"האולטרסאונד הביתי יחולל מהפכה בכל תחום ההריון"

מפתחת האולטראסאונד הביתי הנייד פלסאנמור נסחרת בת"א בשווי 700 מיליון שקל - דומה למחירה בהנפקה שנערכה ביוני • החברה, שכבר משווקת בארץ דרך כללית, מנהלת מגעים גם עם מכבי ועם קופת חולים בגרמניה, והמייסד אלעזר זוננשיין משוכנע: "נגיע לארה"ב עם מוצר מעולה בעוד שנה"

מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ
מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ

"אנחנו מאושרים, בשורה התחתונה הכול ממש בסדר", אומר ד"ר אלעזר זוננשיין, מנכ"ל חברת האולטרסאונד הביתי פלסאנמור  (Pulsenmore), שהונפקה בתל אביב בחודש יוני השנה.

אפשר להבין אותו. פלסאנמור נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של יותר מ-700 מיליון שקל - דומה למחירה בהנפקה. זהו שווי הגבוה בהרבה מזה שבו נסחרה מדיגוס, חברת המכשור הרפואי הקודמת שהקים וניהל זוננשיין, אשר בילתה מעל עשור בבורסה המקומית.

זוננשיין ליווה את מדיגוס, שפיתחה ומשווקת מכשיר לטיפול זעיר-פולשני בצרבת, כאשר הניסויים הקליניים שלה התארכו, כשלא הצליחה לבנות מערך מכירות וכאשר הוחלט להביא מנכ"ל אמריקאי שאולי יצליח לפצח את האתגר הזה. אבל גם זה לא ממש עזר. מדיגוס ממשיכה לשרוד כיום בבורסת נאסד"ק, אבל זוננשיין כבר רחוק משם.

בהנפקתה בתל אביב גייסה פלסאנמור 137 מיליון שקל לפי שווי חברה שהיה גבוה פי שישה מזה שבו נערך גיוס ההון האחרון של החברה לפני ההנפקה, במרץ 2020. החברה הסבירה זאת בעליית קרנו של תחום הרפואה מרחוק, בעקבות משבר הקורונה, וכן בכניסה לשלב המכירות.

אגב, לא רק פלסאנמור, אלא גם חברות מכשור רפואי נוספות שהונפקו השנה, נסחרות בשוויים שהיו נחשבים חלומיים עבור חלוצות תחום הביומד בבורסה של תל אביב, שהנפיקו לפני עשור ויותר. השוני נובע לא רק מכך שהשוק משופע בכסף, אלא גם כי הבורסות (והנאסד"ק בראשן) גילו בשנה החולפת את תחום המכשור הרפואי, בעיקר את תת-התחום של רפואה דיגיטלית, שפרח בעקבות פרוץ המגפה. פלסאנמור יושבת בתוך הקטגוריה הזו, שלא רק הבורסות מתעניינות בה יותר מבעבר אלא גם ציבור המשתמשים מוכן כיום לאמץ אותן, יותר מתמיד.

האולטרסאונד הביתי הנייד של פלסאנמור מיועד לנשים בהריון, כתחליף לביקור במיון, כאשר חלה ירידה בתנועות העובר או כשיש סיבה אחרת לחשוש למצוקה עוברית. השבוע הודיעה החברה על השקת מוצר חדש, שמאפשר ביצוע בדיקה בשם "מעקב זקיקים" בבית, עבור מטופלות פוריות.

הבדיקה הזו, אם תתקבל על ידי קהילת רופאי הפוריות כשוות ערך למעקב זקיקים במרפאה, יכולה לחסוך עשרות שעות של המתנה בתורים למטופלות פוריות בכל סבב טיפול, וגם שעות רבות של צוות האולטרסאונד בבתי החולים (אם כי הם עדיין יידרשו כדי לפענח את הבדיקות).

פלסאנמור, שנוסדה ב-2014, נמצאת כיום רק בתחילת דרכה, וחלה עליה חובת ההוכחה לגבי השאלה האם תצליח לתרגם את הטכנולוגיה המעניינת שלה ואת השוק הרעב, להכנסות משמעותיות (נכון לדוחות המחצית ההכנסות היו זניחות, אך בעקבות תחילת הפעילות עם קופת חולים כללית, החברה מעריכה כי תסגור את השנה עם הכנסות של 17 מיליון דולר).

אם בישראל היא כבר החלה לחדור לשוק בהצלחה, הרי שלגבי שוקי חו"ל המצב מורכב מעט יותר. השווקים הללו מבוזרים, מורכבים, ולא תמיד נגישים לחברה מישראל.

אישה הרה בודקת את עצמה בבית עם המכשיר של פלסאנמור / צילום: מצגת החברה
 אישה הרה בודקת את עצמה בבית עם המכשיר של פלסאנמור / צילום: מצגת החברה

"התחבטתי בשאלה למה אין אולטרסאונד בבית"

"אני בכלל איש אולטרסאונד במקור", מספר זוננשיין לגלובס. "כבר לפני שבע שנים התחבטתי בשאלה למה אין אולטרסאונד בבית".

