נדרשת רגולציה לכלכלת החלטורה

זה לקח קצת זמן, אולי אפילו יותר מדי, אך בית המשפט המחוזי באמסטרדם פסק לאחרונה כי נהגי "אובר" המסיעים נוסעים באמצעות האפליקציה של החברה הינם עובדים קבועים ולא עצמאיים וככאלו חלים עליהם דיני עבודה והסכמים קיבוצים של נהגי המוניות המקומיים.

מעבר לעובדה שמדובר בניצחון מהדהד של איגודי העובדים ההולנדים, פסיקה זו מצטרפת להחלטה נוספת, הפעם של בית המשפט העליון בלונדון מחודש מרץ האחרון שפסק כי נהגי "אובר" בבריטניה יסווגו כעובדים הזכאים לזכויות כמו שכר מינימום וחופשה בתשלום ולא כקבלני משנה.

שתי פסיקות אלו הן הזדמנות טובה לפתוח צוהר למושג שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות - כלכלה שיתופית. צמד מילים נקי ומהודר המצביע על קהילתיות אנושית בזמנים בהם רובנו נוטים להתחבא מאחורי מסכים ומקלדת. יחד עם זאת, מאחורי אותו ביטוי מכובס שכנראה הומצא במיניסטריון האמת של ג׳ורג׳ אורוול מסתתרת מטרה אחרת לגמרי, או ליתר דיוק, כלכלת החלטורה (gig economy ) . אותה כלכלה מתבססת על עבודה זמנית, ללא קשרי העסקה ישירים וללא מחויבות לטווח הארוך משני הצדדים. חברות שצמחו באופן חד בעשור האחרון כמו "אובר", "וולט" ו"פייבר", שואפות לכוח עבודה זמני ועצמאי ובעיקר בורחות כמו מאש מיחסי עובד מעביד.

הבעיה עם סוג הכלכלה הנ"ל שהוא אינו יודע שובע. החברות הפועלות בתחום שואבות כל מה שנקרה בדרכן. שורת הרווח שלהן תמיד תדורג במקום הראשון ועל סביבת עבודה נאותה ומכבדת הכוללת זכויות בסיסיות לעובדים כמעט ואין על מה לדבר.

כדי להבין עד כמה נטועה עמוק כלכלה זו בארה"ב, מספיק לעיין במחקרים של לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית המעריכה כי מעל ארבעים אחוזים מכוח העבודה המקומי עובדים בתעשיית החלטורה. נתון מפלצתי זה כנראה גרם לאחרונה לשר העבודה בממשל ביידן, מרטי וולש, להתייחס לראשונה לסוגיה ולומר כי "בהרבה מאוד מקרים עובדים של כלכלת החלטורה צריכים להיות מסווגים כמועסקים. החברות הללו מרוויחות ומייצרות הכנסה ואני לא מתכוון לרדוף אף אחד בשל כך, כי זה מה שאנחנו עושים באמריקה, אבל אנחנו גם רוצים שההצלחה תגיע למטה לעובדים".

אינספור מאמרים ומחקרים נכתבו אודות דור ה-Y ודור ה-Z וחוסר רצונם לדבוק באותו מקום עבודה למשך שנים רבות. האלטרנטיבה לאותה גמישות תעסוקתית שלעיתים באמת נדרשת, במיוחד לנוכח השינויים שנכפו על שוק העבודה בעקבות מגפת הקורונה אינה יכולה לבוא על חשבון העסקה פוגענית וניצול עובדים. עולם בו רובנו מועסקים כפרילנסרים המשילים מעצמנו כל סממן המבטיח לנו איכות חיים כלכלית מכובדת וראויה עלול להפוך למקום אפל וקודר. במקום לחכות לבתי המשפט שיוציאו עבורנו את הערמונים מן האש, יש לקוות שהפוליטיקאים יציבו מחסומים ויקבעו גבולות וחוקים ברורים לג'ונגל התעסוקתי שגורמת כלכלת החלטורה.

הכותב הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה המלווה ועדים והתאגדויות עובדים. מרצה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב