הדולר מתחזק מול השקל על רקע הירידות בשוקי המניות מעבר לים, וזאת נוכח החשיפה של הגופים המוסדיים להשקעות בחול. המוסדיים רוכשים מט"ח על מנת לצמצם את החשיפה למניות בשוק האמריקאי על רקע הירידות שנרשמו בימים האחרונים בעיקר בנאסד"ק.
כעת הדולר עולה ב-0.5% לרמה של 3.244 שקלים אך האירו נסחר ללא שינוי.
החשיפה הגבוהה של גופים מוסדיים בישראל לשוק המניות בחו"ל הובילה בשנה האחרונה למתאם גבוה בין שוקי המניות הגלובאליים לבין שער הדולר-שקל. כאשר שוקי המניות הגלובליים עולים, אזי חשיפת הגופים המוסדיים למט"ח עולה. מנגד, כאשר שוקי המניות יורדים, המוסדיים שחשופים לשווקים בין היתר דרך שוק הנגזרים, צריכים להגדיל בטחונות ולרכוש מט"ח - או לפחות לא למכור - על מנת לצמצם חשיפה. הפעולה הזאת מובילה לעלייה של הדולר מול השקל. יחד עם זאת, היצואנים הגדולים מאזנים את התמונה על רקע העברות מט"ח.
מה עמד מאחורי ירידת מדדי המניות? פרופ' ליאו ליידרמן, ומחלקת המחקר של פעילים ניהול תיקי השקעות מציינים כגורם ראשון את התגברות ההערכות להתקרבות מועד ה"טייפרינג" ע"י הפד. "גורמים אחרים שפעלו במקביל היו שיעורי האינפלציה הגבוהים יחסית שנרשמו בארה"ב ואירופה, המשך ההתפשטות של הדלתא קורונה, וההחמרה בשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית. זאת ועוד, החמיר במידת מה המחסור של עובדים, ואי-העמידה בתשלום חובות ענקית הנדל"ן הסינית אווגרנד גם הוסיפה לתנודתיות בשווקים. לבסוף, חלה עלייה באי-הוודאות התקציבית בארה"ב, על רקע קשיים של הנשיא ביידן לגייס תמיכה לחקיקה הנדרשת על מנת ליישם את התוכנית הכלכלית.
"אמנם יש עלייה בגורמי אי-ודאות מסוימים, אך אנו סבורים, בהערכה כוללת של הכוחות הבסיסיים (פאנדמנטלס), שהמגמה החיובית צפויה להימשך, אם כי בעוצמה פחותה מזאת שבשמונת החודשים הראשונים של השנה", כתבו בפעילים. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עלתה בחודש האחרון מ- 1.37% ל- 1.46% לשנה, ובמהלך החודש היא אף הגיעה לשיעור של 1.54%. בשוק מט"ח, הדולר התחזק בחודש שעבר בשיעור של 2% ביחס לסל מטבעות אחרים והגיע לרמה הגבוהה מסוף אוקטובר 2020.
לפי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים, לאומי שוקי הון: "שער החליפין הממוצע של השקל ביחס לדולר עד סוף שנת 2022 צפוי להיות בטווח של 3.14-3.24 שקלים לדולר. תחזית זו לוקחת בחשבון יציבות של הדולר בעולם, והמשך רכישות מט"ח שיבצע בנק ישראל. המגמה עד סוף 2022 צפויה להיות המשך התחזקות השקל, בתמיכת הכוחות הבסיסיים של עודף בחשבון השוטף ועודף בהיקף ההשקעות הנכנסות לישראל ששוברות השנה שיאים בהיקפן.
"להערכתנו, למרות ההידוק המוניטרי שהתחיל בעולם וצפוי להמשך, בישראל הסביבה המוניטרית תמשיך להיות מרחיבה לאורך זמן. למרות הבדל מדיניות זה, לא צפוי פיחות השקל, שכן בהתחשב בסביבת האינפלציה וציפיות האינפלציה ביחס לריבית ולסביבת התשואות, פערי הריבית הריאלית בין ישראל לעולם צפויים להישאר יציבים. להערכתנו, עבור יצואנים שער 3.25 שקל לדולר הוא נקודה מעניינת להגדלת והארכת גידורים על ידי מכירת מט"ח ורכישת שקלים בעסקות עתידיות ובאסטרטגיות באופציות, כהיערכות לשערים נמוכים יותר הצפויים בשנה האזרחית הבאה", לפי לוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.