בתחילת הדרך, הוא משחזר, הכיוון כלל לא היה רפואת נשים, אלא קרדיולוגיה. "הסתובבתי בכל העולם ושמעתי מרופאים, 'אנחנו משחררים מטופלים הביתה ואומרים להם שאם משהו לא נראה להם תקין, שיחזרו. 30%-40% חוזרים אלינו עם חשש כזה. לו היה כלי פשוט שיכול לתת תמונה לגבי רמת הדחיפות, היינו מצמצמים את מספר המטופלים שצריכים לחזור'. אולטרסאונד, הם אמרו, יענה על הצורך ואם זה יהיה וידיאו באולטרסאונד, ולא תמונה בדידה, אז זה בכלל ישבור את השוק. וככה התחלנו בעצם".

זוננשיין השקיע מכספו הפרטי ופיתח את המוצר במרתף באמצעות צוות קטן. "אבל דווקא הרופאים בארץ לא התעלפו. הם אמרו שישראל קטנה, וקפיצה לאיכילוב אם לא מרגישים טוב זה לא סיפור. כל זאת אחרי ששמתי כל כך הרבה כסף מכיסי ואשתי כל הזמן חוזרת ושואלת 'אתה בטוח שזה הכיוון הנכון?', ואני מרגיע 'אני בטוח, אני בטוח'".

אולטרסאונד מקושר בדרך כלל לתחום הפוריות והמיילדות, ולזוננשיין הוצע להיפגש עם אחד מאבות התחום, פרופ' שלמה משיח. "וכשאשתו, עלית-ביאנקה משיח, שהייתה המיילדת הראשית של שיבא במשך 40 שנה (ונפטרה השנה, ג' ו'), ראתה את המוצר, היא מיד קפצה כנשוכת נחש ואמרה: 'אם אתה מנגיש מוצר כזה לאישה בהריון, אתה משנה את התחום. אתה חייב להשקיע בזה'".

זוננשיין התאים את המוצר כך שיוכל לבדוק דופק עוברי, כמות מי שפיר, נשימות ותנועות. בעוד שהמכשיר הוא ביתי, הוחלט שהפענוח יישאר בידי הרופאים, והדבר מתאפשר בזכות יכולות חדשות יחסית שהתפתחו בעולם ההדמיה, של אגירה של תמונות הדמיה באופן דיגיטלי והעברתן בקלות ובאופן מוצפן.

הסכם בהיקף מינימלי של 6 מיליון דולר עם הכללית

את המוצר שלה השיקה פלסאנמור תחילה אצל שירותי בריאות כללית, שגם מימנה קמפיין יקר עבור המוצר ("אולטרסאונד ביתי, עם נייד ודונגל אלחוטי"). במחצית הראשונה של השנה עדיין נרשמו לחברה הכנסות זניחות, של 419 אלף שקל, אולם בעקבות ההסכם עם הכללית, שבמסגרתו כבר בוצעו כ-10,000 סריקות, התוצאות במחצית השנייה צפויות להיות גבוהות משמעותית.

ההסכם הנוכחי עם הכללית הוא בהיקף מינימלי של 6 מיליון דולר. לאחרונה הודיעה פלסאנמור על מו"מ להסכם גם עם קופת חולים מכבי, עם פוטנציאל הכנסות של מיליוני דולרים, ועל אחד נוסף להרחבת ההסכם עם קופת חולים כללית, שאמור להיסגר בעוד כמה שבועות. כאמור, החברה העריכה בתשקיף שלה כי תסיים את השנה עם הכנסות של 17 מיליון דולר, וזוננשיין מאשרר זאת בשיחה עימו.

"בעתיד לא יהיה צורך במוניטור בכלל"

זוננשיין חולם, כי המוצר של פלסאנמור ירוקן את חדרי מיון נשים. "75% מהביקורים במיון נשים הם בגלל חשש למצוקה עוברית. כל סריקה כזו משמעותה אישה אחת פחות בחדר מיון. הפציינטית שמה את הטלפון על הבטן, והמערכת מסבירה לה בדיוק איך לבצע את הסריקה.

"המכשיר 'רואה' איפה הוא נמצא, ומוודא שהסריקה מבוצעת נכון. האישה מורחת לעצמה את הג'ל של האולטרסאונד. אם מרחה פחות מדי ג'ל היא מקבלת התראה. אנחנו רואים שהפרוצדורה הראשונה קצת מאתגרת, אבל אחרי שהיא עוברת את זה - היא אלופת העולם".

סרטון ההדמיה שנקלט במכשיר הביתי עולה לענן של קופת החולים, ובמוקד שמקימה הקופה מקבלים הרופאים התראה כי נכנסה בדיקה. הפענוח חייב להתבצע תוך זמן קצר. ההסכם של הקופה עם הנשים שמשתמשות בשירות מגביל אותן במספר הסקירות, למעט במקרים מיוחדים, וזאת כדי לוודא כי המוקד לא יוצף בסקירות של נשים שאין להן סיבה לחשוש, אבל רק רצו לוודא שהכל בסדר.

