים בהם נשמעים יוצאים בשאלה מתארים את הקשיים שעברו ואת האופן בו סייעה להם העמותה. כך למשל נוסח התשדיר של יוצאת בשאלה בשם רסל המתארת את התהליך כ"החלטה קשה שגבתה מחירים כבדים. עמותת הלל סייעה לי במעבר בין העולמות באמצעות ליווי אישי ומלגות. היום אני אוצרת, עורכת ספרות, עורכת לשון ונהנת מתרומתי לעולם". שלושת התשדירים, שנוסחו באופן דומה, אושרו על ידי התאגיד הציבורי אך נפסלו על ידי הרשות השנייה בטענה שמדובר בנושא שנוי במחלוקת. עמותת הלל ערערה לבית משפט אך עד היום עוד לא עלו התשדירים לאוויר. "אין לי בעיה עם תשדיר שמציע שירות לקהל מסוים שעשוי להיעזר בשירותיו", אומרת שמאלוב-ברקוביץ': "יש לי בעיה עם תשדיר, שעושה זאת דרך הכפשה. אגב, לא אישרנו גם תשדירים של עמותת אפרת נגד הפלות".

רמז לאופן בו תפשה שמאלוב-ברקוביץ' את תפקידה ברשות אפשר למצוא במה שקרה כשנבחרה, בהמלצתה, מיודעתה אסתי אפלבאום פולני לדירקטורית בחדשות ערוץ 12. אחד הדברים הראשונים שעשתה אפלבאום פולני היה לומר לעמיתיה החדשים בשיחות מסדרון שהיא רוצה להצטרף לוועדת התוכן של חדשות 12, כך לפי גורמים יודעי דבר. אלא שלחדשות 12 אין כלל ועדה כזו, שכן תכניה נקבעים בדרך המוכרת בכל מערכת עיתונאית. בעיני רבים השאיפה של הדירקטורית הטרייה להשפיע על התכנים של מהדורות החדשות הייתה סימן מדאיג.

"אני מציעה שתשאלי אותה", הגיבה שמאלוב-ברקוביץ' על הדברים. חברת החדשות בחרה להגיב בשמה: "הדברים לפיהם לכאורה ביקשה להקים ועדת תוכן ולהשתתף בה לא נאמרו ולא נשמעו בישיבות דירקטוריון חברת החדשות, וכך גם עולה מפרוטוקול ישיבות הדירקטוריון".

מינויים ומאבקים: ניחוחות פוליטיים

אחרי שהודחה שמאלוב ברקוביץ מתפקידה ב-2018 נבחרה במקומה אשת התקשורת והפעילה החברתית קרן אוזן, ולמנכ"לית נבחרה מישל קרמרמן, שבין היתר כיהנה בעבר כמנכ"לית רדיו אקו 99 וכסמנכ"לית ברשת. אלא שהממשלה נמנעה מלאשר את המינויים. אוזן וקרמרמן יצאו למאבק על המינויים שלהן - אך אוזן החליטה בשלב מסויים לוותר על המינוי בעוד שקרמרמן המשיכה במאבק המשפטי שנמשך מעל שנתיים. "יוליה עשתה הכל כדי שמישל לא תגיע לרשות השנייה", אומר אדם המכיר את הנפשות הפועלות. "היא מאוד מחוברת לנתן אשל והיא התסיסה את לשכת ראש הממשלה בסיפורים נגד מישל".

 קרן אוזן, מנחה כנס מנטוריות מדברות / צילום: תמר מצפי

"לא התנגדתי למישל", אומרת מנגד שמאלוב-ברקוביץ'. "הייתי בעד מועמד אחר, אבל כמובן שאני מכבדת את החלטת הממשלה, ועשיתי הכל כדי לבסס יחסי עבודה דומים עם מישל".

