הטכנולוגיה משנה את האופן בו מנהלים ושומרים קניין רוחני ונכסי מידע

האם חברות שמחזיקות בנכסי מידע אסטרטגיים ערוכות לניהול נכסים בלתי מוחשיים אלה במאה ה-21? האם הכלים המשפטיים והעסקיים שגובשו במאה הקודמת מתאימים לכך?

רישום סימני מסחר ופטנטים לדוגמה, הינם הכלים הנוכחיים להגנה על נכסי קניין רוחני מסוימים, אך לכלים אלה חסרונות בולטים: המבחנים המשפטיים להיתכנותם מגבילים ולא כוללים כל נכס בלתי מוחשי; הדין והתוצאה המשפטית שונה ממדינה למדינה, ומנכס לנכס; הטיפול בהם וניהולם מורכבים ויקרים. כלים משפטיים נוספים הנוגעים לזכויות יוצרים, סודות מסחריים ונכסי מידע אחרים מעניקים הגנה מוגבלת יותר, ומורכבותם לא פחותה.

כאשר המעבר לחברה דיגיטלית המבוססת על כלכלת מידע מביא לכך שנכסים בלתי מוחשיים יכולים להוות יותר מ-80% מן הערך המאזני של חברה. שווי של הקניין הרוחני בארצות-הברית עומד כעת על יותר מ-6 טריליון דולר בתוצר מקומי (דוח מחלקת המסחר של ארה"ב), הרי שכשלים בניהולם המוצלח של הגורמים האמורים עלול לגרום להפסדים בלתי ניתנים לכימות לחברות. הפרות של זכויות יוצרים, סימנים מסחריים ופטנטים גוררות תביעות משפטיות ארוכות ויקרות, לצד הפסדים בלתי מוחשיים או עקיפים, כגון נזק למוניטין או פרמיות ביטוח מוגבלות.

העלויות של החמצת הזדמנויות עלולות להיות משמעותיות אף היא. הצלחתן של השקעות, כולל מיזוגים בין חברות ורכישות, עלולה להיות תלויה באפקטיביות בדיקת הנאותות, על מנת לבצע הערכת שווי הוגנת. חוסר היכולת להציג ערך הוגן ומדויק של קניין רוחני עלול להשפיע במידה משמעותית על הערכת השווי. בנוסף, מחלוקות מתמשכות על קניין רוחני או תביעות משפטיות תלויות ועומדות עלולות אף הן להשפיע לרעה על השקעה.

 הוכחת בעלות באמצעות טוקניזציה

פריצת ה-NFT (טוקן קריפטוגרפי ייחודי ולא חליף; Non Fungible Token) לעולם המסחרי והעסקי הביאה גל של טרנדים והזדמנויות - חלקם בעלי ניחוח זמני, בעוד שחלקם האחר מלמד על בשורה משמעותית יותר. עם פריצת התחום לחיינו, היה ברור כי כלי זה בעל פוטנציאל לשמש מגוון גדול של תעשיות, הרבה מעבר לתעשיית האמנות - בה הכלי פורח. יישומים בנדל"ן, רשומות רפואיות (כגון תעודת התחסנות) וזהות דיגיטלית היו היישומים הקלים להשגה הראשוניים Low hanging Fruits)). כעת, הכלכלה העולמית מחפשת יישומים נוספים בעולם העסקי, כגון בשימוש וסימון מקוריות של מוצרי יוקרה באפנה וריטייל, בעולם הדיגיטלי של הבידור והמדיה, וייצוג ישויות פיזיות במערכות דיגיטליות כ"תאומים דיגיטליים" (Digital Twin) בשרשרת אספקה במסחר בינלאומי.

כך לדוגמה, באפריל דווח בעיתונות הכלכלית בארה"ב כי חברת יבמ מתכוונת לייצג את הפטנטים שלה בפורמט NFT, על מנת להשקיף את נכסי הקניין הרוחני של החברה ולסייע להעברתם, למסחורם ולהגדלת נזילות נכסים אלו.

