בניו זילנד ובפולין מעלים את הריבית, ולא רק שם. ומה לגבי בנק ישראל?

שוק הריביות בישראל מתמחר העלאת ריבית מצד בנק ישראל בוודאות כבר בחודש יוני של השנה הבאה, ועוד שתי העלאות ריבית יחסית מהירות לאחר מכן. ציפיות אלו להעלאות ריבית הן עוד גורם שחיזק לאחרונה את השקל.

לאור ההתחזקות של המטבע המקומי לאורך השנה, הבנק המרכזי יכול לנצל את ההזדמנות ובמעמד הודעת הריבית ביום חמישי הקרוב להבהיר כי הוא ממשיך לראות את האינפלציה הנוכחית כזמנית ולכן אין בכוונתו להעלות ריבית בתקופה הנראית לעין. בבנק ישראל לא ינקטו בפעולה לפני הפדרל ריזרב האמריקאי, אך בחלק מהמדינות בעולם כבר מתפתחת מגמה של העלאות ריבית.

  

פעיל בשוק ההון הבהיר לגלובס, כי "הסיבה לתמחור של העלאות ריבית נובעת מכך שקרנות זרות שמוכרות אג"ח בישראל, מהמרות בשוק הנגזרים על העלאות ריבית בישראל, בגלל העלאות ריבית בפולין ובהונגריה, והם כורכים אותנו באותו סל של מדינות".

אפשרות להתחזקות משמעותית של השקל

בנק ישראל יידרש להתייחס גם לסוגיה של היקף הרכישות המסיבי בשוק המט"ח. בבואו לבחון את שוק המט"ח הבנק המרכזי בוחן את השקל מול סל המטבעות. הסל נמצא קרוב יחסית לרמה שנמדדה בינואר, ערב ההודעה על תוכנית הרכישות המסיבית של 30 מיליארד דולר השנה עליה הכריז באמצע חודש ינואר.

מלבד ההפוגה שנרשמה השבוע על רקע הירידות בשוקי המניות שמיתנה את התחזקות השקל, המטבע המקומי המשיך במגמת ההתחזקות בחודשים האחרונים. לאור ההצלחה המוגבלת של התוכנית נראה כי בבנק ישראל יתקשו להצדיק תוכנית רכישות מט"ח נוספת.

בשוק מעריכים כי תהיה גם התייחסות של בנק ישראל לצמצום תוכנית רכישות האג"ח שהגיעה לסיומה בהיקף של 85 מיליארד שקל. בבנק יתקשו להסביר את המשך התמיכה המסיבית מאחר שהאינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה נמצאות מעט מעל אמצע תחום היעד. "אנו מתקרבים לסוף השנה ותוכנית רכישות האג"ח לא תוארך, ייתכן שבנק ישראל יודיע גם על זה בהחלטה הקרובה", כך לפי כלכלני בנק הפועלים שהוסיפו, כי  "אנו מעריכים כי הריבית תעלה בסמוך לעליית ריבית הפד, לקראת סוף שנת 2022".

שילוב של סיום תוכנית רכישות המט"ח, יחד עם הציפיות של שוק ההון להעלאות מהירות של הריבית, עלול להביא להתחזקות משמעותית של השקל ותיתכן פגיעה בצמיחה ותעסוקה. אך הצמיחה מציגה לעת עתה חוזקה, ואם מסתכלים לאחור, ההתראות של בכירי ענף ההייטק בתחילת השנה מהחשש לאלפי מפוטרים בשל השקל החזק לא עולות בקנה אחד עם נתוני היצוא מאז תחילת השנה, אותם הגדיר ביום שלישי שר האוצר אביגדור ליברמן כטובים מדי.

בעולם החלו בהעלאות ריבית

חלק מהכלכלנים מעריכים כי בזמן שבנקים מרכזיים ברחבי העולם יצמצמו את רכישות הנכסים ויעלו את הריבית, הצמיחה תחזור לרמות שנראו לפני המשבר. אך לא כולם ממהרים להוריד את הרגל מהגז בשל החששות מהתפתחויות נוספות בזירת הקורונה. הבנק המרכזי האירופי (ECB) כבר צמצם את התוכנית לתמיכה בנזקי הקורונה, אך נמנע מלהגדיר את המהלך כ"טייפרינג" (צמצום הדרגתי), שייסמן את תחילת הנסיגה מהמדיניות האולטרה-מרחיבה.

קריסטין לגארד, מי שעמדה בראשות קרן המטבע העולמית וכיום משמשת כנגידת הבנק המרכזי האירופי, הסבירה את הצד של הבנקאים בבנקים המרכזיים כשאמרה ביום רביעי: "עלינו לא להגיב לשיבושים בשרשרת האספקה או למחירי האנרגיה שמזנקים, מכיוון שהמדיניות המוניטרית שלנו לא יכולה להשפיע ישירות על התופעות הללו".

הטון של לגארד מתיישב עם הציפיות להעלאת ריבית באירופה רק בסוף 2023, אחרי ארה"ב שם הצפי הוא להעלאת ריבית ב-2022. אך בינתיים עוד ועוד בנקים מרכזיים אחרים מעלים ריבית על רקע עלייה חדה בציפיות האינפלציה וצפי לצמיחה נוכח התמתנות התחלואה.

מי הן המדינות? נורבגיה, הונגריה, צ'כיה (שהעלתה ריבית באופן מפתיע לפני שלושה שבועות), קוריאה הדרומית - הכלכלה הגדולה הראשונה שנקטה בצעד זה - ופולין עשויה להצטרף אליהן קרוב. ביום רביעי ניו זילנד העלתה את הריבית מרמה של 0.25% ל-0.5% והבנק המרכזי שם אותת על כלים נוספים שבכוונתו להשתמש, בין היתר, על מנת לצנן את שוק הדיור. מדובר בפעם הראשונה של העלאת ריבית בניו זילנד זה שבע שנים, וזאת על מנת לרסן את האינפלציה.

להבדיל, הבנק המרכזי בדנמרק שהעלה ריבית בחודש מרץ, התחרט על ההחלטה והוריד את הריבית בחזרה למרות הזינוק באינפלציה השנתית ומחירי דירות שזינקו מתחילת הקורונה בשיעור של מעל 15%. אמיר כהנוביץ' הכלכלן הראשי של אקסלנס אמר, כי: "הסיבה העיקרית להפחתה הייתה המטבע המקומי החזק מול האירו וחוסר ההצלחה להחלישו באמצעות רכישות מט"ח אגרסיביות. המצב הזה מזכיר כמובן מאד את זה של ישראל רק חמור פחות".