כאשר נשים הרות מגיעות לבית החולים עם חשד למצוקה עוברית, בדרך כלל הן יחוברו למוניטור עוברי, מכשיר ותיק למדי שפועל בטכנולוגיית אולטרסאונד דופלר, אבל לא מספק תמונת הדמיה. המכשיר הזה נחשב לא מדויק יחסית לבדיקת אולטרסאונד, וכדי לאסוף מספיק מידע כדי לחפות על האי-דיוק, הבדיקה ארוכה ולא נוחה.

"אני חושב שבעתיד לא יהיה צורך במוניטור בכלל", אומר זוננשיין. "פעם בדיקת אולטרסאונד עלתה אלפי דולרים ולא הייתה ברירה, אבל היום אין סיבה לא לבחור בבדיקה קצרה יותר, שנותנת מידע רב יותר. נכון שהמוניטור מפוענח על ידי אחות ואילו לפענוח אולטרסאונד הרגולציה היום דורשת רופא, אבל עם הזמן זה עשוי להשתנות, ואולי בעתיד רוב הבדיקות יפוענחו אפילו באופן אוטומטי".

זוננשיין מציין כי קהל היעד הראשון הוא נשים שנמצאות בחרדה רבה בהריון, "נשים שעברו לידה שקטה או שההריון שלהן בסיכון. עצם זה שהיא יכולה מעת לעת לסרוק ולקבל פענוח, זה מרגיע מאוד". בבית החולים תל השומר משתמשים במכשיר כדי לאפשר לנשים בהריון שחלו בקורונה לסרוק את עצמן, כדי להפחית את המגע עם הצוות ועם נבדקות האולטרסאונד האחרות. "וכך אנחנו רואים שגם בבית החולים למוצר כזה יש פוטנציאל להחליף את המוניטור".

בישראל השוק נגיש, עם פוטנציאל של כמה עשרות מיליוני דולרים, אך אתם בוודאי מכוונים גם לחו"ל?

"הקמנו צוות מכירות בגרמניה, ואנחנו מנהלים מו"מ עם קופת חולים בגרמניה במטרה להתחיל לשווק שם את המוצר בקרוב. המוצר מאושר לשיווק בגרמניה, וזו המדינה היחידה בעולם שבה השיפוי הביטוחי עבור בדיקה מרחוק זהה על פי חוק מזה שמתקבל עבור בדיקה בבית החולים. בארה"ב אנחנו עומדים להיכנס לניסוי כדי לקבל אישור FDA לשימוש במכשיר אולטרסאונד בבית, מה שאין עדיין לאף חברה. הניסוי ייערך ככל הנראה בכ-100-150 נשים. זאת, בתקווה להיות בשוק בעוד כשנה".

ואז מגיע האתגר האמיתי - שיווק בארה"ב.
"אנחנו נגיע לארה"ב עם מוצר מעולה בעוד שנה, אחרי השתפשפות בישראל ובאירופה. אנחנו מגייסים סגן נשיא לשיווק ומכירות, אך במקביל מחוזרים על ידי חברות מובילות בארה"ב שרוצות להפיץ את המוצר. עוד לא החלטנו באיזו דרך נלך".

בחו"ל, כאמור, החלו להיכנס לשוק בשנים האחרונות מכשירי אולטרסאונד אלחוטיים או קטנים מסוגים שונים. החברה הבולטת בתחום בארה"ב היום היא Butterfly Network, שפיתחה מכשיר אלחוטי נייד לרופאים, אשר נסחרת בשווי של כ-2 מיליארד דולר. עם זאת, אף אחת מהחברות הפועלות שם לא קיבלה עדיין אישור למוצר ביתי - כך שנראה שאת הדרך הזו תצטרך פלאסנמור לפרוץ בעצמה.

אלעזר זוננשיין

אישי: בן 58. ד״ר באלקטרוניקה בהצטיינות יתרה, בעל תארים נוספים בהנדסה גרעינית ומשפטים
מקצועי: מנהל היום את פלסאנמור שהקים. בעבר יזם וניהל את חברת המכשור הרפואי מדיגוס, שכיום נסחרת רק בנאסד"ק והוא אינו מעורב בה. קודם לכן היה סמנכ״ל בחברת תוכנה ומחשבים

פלסאנמור

תחום עיסוק: מפתחת ומשווקת אולטרסאונד נייד לשימוש ביתי
היסטוריה: הוקמה ב־2014 על ידי ד"ר אלעזר זוננשיין, בתמיכת יאיר רבינוביץ' שהיה ממשקיעי מדיגוס
נתונים: נסחרת לפי שווי של כ־717 מיליון שקל. בעלי מניות עיקריים: אלעזר זוננשיין (32%) אסתר וכפיר לוצטו (8%), קרן אדר טק (5.9%), הפניקס (5.6%)
עוד משהו: לחברה הסכם עם הכללית ונמצאת במו"מ להסכם עם קופת חולים מכב