ב-6.10.21 הכריזו גופי התקשורת כי התקבלה החלטה סופית על קיצור תורנויות המתמחים בבתי החולים בישראל ל-18 שעות (במקום 26 השעות הנהוגות היום). הקיצור יתחיל בפריפריה, בחלק מהמחלקות, ויורחב מעט בשנים הבאות. כמי שחוקרת כבר מספר שנים את ההשפעות של התורנויות הארוכות על קבלת ההחלטות של רופאים, אני סבורה שמדובר בשינוי מדיניות חשוב ומבורך, אם כי לא מספיק. אני מבקשת להביא כאן מעט מהתובנות שעולות מהמחקר בתחום, המחזקות את הצורך בקיצור התורנויות, בכל ההתמחויות ובכל בתי החולים, למען שלום המטופלים, ומציעות כיצד לעשות זאת בצורה שתשפר את ההחלטות הרפואיות ואת איכות הטיפול הרפואי.
במסגרת סדרת המחקרים שערכתי יחד עם שותפי למחקר (ובראשם בעלי, ד"ר אלכס גיללס-הלל, שהוא רופא בעצמו) ביקשנו מרופאים מתמחים לקבל שורה של החלטות (קליניות ושאינן קליניות) בתחילת התורנות שלהם בבית החולים, בין 8 ל-10 בבוקר. למחרת בבוקר באותן שעות, ביקשנו מאותם מתמחים לקבל שורה נוספת של החלטות, לאחר שהיו בתורנות 24 שעות לפחות. בכל אחד מהניסויים שערכנו, השפעת חוסר השינה, העומס והלחץ המאפיינים את התורנות הייתה חזקה כל-כך, שדי היה להעיף מבט בנתונים כדי לראות פגיעה קשה לאורכן ולרוחבן של החלטות הרופאים. ניתוח סטטיסטי מסודר העלה שהחלטות הרופאים נפגמו באופן שיטתי בעקבות התורנות, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינה רגשית. הרופאים העייפים היו פחות מרוכזים, פחות בשליטה עצמית, ופחות קשובים למטופלים. הסיכוי שייתנו את הטיפול הקליני האופטימלי לפי ההנחיות הרפואיות - פחת. הפגיעה ניכרה כמעט בכלל מדד שבדקנו.
אין צורך במחקר כדי להגיע למסקנה שגם רופאים (ואפילו כירורגים) הם בני אדם, ולכן מושפעים מעייפות. המחקרים שלנו אפשרו לכמת את גודל הפגיעה בתחומים שונים - והיא גדולה וניכרת - ולהראות את ההשלכות הרפואיות בשטח, מבחינת הטעויות הרפואיות והפגיעה במטופלים. הטעויות האלו מתקיימות חרף מאמציהם הכנים של הרופאים להתגבר על העייפות ולעשות את המיטב למען המטופלים שלהם. הממצאים שלנו בישראל מצטרפים לממצאים אחרים בעולם המצביעים אף הם על פגיעה קוגניטיבית ורגשית בעקבות חוסר שינה ולחץ בכלל, ואצל רופאים מתמחים בפרט.
לפי ממצאי המחקרים שלנו, לקיצור התורנויות צפויה השפעה לטובה על איכות הטיפול הרפואי, בזכות הפחתת הלחץ והעייפות. עם זאת, יש לקחת בחשבון שאם לא יתווספו תקנים למתמחים, קיצור התורנויות עלול להוביל להגדלת העומס על המתמחים, ובתוך כך לפגיעה מסוג אחר באיכות הטיפול. החשבון הוא פשוט. אם בעקבות קיצור התורנויות כל מתמחה יעבוד פחות שעות, ומספר המתמחים יישאר כשהיה, המתמחים יצטרכו לטפל באותו מספר של חולים בפחות זמן. במצב כזה אמנם יהיו פחות טעויות רפואיות בשל עייפות, אולם יהיו יותר טעויות בשל עומס. כך אמנם מצא מחקר רחב היקף שהתפרסם בשנה שעברה בכתב עת רפואי מוביל ובחן את קיצור התורנויות בבתי חולים אמריקאים. כלומר, כדי להוביל לשיפור אמיתי ביכולת של המתמחים לקבל החלטות רפואיות טובות, ולצמצם את מספר הטעויות הרפואיות הפוגעות בבריאות המטופלים, קיצור התורנויות חייב להיות מלווה בתוספת תקנים לרופאים.
השורה התחתונה זועקת: לתורנויות הארוכות בבתי החולים עלות מבחינת איכות הטיפול בחולים, ואף עלות בחיי אדם. בסופו של יום, או באמצע הלילה, ימצא את עצמו כל אחד ואחת מאיתנו תלוי בהחלטות רפואיות נבונות. כשבתנו התינוקת תטופל בפגיה ברגעים קריטיים, כשאבינו הקשיש יזדקק לניתוח מורכב, או כשנגיע בעצמנו למיון עם כאב פתאומי חריף, נהיה תלויים בדיאגנוזה הנכונה, בפרוצדורה המדויקת, בטיפול המתאים. אם יטפלו בנו רופא עייף, או רופאה מותשת, התוצאות יהיו בהתאם.
זוהי קריאת השכמה למשרד הבריאות, למומחים ולמתמחים, לצוות הרפואי והפרא-רפואי ולציבור המטופלים. עורו אחים ואחיות, עורו רופאים ורופאות, עורו מקבלי מדיניות, הגיע הזמן לקבל את ההחלטה הנכונה ולשים קץ לתורנויות של 26 שעות, בפריפריה ובמרכז, בפנימית ובכירורגיה. למען הבריאות של כולנו.
הכותבת היא מומחית לקבלת החלטות, מרצה בכירה בבית הספר למינהל עסקים ובמרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