הטענה היא שלא רק התנגדת, אלא גם פעלת נגד המינוי, בין השאר באמצעות נתן אשל.
"את אשל אני מכירה מצוין, ולא היה לי כל קשר איתו לאורך כל הקדנציה. הגעתי מהמערכת הפרטית וגם הציבורית, ולכן אני מכירה אינספור דמויות פוליטיות וגם כאלה מהמגזר העסקי. אני מבצעת את תפקידי ללא כל קשר להיכרויות שלי ולעמדותיי הפוליטיות". מנתן אשל נמסר בתגובה: "אין לי מושג מי זאת (מישל קרמרמן). לא שמעתי את השם מעולם".

 מישל קרמרמן־דקל / צילום: רונן אקרמן

לשמאלוב (57) אכן עבר פוליטי עשיר: היא הייתה חברה במפלגת קדימה וכיהנה כחברת כנסת מטעמה. היא גם ניסתה לעבור לליכוד כאשר נתניהו חיפש שבעה ח"כים שיפרשו מקדימה ויקימו סיעה עצמאית אך הפילוג לא עלה יפה ושמאלוב-ברקוביץ' נשארה בקדימה.

לתפקיד יו"ר הרשות הגיעה לאחר ניסיון משמעותי בשוק התקשורת. בין היתר הייתה מנכ"לית השבועון הישראלי לדוברי רוסית "וסטי" ומנכ"לית ועורכת ראשית של ערוץ 9.
היא סיימה תואר במשפטים במרכז הבינתחומי, ובמהלך הקדנציה שלה ברשות ניגשה לבחינות לשכת עורכי הדין ואף התמחתה במשרד עו"ד אשר אקסלרוד.

במרץ השנה איישה הרשות השנייה תפקידים חסרים בדירקטוריונים של חדשות 12 ו-13. אחד מהם, אברהם נתן, דירקטור בחדשות 13, עורר תשומת לב מיוחדת. נתן, שהיה בעברו יו"ר רשות השידור נחשב מקורב מאוד לליכוד, התנגד לפיטוריה של שמאלוב-ברקוביץ', כך טען לפחות השר לשעבר איוב קרא. לדברי קרא נתן אמר לו: "אם תפטר אותה - אתה גמרת. אתה תשלם על זה. אתה לא תהיה יותר בכנסת". נתן עצמו הכחיש את הדברים. שמאלוב ברקוביץ מצדה אומרת היום: "יש ביני ובין נתן היכרות שטחית בלבד".

אגב נתן נפסל בעבר לתפקיד יו"ר חוצה ישראל בשל עדות בעייתית שנתן במשפט הולילנד. משרד עורכי הדין אברמזון שליווה במשך שנים את הרשות השנייה אומנם לא פסל את מועמדותו אבל בחוות הדעת נכתב כי יש לשקול אם זה המינוי הנכון ביותר, לאור העובדה שיש לו קשרים פוליטיים בליכוד.

 נתן אשל / צילום: אוריה תדמור

אלא ששמאלוב-ברקוביץ' דאגה מבעוד מועד להשיג חוות דעת נוספת ממשרד עורכי הדין יוסי לוי שככל הנראה לא כללה הסתייגות כזאת, מה קרה בין משרד אברמזון לשמאלוב ברקוביץ? מאחורי הקלעים מספרים על ויכוחים עזים על חוות דעת שהחלו עוד לפני סיפור נתן.

"הסיבה שביקשתי חוות דעת נוספת", מספקת שמאלוב-ברקוביץ' הסבר נינוח, "היא שמדובר בהחלטה סופר חשובה לשוק התקשורת - שקשורה לחברות החדשות - ולכן ביקשתי שתי חוות דעת ששתיהן קבעו כי הוא כשיר להתמנות". ההתקשרות עם משרד אברמזון, אגב הופסקה זמן קצר מאוד לאחר סיפור חוות הדעת על הדירקטורים, ומאז ינואר פועלת הרשות השנייה, שכזכור אין לה יועץ משפטי קבוע אלא ממלא מקום, ללא ייעוץ משפטי חיצוני.