ואכן, חברות יכולות להשתמש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין על מנת להוכיח את בעלותן על נכסיה הדיגיטליים - לרבות נכסי הקניין הרוחני שלה ונכסים אחרים. נכסים אלה מגובים באסימונים ייחודיים הנוצרים בבלוקצ'יין, וכל עסקת אסימונים נרשמת באופן שקוף, כרונולוגי ועם חותמת זמן משלה. כל הנכסים מוגנים קריפטוגרפית, רק בעליו של נכס יכול לאשר עסקה, ועל כן חתימה במפתח משמשת הוכחת בעלות. כל נכס קניין רוחני יכול לעבור טוקניזציה ולהיות מוקצה למשתמש או לקבוצה המורשים לבצע עסקאות כגון הענקת רישיונות. העסקאות בבלוקצ'יין אינן ניתנות לשינוי, ונכסים אינם ניתנים לשכפול או להשמדה. לכן בלוקצ'יין היא טכנולוגיה המתוכננת באופן מושלם עבור תהליך ניהול הקניין הרוחני. בלוקצ'יין ו-NFTs מחוללים שינוי גם באופן הרישוי והמכירה של קניין רוחני ולא מוחשי. לדוגמה, החברה IPwe פיתחה פלטפורמה לתמיכה בשוק הפטנטים הגלובלי, המאפשרת הענקת רישיונות וביצוע עסקאות בפטנטים כאסימונים בבלוקצ'יין. חברות יכולות לנהל נכסים ועסקאות הקשורים לקניין רוחני ולעקוב אחריהם במקום אחד ולהעניק רישיונות על קניין רוחני או למכור אותו באופן מיידי כמעט, מאובטח ומול כל אדם בעולם. הפלטפורמה שואפת לאחד את נתוני הפטנטים בעולם לתוך מרשם הפטנטים הגלובלי שלה וכך להתגבר על אתגרים רבים בנוף הפטנטים הנוכחי שלנו, כולל מאגרים (silos) גיאוגרפיים, דרישות מכבידות למסמכים וזמני טיפול ארוכים.

חברות יוקרה גדולות כבר עושות שימוש בטכנולוגיה זו, המסייעת להם להגן על קניין רוחני בשרשראות האספקה שלהן. התאגיד הצרפתי הרב-לאומי למוצרי יוקרה LMVH ובית אופנת היוקרה האיטלקי פראדה עושים שימוש בבלוקצ'יין כדי להשיב חלק מ-30 מיליארד הדולר בקירוב שהתעשייה מפסידה מדי שנה כתוצאה מזיופים. הפלטפורמה עושה שימוש ב NFT, הנלווה למוצר כגון תיק מעצבים במהלך מחזור החיים שלו, מן המפעל ועד לרוכש הסופי. הקונים יכולים לצפות במסע של המוצר כסדרה של עסקאות על גבי הפלטפורמה, וה-NFT שלהם משמש על מנת לאמת כי התיק שלהם הוא אכן המוצר המקורי.

לסיכום ניתן לומר כי השימוש בכלים האמורים ילך ויגבר, וביכולתם לתת מענה לאתגרים העומדים לפתחן של חברות בעולם הדיגיטלי. אולם האם המשפט ידביק את הקצב הטכנולוגי ויאפשר מקסום של הכלים האלה בתוך הסביבה המשפטית שנוסחה עבור כלים טכנולוגיים ישנים יותר? או שמא היעילות בכלים הטכנולוגיים האלה תייתר את הצורך בחלק לפחות מהכלים המשפטיים שעשויים להתגלות כלא יעילים דיים?

ד"ר מילי פרי היא יו"ר מרכז מצוינות הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ויועצת חדשנות באיחוד האירופי

עו"ד אריאל יוספי הוא ראש מחלקת רגולציית טכנולוגיות ומסחר אלקטרוני במשרד הרצוג פוקס נאמן