המס ההיסטורי מכניס למתח את ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות

בשבוע שעבר העידה נגד פייסבוק עובדת לשעבר שטענה כי החברה אינה עושה דיו כדי לצמצם את אפקטיביות האלגוריתם שלה בהפצת מידע כוזב ושיח קוטבי ואלים. תגובת פייסבוק לדיון הארוך והמעמיק הייתה מפתיעה: החברה ברכה את הקריאה שלה ושל חברי הסנאט לחקיקה הדוקה יותר עליה ועל שאר מתחרותיה.

זו הייתה תגובתה גם בחודש יוני האחרון כאשר מדינות הג׳י 7 הגיעו להסכמה עקרונית על רפורמה במס החברות שאמורה להקשות על פייסבוק ושכמותיה להעביר רווחים ממדינה למדינה ולשלם פחות מס במדינות רבות בהן הן פועלות.

"פייסבוק קוראת כבר זמן רב לשינוי בחוקי המס הגלובליים", כתב אז ניק קלג, סגן נשיא פייסבוק לנושאים גלובליים המשמש דה פקטו כדובר החברה. ״ההסכם הוא צעד ראשון משמעותי לקראת ודאות גדולה יותר בקרב עסקים ותמורת חיזוק האמון הציבורי במערכת המיסוי העולמית. אנחנו רוצים שהרפורמה תצליח ומבינים שההצלחה שלה אומרת בהכרח שפייסבוק תשלם יותר מס וביותר מקומות".

גוגל הסתפקה בתגובה לקונית שתומכת בהסכם "תוך תקווה לאיזון", ואילו אפל - שידועה במדיניות התגובות הצנועה שלה - כלל לא התייחסה לאירוע. מתחת למעטה ההסכמה הגורפת בין החברות על הגברת המיסוי, עמדה פעילות לובי מקומית של ניסיון נמרץ לעכב החלטות ממשלתיות נגדן ברמה הלאומית. אך גם הן מבינות שלא לעולם חוסן, וכי הרכבת כבר יצאה מהתחנה. במידה רבה, פתרון בינלאומי עדיף עבורן עשרות מונים על פני יוזמות מקומיות כמו אלה שצרפת ובריטניה ביקשו להוביל.

היתרון להסכם בינלאומי מבחינת החברות

הסכם בינלאומי שייאכף במידה שווה בכל המדינות החברות בו - על אף שהוא יגרום בוודאות לחברות לשלם מס בשיעור גבוה יותר - עשוי למנוע שורה של היטלים מקומיים שהיו מייצרים עבור ענקיות האינטרנט אירועי מס כפולים ומכופלים. ממשלת צרפת הודיעה, למשל, שאם החקיקה תעבור, היא תוותר על חוקי המיסוי החדשים שתוכננו כלפי אמזון, גוגל ושאר ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות עד שנת 2023.

שיעור המס העולמי מכלל ההכנסות ששילמו שש ענקיות הטכנולוגיה - אפל, אמזון, גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ונטפליקס - בין השנים 2011 ועד 2020 נע בין 0.4% באמזון ל- 5.7% במיקרוסופט, כך על פי ארגון "מס הוגן". אפל שילמה 4.8%, ואילו פייסבוק שילמה 5.1%, שיעור מס גבוה יחסית לשאר חברות הטכנולוגיה, מה שמסביר, אולי, מדוע דווקא היא ששה יותר מהשאר לרגולציה שכזו.

תוכנית המס החדשה של מדינות ה-OECD מחולקת לשני סעיפים. הראשון הוא הפעלת מס חברות מינמילי בקרב כל המדינות החתומות על הסכם בשיעור של 15%, ומתמקד בחברות בעלות הכנסות של מעל ל-866 מיליון דולר.

הסעיף השני קורא לחקיקה שתוביל חברות ענק רווחיות לשלם מס במדינות בהן הן יש להן פעילות עסקית, ולאו דווקא במדינות בהן הן ממוקמות פיזית. הוא מתייחס אך ורק לחברות עם מחזור שנתי של מעל ל-23 מיליארד דולר ועם שיעור רווחיות הגבוה מ-10%. בכך, היא תהיה רלוונטית לקבוצה של כ-100 חברות ענק, רובן חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק, אפל, אמזון, גוגל, מיקרוסופט ונטפליקס.

מבין שני הסעיפים מצבו של האחרון מעורפל יותר והוא קשה יותר ליישום. לא ברור, למשל, האם הוא קורא לחברות לשלם מס ערך מוסף על עסקאות מכר, או שמא הוא ממסה את ההכנסות או הרווחים שמפיקות החברות במדינת היעד. נכון להיום, פייסבוק וגוגל אינן משלמות מע״מ על מכירת שטחי פרסום למפרסמים ישראלים ואמזון AWS אינה משלמת מע״מ על מכירת שירותי מחשוב ענן.

אמזון מאוימת יותר מאחרות

עבור אמזון, החקיקה הצפויה מאיימת אף יותר משאר החברות. לפי ההחלטה שקיבלו המדינות, רף המיסוי יתמקד לא רק ברמת השורה התחתונה של החברה כולה, אלא רשות המסים המקומית תוכל גם לגעת בחטיבות או בחברות משנה, אם תוצאותיהן מופיעות בדוחות הכספיים של אותן החברות. מדובר במכה קשה עבור אמזון, אשר מדווחת רווח נמוך יחסית ברמת החברה, אך על רווחיות גבוהה יותר בחטיבת מוצר ענן המחשוב שלה, AWS.

למרות ההסכמה חוצת המדינות, עוד מוקדם מדי לפתוח בקבוקי שמפניה במס הכנסה. כדי להוציא את התוכנית לפועל צפויים קרבות פוליטיים במדינות רבות, וגם בארה״ב הקונגרס יידרש להעביר חקיקה לפי המס שחברות אמריקאיות משלמות על רווחים במדינות זרות מ- 10.5% ל- 15%. הרפובליקאים כבר הודיעו שיתנגדו לו.