ההתנגדות למיזוג ערוץ 10 ורשת: "במבט לאחור צדקתי"

שמאלוב-ברקוביץ' תיזכר במידה רבה בשל המאבק הקולני והעז שניהלה נגד המיזוג בין ערוץ 10 לרשת. במהלך אותה תקופה שמאלוב ברקוביץ ביקרה לא מעט את הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין על שהסכימה למיזוג. גם מערכת יחסיה עם עיתונאי ערוץ 10 ובהם רביב דרוקר הסלימה מאוד באותה תקופה. עד היום היא מכנה בכל הזדמנות את דרוקר "דרעקר".

 רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי

"אני מתרשם שהיא רגולטור מאוד חלש", אומר דרוקר, "היא לא הצליחה להזיז את השוק, שנמצא במצב בעייתי, גם מבחינת הדרכים הלא תקינות שבהן הוא עושה כסף, וגם מבחינת הדרכים שבהן ראוי היה אולי להקל עליו, כדי שיעמוד על הרגליים".

"כנראה שלא נצא לארוחת ערב ביחד", מגיבה על דבריו שמאלוב-ברקוביץ'. "הוא (דרוקר) ביקר אותי בחריפות, גם בתקופת המיזוג, וגם לפני כן, ואני יודעת שהדברים מופרכים".
אמרו כי ההתנגדות שלך למיזוג הייתה בעצם מילוי רצונו של נתניהו, וכי את מקורבת לשרה נתניהו.

"נתניהו ביקר ומבקר את חברת החדשות של קשת לא פחות מזו של רשת, ואולי אף יותר. לא היה בינינו קשר, כי לא פניתי אליו בכל עניין. הניסיון להגיד שאני רגולטור שמושפע על-ידי הפוליטיקאים מבקש להפוך אותי לדמות מושפעת בלתי מקצועית. ברגע שחוזרים על האשמה בלתי מבוססת, היא הופכת לאמת, כי הנייר סובל הכל. את שרה נתניהו אני מכירה כבר עשרות שנים, אבל מאז שאני בתפקיד לא היה לי כל קשר איתה, למעט פעם אחת שהחלפנו שלום באיזה אירוע.

"במבט לאחור", מסכמת שמאלוב-ברקוביץ', "ברור היום, כי הייתי היחידה שחזתה את הסכנות במיזוג: בשורה התחתונה, קיבלנו שלם שקטן מסכום חלקיו - פחות פלורליזם, פחות גיוון על המסך, ובעיקר פחות חברת חדשות שהייתה אמורה לקום. אמרו שיש להציל את ערוץ 10 מקריסה, בזמן שערוץ 10 הוא זה שרכש את רשת. אמרו שהמיזוג יציל את העובדים? איך בדיוק? מאז מאות עובדים פוטרו והערוץ הממוזג. אני מקווה שבסופו של דבר תהיה תחרות בין שני ערוצים שווים בכוחם, לטובת ציבור הצופים".

"גם לנו היו השגות על המיזוג", מחזק עו"ד אלעד מן, יו"ר ועד העין השביעית והיועץ המשפטי של עמותת הצלחה: "התמונה הייתה מורכבת וחלק מהחששות שיוליה דיברה עליהם התבררו כמוצדקים".

 אלעד מן / צילום: תמר מצפי

סיכום הקדנציה: "מועצה פאסיבית וסטגנטית"

אבל אין להתבלבל. מן סבור שהכהונה של שמאלוב ברקוביץ הותירה חותם שלילי על הענף הרגיש הזה: "סיטואציה שבה יש מועצה חסרה שסיימה כהונה ורוב חבריה לא ממשיכים, מנכ"ל ויועץ משפטי שהם ממלאי מקום היא סיטואציה מאוד לא רצויה וחריגה המעניקה למועצה ולעומד בראשה כוח רב יותר והופך את הרשות ליותר פאסיבית וסטגנטית. את ההשפעות של הזמניות על הרשות ראינו במגוון תחומים ובין השאר בהיעדר אכיפה יעילה של כללים ובעליה משמעותית בהפרות שמבצעים מורשים לשידורים בתחומים מסוימים".

