עד שנות האלפיים השינויים החברתיים והתפתחות הטיפול הרפואי נעו בקצב זהה. למרות ששנים אלו עברו, נראה כי האסכולה הרפואית לא השכילה בעובדה זו ולא עדכנה את החומר הנלמד. הכשרת רופאים חדשים באקלים החברתי, הפוליטי והרפואי המתפתח כיום בישראל דורשת יותר מתמיד, קצב שינוי מהיר יותר של תוכניות הלימוד. בתי הספר לרפואה והמערכת הרפואית מפגרים בשני עשורים בכל הקשור לחינוך רופאים לטיפול בקנאביס רפואי. תוכניות הלימודים של בית הספר לרפואה בישראל נוטות להקדיש זמן קצר (אם בכלל) לנושאים רלוונטיים מבחינה חברתית בישראל, ובכך פוגעים בעתיד וביכולת הרופאים החדשים לתת טיפול הולם אשר מבוסס על נתונים וניסיון אישי מצטבר.
נכון לחודשים אלו, על פי נתוני היק"ר ישנם קרוב ל-102,000 מטופלים בעלי רישיון לקנאביס רפואי. תוסיפו כמיליון וחצי צרכני קנאביס ללא רישיון שצורכים למטרות שהן לא רק רפואיות על פי דיווחים שונים בתקשורת, מחקרים פורצי דרך בתחום הקנאביס שנעשים בישראל או/ו בשיתוף מדענים ישראלים וישראל אמורה להיות מעצמת קנאביס או לפחות להוביל בהנגשה בתחום ההסברתי, מחקרי, עובדתי. בפועל אנחנו תקועים כבר 20 שנה במדינה שנראה שאינה לוקחת אחריות ומאפשרת לחברות מסחריות ריצה מהירה לכיוון קנאביס פנאי לצרכי שימוש שאינם רפואיים מבלי רגע אחד לדאוג למטופלים שאכן צריכים את הידע האמין האיכותי והמדויק עבור צרכיהם.
המצב במדינת ישראל כיום הוא, שבכל נקודת מפגש של מטופל עם נותן שירות בתחום הקנאביס (רופא, רוקח, אחות, פייסבוק) הוא מקבל מידע שונה ומבלבל. בחלק גדול מהמקרים פשוט מידע מוטעה אשר יכול לגרום חלילה לנזק. בעוד שהשימוש בקנאביס רפואי בישראל גדל בצורה אקספוננציאלית בשנים האחרונות, העדויות המגיעות ממטופלי הקנאביס בנוגע למוגבלות הרופאים בהבנה מהי ההתוויה הנכונה לבעיית המטופל, מהו המינון המתאים, כיצד יהיה על המטופל לצרוך את הקנאביס או האם המטופל צורך תרופות אשר יכולות לגרום להתנגשות עם טיפול הקנאביס. מכיוון שהנושא עדיין אינו מכוסה בבתי הספר לרפואה, רופאים מנוסים, כמו גם הצעירים, רואים את עצמם לעיתים קרובות ללא הכלים המתאימים לטיפול בקנאביס רפואי.
המצב בפועל הוא שלאף רופא/רופאה/רוקח או רוקחת אין את הידע הטיפולי הפרקטי (שהוא תמיד נשען על ניסיון מחקר ודיווח) כדי לכוון וללוות את המטופל - הכשל פה גבוה ומתחיל מהרגע הראשון שקנאביס מוצע כפיתרון/הקלה לבעיה בגוף.
ישראל זקוקה לחינוך טוב יותר לאנשי מקצוע הבריאות ולציבור, הצפה של ראיות קליניות ורגולציה טובה יותר סביב מוצרים קנאביס המסופקים למטופלים. רק על ידי התייחסות לשני התחומים נראה את הקנאביס הרפואי בישראל בשימוש בצורה בטוחה ויעילה. כיום, בגלל אוזלת היד של משרד הבריאות, זני פנאי בעלי אחוזי THC (החומר הפסיכואקטיבי בצמח הקנאביס אשר גורם לתחושת "היי") גבוהים אשר פונים יותר מתמיד לקהל הפנאי ולא לקהל הרפואי שולטים בשוק הרפואי.
אז מה הפתרון? הכשרה, הכשרה והכשרה.
הצלחתו של טיפול בקנאביס מותנה ב-4 דברים בסיסיים:
1. לימוד מעמיק בתחום הקנאביס הרפואי בבתי הספר לרפואה השונים
2. השתלמויות חובה לרופאים במערכת הציבורית המאשרים קבלת רישיון לקנאביס רפואי
3. הקצאת תקציב לטובת מחקרי עומק בתחום הטיפול בקנאביס רפואי. בישראל ישנה כמות מספקת של מטופלים כדי לבנות מודלים מחקריים רבים, אשר יכולים להוות בסיס לטיפולים עתידיים.
4. הפיכת הקנאביס הרפואי מסם מסוכן לתרופה רשומה, רק כך לדעתי יתקבל הקנאביס במערכת הרפואית בצורה אינטגרלית, ויהפוך להיות חלק מחומר הלימודי הבסיסי בלימודי הרפואה בישראל.
רגולציה אמיתית - חוסר היכולת של המשרד במשך שנים, לטפל ברגולציה בתחום הקנאביס בישראל היא שערורייתית , וכתוצאה מכך, מטופלי הקנאביס אינן נחשפים לזנים ולטיפול הנכון עבורם.
לסיכום, משרד הבריאות צריך לאתר את האנשים המתאימים ואלו צריכים להדריך ולהכשיר את הדור הבא שידע להנגיש וסייע לטיפול הנכון. המשרד צריך להכניס לחומר הנלמד בבתי הספר לרפואה את נושא הטיפול בקנאביס רפואי, להשקיע בהשתלמויות חובה לרופאים, רוקחים, אחים ואחיות אשר כבר נמצאים במערכת הרפואית. שינוי ברגולציה גם יאפשר למטופלים גישה לטיפול שהם זקוקים לו, וגם יאפשר לחברות הקנאביס את האופציה לייצא פרחי קנאביס לאירופה.
הכותב הוא מומחה ויועץ לטיפול ולרגולציה בקנאביס רפואי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