"ביקורת היא חלק חשוב מהשיח הציבורי", אומרת בתגובה לדברים האלה שמאלוב ברקוביץ. "כדי להיות כנה, לא תמיד אני מקבלת באהבה את הביקורת של אלעד מן. אני גם אנושית - הפתעה. ואני מודה שאני גם לא ששה לשתף פעולה עם הדרישות והעתירות החוזרות והנשנות שלו, ודאי שאני לא מבינה את המוטיבציות שלו. למשל, להגיש ארבעה בג"צים על מינויה של קרמרמן, אבל לא להגיש אחד על הדו"ח הפיקטיבי שחובר נגדי - וזה מאביר המינהל התקין".

שמאלוב-ברקוביץ' עצמה סבורה שכהונתה מסתיימת בהצלחה: "מתחילת כהונתי חלפו ארבע שנים והמסך של 2021 הוא לא זה של 2017: הוא מגוון לאין ערוך, כבר לא משמש כבבואה של מין אחד, צבע אחד ושבט אחד ומביאים לידי ביטוי את כל רבדיה של החברה הישראלית. אני גאה לומר, כי הפעולות הרבות שבהן נקטנו - שקטות וקולניות כאחת - נשאו פרי. יש לנו עוד דרך ארוכה כי השיח עדיין במקרים רבים מדי רעיל, אבל המטרה הושגה. אני גם גאה לא פחות על כך שבתקופת כהונתה מועצת הרשות השנייה הקימה תחנת רדיו נוספת בשפה הערבית ותרמה לתחרות ולמגוון הדעות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל".

מה יקרה כעת עם מועצת הרשות השנייה ואיזו מן מועצה צפויה כעת? רשימת המועמדים המוצעת מגוונת, והיא כוללת ייצוג גבוה של נשים, ערבים דתיים וחרדים. רוב השמות המוצעים אינם כאלה שעיקר עיסוקם הוא בתקשורת, אבל יש ביניהם כמה שמגיעים מהתחום כמו מפיק הטלוויזיה אודי ליאון וחבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל. באשר למינוי יו"ר המועצה, ההערכות כרגע הן שדלית שטאובר, שכיהנה כמנכ"לית משרד החינוך בתקופת גדעון סער וחברת מועצת תאגיד השידור כרגע, היא המועמדת המובילה. במקביל, פועל הנדל לאחד בין מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, אך הנושא עדיין לא הגיע לשלבי חקיקה.

שמאלוב-ברקוביץ' אומנם תלך הביתה אבל לא בידיים ריקות. השר הנדל הגיש לאוצר בקשה לשינוי תקנות הרשות השנייה, כך ששכר היו"ר יעלה מ-30% מהיקף שכר המנכ"ל ל-80%. וכן ביקש להחיל זאת רטרואקטיבית, גם עבור שמאלוב-ברקוביץ'. יש לציין כי בעבר, נהגו יו"רים של הרשות להשיג העלאה רטרואקטיבית בהיקפי המשרה באמצעות פנייה ישירה לשר התקשורת. ייתכן כי הנדל מבקש להפסיק את הנוהג הזה ולהסדיר את העניין. כך או כך, אם תאושר הבקשה, שמאלוב צפויה ליהנות מהעלאה רטרואקטיבית בסך מיליון שקלים (עלות שכר).

למרות הביקורת החריפה המושמעת כנגדה וכנגד תפקודה כיו"ר הרשות, שמאלוב-ברקוביץ' כבר הוכיחה בעבר שהיא כמו עוף החול, והצליחה לשרוד בתפקידה הרבה יותר ממה שחזו - כך שבכל מקרה מוקדם להספיד את הקריירה שלה.

מחדשות 13 נמסר בתגובה לכלל הטענות: "חברת החדשות מקיימת את כללי הרגולציה במלואם ואינה משדרת ו/או מקדמת תוכן שיווקי מכל סוג שהוא.

בחדשות 12 מגיבים: "חברת החדשות מפוקחת על ידי הרשות השנייה ופועלת על פי כל הכללים המתחייבים".